Gourt Home::Gourt :: תעודת בגרות
תעודת בגרות היא אישור של משרד החינוך על הצלחה בבחינות הבגרות המעידות על סיום בהצלחה של הלימודים בבית ספר תיכון. תעודה זו משמשת את המוסדות להשכלה גבוהה בבואם למיין את המועמדים אליהם ומקנה זכאות ללימודים במוסד להשכלה גבוהה. תעודה זו יכולה לשמש גם את המעסיקים בבואם למיין את המועמדים אליהם.
מסלולי הלימוד לתעודת בגרות
מסגרת הלימודים העיקרית לשם קבלת תעודת בגרות היא בית הספר התיכון. מסגרת לימודים זו קרויה אינטרנית. במהלך הלימודים בבית הספר התיכון, החל מכיתה י', אך בעיקר בכיתה י"ב, מגיש בית הספר את תלמידיו לבחינות הבגרות.
במסגרת זו, חלק משקלול הציון הסופי הוא ציון הניתן על ידי בית-הספר, ונקרא ציון מגן, או מגן בקיצור. המגן נקבע על-פי דרישות המורה ודרישות בית-הספר מהתלמיד במקצוע הבגרות. עד המלצות ועדת דברת, לציון המגן ולציון הבחינה ניתן משקל שווה בשקלול הציון הסופי.
תלמידים שנשרו מבית הספר התיכון יכולים להיבחן בבחינות הבגרות במסלול אקסטרני, כלומר חיצונית למערכת בתי הספר הציבוריים. למסלול האקסטרני אפשרויות אחדות:
- בתי ספר פרטיים, שמסגרת הלימודים בהם דומה לזו של בתי הספר הציבוריים. מסלול זה נועד לתלמידים שטרם מלאו להם 18 שנה.
- בתי ספר פרטיים המעניקים הכנה ממוקדת לבחינה מסוימת. מסלול זה נועד בעיקר למבוגרים, ולכן פעמים רבות הלימודים בו נערכים בשעות הערב, לאחר תום יום העבודה.
- היערכות עצמאית של הנבחן לבחינת הבגרות.
נבחן אקסטרני נדרש לפתוח "תיק נבחן חיצון" בשלוחת הבחינות של משרד החינוך. לאחר צעד מנהלתי זה יכול הנבחן לגשת באופן עצמאי לבחינות בגרות, ללא תלות בבית ספר. בנוסף, לנבחנים אקסטרנים אין ציון מגן, והציון הסופי נקבע על ידי תוצאות הבחינה בלבד.
כיום (2006), כמעט כל חומר הלימוד ובחינת הבגרות לאינטרנים ולאקסטרנים זהה לחלוטין מלבד סמל שאלון. התוכנית החדשה במתמטיקה (חלוקה לשאלונים) תכנס לתוקפה רק בקיץ 2006.
זכאות לתעודת בגרות
תלמיד יהיה זכאי לקבל תעודת בגרות אם מילא אחר התנאים הבאים:
- הוא נבחן וקיבל ציון חיובי (55 ומעלה) במקצועות חובה בהיקף של 15 יח"ל (יחידות לימוד) לפחות. בדרך כלל, היקף הלימודים ליחידת לימוד אחת מוערך בכ-90 שעות לימוד בכיתה. כמו כן, ניתן להרחיב חלק מהמקצועות החובה עד לרמה של 5 יח"ל.
- הוא עבר בהצלחה בחינה במקצוע נוסף, אותו בחר להרחיב ברמה של 5 יח"ל.
- הוא מילא את החובות הנדרשים ממנו במקצועות הפנימיים של ביה"ס (הנלמדים לרוב עד סוף כתה י' או י"א) במכסת מינימום של 7 יח"ל.
- הוא קיבל ציון חיובי במקצוע "חינוך גופני", הנחשב כ-2 יח"ל.
מקצועות החובה
- מתמטיקה (3 יח"ל)
- אנגלית (3 יח"ל)
- ספרות (2 יח"ל)
- היסטוריה (2 יח"ל)
- תנ"ך (2 יח"ל)
- אזרחות (1 יח"ל)
- מקצוע בחירה כלשהו (5 יח"ל)
- הבעה עברית (2 יח"ל) - מורכב משני מקצועות:
- ידיעת הלשון וההבעה (1 יח"ל)
- חיבור עברי (1 יח"ל)
- עברית: הבנה, הבעה ולשון שאלון א'
- עברית: הבנה, הבעה ולשון שאלון ב'
הערות
- בבתי ספר דתיים, חובה ללמוד את המקצוע תנ"ך ברמה מוגברת (3 יח"ל לפחות). כמו כן, בבתי ספר דתיים ישנה אפשרות להיבחן במחשבת ישראל במקום בספרות.
