תסמונת רט

תסמונת רט (באנגלית Rett Syndrome)- מחלה ניוונית פרוגרסיבית (מתפתחת) המאופיינת בהפרעות נוריולוגיות והתפתחויות. המחלה, המופיעה כמעט רק בנשים, גורמת לפיגור שכלי קשה, אוטיזם, מבנה גוף קטן, תנועות ידיים סטראוטיפיות, הפרעות נשימה ומוות בגיל צעיר.

התסמונת אובחנה לראשונה על ידי ד"ר אנדריאס רט בשנת 1956, אך קיבלה את הכרתה הבינלאומית בשנת 1983 בעקבות מאמר מאת הרופא השבדי ד"ר בנגט הגברג בכתב העת Annals of Neurology. בשנת 1999 בודד הגן הגורם למחלה ובכך נפתח צוהר להבנת מנגנון המחלה. למרות ההתקדמות הניכרת שחלה בהבנת המחלה בשנים האחרונות עד כה לא נמצאה תרופה למחלה.

שלבי המחלה

מקובל לחלק התפתחות המחלה לארבע שלבים

שלב 1 התחלה מוקדמת (early onset)- מתרחש בגיל 6-18 חודשים. בתחילה התינוק נראה נורמאלי, במשך התקופה הזאת ניתן להבחין כי ראש התינוק גדל בקצב איטי יותר משאר הגוף. התינוק מפסיק בהדרגה לגלות עניין בסביבתו, ביצירת קשר עין ובמשחק. גם בפעילות המוטורית הגסה החלה ירידה- התינוק נמנע מזחילה, ישיבה והתפתלות.

שלב 2 שלב הנסיגה המהירה (rapid destructive)- בין גיל שנה לארבע שנים בתוך מספר שבועות או חודשים נסוגות הפעוטות ממה שלמדו עד כה. הנסיגה באה לידי ביטוי בתחומים הבאים:
- אוטיזם: הפסקת תקשורת עם הסביבה ואפטיות.
- איבוד יכולת הדיבור: הפעוטות מפסיקות את תהליך קליטת השפה ונסוגות ממספר המילית שלמדו כתינוקות.
- איבוד מיומנויות מוטוריקה עדינה: תנועות ידיים הופכות חסרות הסבר כגון תפיסה ושיחרור, הכנסת ידיים לפה ומחיאת כפיים.
- איבוד מיומנויות מוטוריקה גסה: קושי בהליכה, קושי במעבר ממצב למצב (לדוגמה עמידה וישיבה).
- הפרעות נשימה- נשימת יתר או דום נשימה בייחוד בזמן השינה.
- עיכוב בגדילת הראש ביחס לשאר האיברים יוצר חוסר פרופורציונליות בולט.
- שינה לא סדירה.

שלב 3 פסיאודו נייח (pseudo-stationary)- שלב ארוך המתחיל עם סיום שלב הנסיגה המהירה וממשיך עד גיל 10 לערך ולעיתים ממשיך לאורך כל החיים. השלב מאופיין התאוששות מסוימת לעומת הנסיגה ובלמידה של מיומנויות בסיסיות:
- למידה מחדש של מוטוריקה גסה.
- הפחתה באוטיזם: הילדה מתחילה לגלות שוב עניין מסוים בסביבתה.
- שיפור בהתנהגות: הפסקה של התקפי היסטריה ובכי.

שלב 4 הידרדרות מוטורית מאוחרת (late motor deterioration)- שלב נסיגה איטית המאופיין בירידת חיוניות: ירידה ביכולת המוטורית כתוצאה מחולשה, עיוותים בשרירים, עקמת בעמוד השדרה, ירידה בפעילות ידיים סימפטומאטית. בשלב זה לא נפגעת בדרך כלל ההכרה והקשר שנרכש עם הסביבה.

יש לציין כי יש שיטות אחרות לסווג את שלבי המחלה.

רקע מולקולארי

המחלה מוגדרת כמחלה גנטית דומיננטית תלוית מין. המחלה נגרמת כתוצאה ממוטציה בגן MECP2 המצוי הכרומוזום X במיקום Xq28, גן זה מקודד לחלבון MeCP2. כ 80% חולות תסמונת רט הן בעלות מוטציה או מחיקה (deletion)באזור המקודד של הגן, חלק גדול מן המוטציות גורמות להפרעה בשחבור (splicing) הגן. במספר חולים קטן נמצא שמחלה דומה לתסמונת רט(תסמונת רט לא קלאסית) נגרמת בעקבות הכפלת הגן MECP2 כלומר גם יצור יתר של הגן גורם לתסמונת רט. לגבי שאר החולים אין הסבר גנטי לאפקט הקליני, יתכן וחלק מן ההסבר נעוץ בשוני באזורים הלא מקודדים של הגן.

