בכלכלה, תשואה שולית פוחתת או פחיתת תשואה, היא הרעיון כי ככל שתגדל תשומה משתנה אחת בתהליך הייצור, ושאר התשומות המשתנות ישמרו על רמתם, כך כל יחידה נוספת המיוצרת על ידי התשומה הנוספת, תייצר פחות ופחות תפוקה נוספת. רעיון זה נקרא גם בשם חוק התשואה השולית הפוחתת.

דוגמה פשוטה

---

נניח כי קילוגרם אחד של זרעים הנזרעים בחלקת קרקע מפיקים טון אחד של יבול. היה אפשר לצפות כי קילוגרם נוסף של זרעים היה יכול להפיק תפוקה נוספת של טון אחד. אולם, אם חלה כאן תפוקה שולית פוחתת, קילוגרם נוסף זה יפיק פחות מטון אחד נוסף של יבול (על אותה הקרקע, באותה העונה, וללא שינוי של דבר אחר מלבד כמות הזרעים). לדוגמה, ייתכן כי הקילוגרם השני של הזרעים יפיק חצי טון נוסף של תפוקה. בנוסף לכך, תפוקה שולית פוחתת מרמז כי הקילוגרם השלישי של זרעים יפיק אף פחות יבול נוסף מחצי טון של תפוקה נוספת, לדוגמה, רבע טון.

בכלכלה, המונח שולי משמש להגדרת ההפרש או תוספת (כמו השוליים של הנייר, כך גם, למשל, השוליים של התפוקה). ההפרש שבהשקעת הזרעים בשלושה תרחישים אלו הוא קילוגרם אחד. כלומר, ההשקעה השולית בזרעים היא קילוגרם אחד. וההפרש שבתפוקה, היבול, הוא טון אחד עבור הקילוגרם הראשון, חצי טון עבור הקילוגרם השני ורבע טון עבור הקילוגרם השלישי. לכן, התפוקה השולית של הזרעים תפחת ככל שסך כמות הזרעים תעלה. בדוגמה זו, התפוקה (או תשואה) השולית שווה לתוספת כמות היבול שהופק חלקי התוספת בכמות הזרעים שנזרעו.

התוצאה בתשואה שולית פוחתת היא שכאשר סך ההשקעה גדלה, היחס של סך התשואה על ההשקעה לבין סך ההשקעה (ממוצע התפוקה או תשואה) גדלה אף היא. התשואה מהשקעת הקילוגרם הראשון הוא טון אחד לכל קילוגרם. סך התשואה מהשקעת שני טון זרעים הוא 1.5/2 = 0.75 טון לכל קילוגרם, בעוד שסך התשואה מהשקעת שלושה קילוגרם הוא 1.75/3 = 0.58 טון לכל קילוגרם (בקירוב).

החוק

---

"חוק" התשואה השולית הפוחתת טוענת כי לאחר עלייה אפשרית בתשואה השולית, התפוקה השולית של תשומה מסוימת תפחת ככל שסך התשומה תגדל (כאשר שומרים על כל שאר המשתנים קבועים). למרות ש-"חוק" זה אינו מוסכם בצורה כלל עולמית, ישנם דוגמאות רבות הממחישות את חוק זה.

לדוגמה, מרבית בני האדם המקשיבים לאותה יצירה מוזיקלית שוב ושוב במהלך אותו היום, מרגישים כי כל שמיעה נוספת נעימה פחות מהשמיעה קודמת לה, לפחות לאחר השלב הראשוני של ההיכרות עם היצירה. זוהי דוגמה לתועלת שולית פוחתת של היצירה.

טיעון מקובל לטובת התשואה השולית הפוחתת היא המונחים של הידחקות: אם תוסיף יותר מידי דשן לקרקע, אזי, בסופו של דבר, כל תוספת של עלייה משתלמת פחות מהקודמת.

תשואה ועלות

קיים קשר הפוך בין התושאה של התשומות לבין עלות הייצור. נניח כי מחירו של קילוגרם אחד של זרעים הוא שקל אחד, וכי מחיר זה אינו משתנה. ישנם גם עלויות אחרות, אך נניח כי הם אינם משתנים עם שינוי בכמות התפוקה - הם מחירים קבועים. מכאן שעלות הטון הראשון של היבול הוא שקל אחד נוסף. כלומר, עבור הטון הראשון של התפוקה, העלות השולית של התפוקה היא אחד שקל לכל טון. אם לא חלים שינויים אחרים, אזי אם הקילוגרם השני של הזרעים הנזרעים בקרקע מפיקים רק חצי טון נוסף של תפוקה, העלות השולית שווה לשקל אחד לכל חצי טון תפוקה, או שני שקלים לכל טון. באופן דומה, אם הקילוגרם השלישי מפיק רבע טון תפוקה, אזי העלות השולית היא שקל אחד לכל רבע טון, או 4 שקלים לכל טון. לכן, התשואה השולית הפוחתת מרמזת על עלות שולית הולכת הגדלה. כמו כן, היא גם מרמזת על גידול בעלות הממוצעת. בדוגמה המספרית שלנו, העלות הממוצעת גדלה משקל אחד לכל טון ל-2 שקלים לכל 1.5 טון ל-3 שקלים לכל 1.75 טון, או מ-1 ל-1.333 ל-1.71 שקלים לכל טון (בקירוב).

בדוגמה זו, העלות השולית שווה לתוספת עלות הזרעים חלקי התוספת בכמות התפוקה (היבול), בעוד שהעלות הממוצעת שווה לסך עלות הזרעים חלקי סך עלות התפוקה. ניתן לאמוד את העלויות גם על ידי עלות אלטרנטיבית.

תשואה לגודל

---

יש לציין כי התשואה השולית הנידונה במאמר זה מתייחסת למקרים בהם רק אחד ממספר תשומות גדל, כך לדוגמה, כמות הזרעים גדלה, אך גודל הקרקע נשאר קבוע. אם כל התשומות יגדלו באותו היחס, התוצאה תהיה בכלליות תפוקה קבועה או מוגדלת - ראו תשואה לגודל.

מיקרו-כלכלה

Diminishing returns | Ertragsgesetz | Loi des rendements décroissants | Zákon klesajúcich výnosov