- בבתי ספר נוצריים, מוסלמים או דרוזים, התלמידים נבחנים במקצועות חלופיים במקום תנ"ך: דת הנצרות, דת האסלאם או מורשת הדרוזים.
- בבתי ספר ערביים לומדים ערבית מוגברת במקום הבעה עברית.
- ניתן לעשות עבודת גמר ברמה של 5 או 4 יחידות לימוד.
מגמות
המקצועות שעליהם שם התלמיד את הדגש, ובהם הוא נבחן ברמה של 5 יח"ל, יוצרים את מגמת הלימוד שלו. בתי הספר התיכוניים מציעים מבחר גדול של מגמות. אך לא כל בתי הספר מציעים את אותן מגמות, ואף שמות המגמות שונים מבית ספר אחד למשנהו, דוגמה למגמה היא:- טכ"מ (טכנולוגיית מידע): מגמה מוגברת של 15 יחידות לימוד, מהן 10 יח"ל במדעי המחשב ו-5 יח"ל במקצוע מדעי הניתן לבחירה - פיזיקה, כימיה או ביולוגיה.
חריג לכלל הזכאות
תלמיד יכול להיות זכאי לתעודת בגרות גם אם קיבל במקצוע חובה אחד ציון הנמוך מ-45, בתנאים הבאים:
- זהו ציון במקצוע ברמה 2-3 יח"ל, לכל היותר.
- אין זה ציון בהבעה עברית.
- כל שאר הציונים הסופיים הם 56 לפחות.
- בשני מקצועות אחרים של 3 יח"ל ומעלה סכום הציונים הוא 150 לפחות.
מבנה תעודת הבגרות
לתעודת הבגרות שני צדדים:
- צד ימין - תוצאות הבחינות החיצוניות בשקלול עם הציונים השנתיים (ה"מגנים") שניתנים על ידי מורי ביה"ס (לרוב ממוצע בין השניים).
- צד שמאל - ציונים פנימיים של בית הספר, במקצועות שלימודם הסתיים בדרך כלל בכתה י' ושבהם לא נבחנים בבחינת בגרות, וכן ציון בחינוך גופני.
תעודת גמר
תלמיד שהצליח בבחינה כלשהי ברמה בסיסית של 1 יח"ל אך לא עמד בדרישות לקבלת תעודת בגרות זכאי לתעודה אחרת ממשרד החינוך הנקראת "תעודת גמר".
שקלול ממוצע הבגרות לאוניברסיטה
האוניברסיטאות עורכות ממוצע לתעודת הבגרות, שעל פיו ועל פי הפסיכומטרי הן מחליטות האם לקבל מועמדים לשורותיהן. בממוצע זה אין מכלילים את המקצועות שבהם לא התקיימה בחינת בגרות חיצונית ומחשיבים כל מקצוע על פי מספר יחידותיו. לדוגמה, חשיבות הציון במקצוע שנלמד ברמת ארבע יחידות עולה פי שניים על חשיבות מקצוע שנלמד ברמת שתי יחידות. על פי הנוסחה המקובלת במהלך השקלול מוסיפים 10 נקודות למקצוע שנלמד ב-4 יחידות ו-20 נקודות למקצוע שנלמד ב-5 יחידות, כך שממוצע בגרות מיטבי יכול להתקרב ל-120 נקודות, ובפקולטות המבוקשות נדרש לעתים ממוצע הקרוב ל-110 נקודות. המקצועות מתמטיקה ואנגלית מקנים 25 נקודות בשקלול, אם הם נלמדו ברמת 5 יחידות ו-12.5 נקודות, אם נלמדו ברמת 4 יחידות. באוניברסיטת בר אילן משקללים באופן זה גם תלמוד. יש הבדלים נוספים בין אוניברסיטאות בדרך השקלול. כמו כן, יש פקולטות אשר מתחשבות, מלבד בממוצע הכולל, גם בציונים במקצועות ספציפיים הרלוונטים להן.
בדרך כלל משקל הבגרות שווה למשקל הפסיכומטרי בשקלול נתוני המועמדים.
קישורים חיצוניים
ישראל: חינוך | חינוך | תעודות | Bagrut | Matura | Maturita | Matura | Abitur | Baccalauréat (France) | תעודת בגרות
"תעודת בגרות"