MECP2 הוא חלבון המצוי על הכרומוזום ותפקידו הוא לווסת את יצורם של חלבונים אחרים. כאשר החלבון תקין הוא נקשר לDNA שעבר מטילציה- בעיקר לאלמנטים מסוג CpG. בחולי תסמונת רט נפגע יצורם התקין של גנים רבים המווסתים על ידי החלבון MECP2.

מאחר שהמחלה היא לרוב דומיננטית אין לחולות צאצאים, על כן ב99.5 מן המקרים המחלה נוצרה כתוצאה ממוטציה אקראית בתאי המין של ההורים, ב70% מן המקרים בתאי הזרע של האב. 0.5% מן החולות יורשות את המחלה מאימותיהן, זאת כאשר המחלה אינה באה לידי ביטוי קליני אצל האם או כאשר אם האם החולה נאנסת ונכנסת להריון.

תסמונת רט לא אופיינית

לתסמונת רט לא אופיינית שונה מתסמונת רט אופיינית והיא מחולקת למספר סוגים. הסוג הנפוץ ביותר הוא מצב שבו לא כל המאפיינים הקלאסיים של תסמונת רט מופיעים כגון מצב של פיגור שכלי קל. מבחינה מולקולארית ניתן להסביר חלק מן המקרים בהם אובחנה תסמונת רט לא אופיינית קלה במוטציות בחלבון MECP2 הבאות ליידי ביטוי בשינוי של חומצה אמינית אחת. לחילופין שיתכן תסמונת רט לא אופיינית נגרמת כתוצאה החתמה (סגירה של אחד מכרוזומי X) של כרומוזום X הנושא את הגן המוטנטי.

סוגים נוספים של תסמונת רט לא אופיינית הם: שימור השפה שנרכשה שנה וחצי הראשונה בחיים, הקדמה או איחור בשלב הנסיגה ותסמונת רט בזכרים (ראה להלן).

תסמונת רט בזכרים

תסמונת רט בזכרים היא מחלה נדירה ביותר, המחלה יכולה להתפתח רק במקרה שהאם חולה תסמונת רט לא סימפטומאטית. מכיוון שזכרים יורשים רק כרומוזום X אחד אין לזכרים כל הגנה של כרומוזום X נורמאלי, לכן זכרים בעלי גן MECP2 בדרך כלל מתים בשלב העוברי מתת התפתחות של המוח (encephalopathy), עם זאת ישנם עדויות מתועדות לתינוקות זכרים שחיו למשך שנה, לאחרונה פורסם מקרה של ילד בגיל 11 עם תסמונת רט.

צורה נוספת ונדירה ביותר של תסמונת רט בגברים נוצרת כתוצאת תסמונת קליינפלטר- זכרים בעלי גנוטיפ כרומוזומלי של XXY. לתינוקות אלו שני כרומוזומי X ולכן כאשר כרומוזום נושא את הגן המוטנטי, הכרומוזום השני מאפשר להם לחיות זמן ארוך ביחס לתינוקות בעלי תסמונת רט ללא תסמונת קליינפלטר.

אפידמיולוגיה

תינוקת חולת תסמונת רט נולדת אחת ל10,000- 15,000 לידות בנות. יחד עם זאת נשים הנושאות את הגן לתסמונת רט שאינן חולות במחלה, לנשים אלו סיכוי של 50% להוריש את המחלה לבנותיהן ובניהם, אך מכיוון שרוב הזכרים הנגועים המחלה מתים לפני הלידה גדול יותר הסיכוי להולדת בת חולה מבן חולה. בארץ ידועות כ 350 ילדות ונשים הלוקות בתסמונת רט. תסמונת רט היא הגורם השכיח השני בחשיבותו אחרי תסמונת דאון לפיגור שכלי אצל נשים.

קישורים חיצוניים

מידע כללי על תסמונת רט האתר הישראלי לפיגור שכלי

המרכז לתסמונת רט בישראל

International Rett Syndrome Association האיגוד הבינלאומי לתסמונת רט
Pubmed מאמרים בנושא תסמונת רט