שם עט (פסבדונים) או שם ספרותי הוא שם בדוי שתחתיו מתפרסמים ספרים או מאמרים, לעתים משום שהמחבר חפץ בעילום שם, ולעתים מסיבות אחרות. המושג "שם עט" בעברית בא בעקבות pen name באנגלית, ו- nom de plume בצרפתית. בצרפתית קרוי מושג זה גם בשם nom de guerre.

שם עט בספרות

---

שם עט שאינו מסווה את זהות המחבר הוא זה שבו מקוצר שם המשפחה לאות הראשונה שלו, דוגמת ע. הלל (הוא הלל עומר), ס. יזהר (הוא יזהר סמילנסקי) וב. מיכאל (הוא מיכאל בריזון). שמות עט של סופרים עבריים הרחוקים מהשם המקורי הם, למשל, "אחד העם" (אשר צבי גינצברג) ו"מנדלי מוכר ספרים" (שלום יעקב אברמוביץ), מיוחד מקרהו של ש"י עגנון, הלא הוא שמואל יוסף צ'צ'קס, אשר קרא לעצמו על שם סיפורו הראשון "עגונות", וכעבור זמן הפך את שם העט לשמו הרשמי.

שם עט מפורסם מאוד הוא לואיס קרול, שהוא שם העט של צ'ארלס לוטווידג' דודג'סון, שהיה מרצה למתמטיקה בקולג' קרייסט צ'רץ' שבאוניברסיטת אוקספורד. את ספריו המקצועיים, שעסקו במתמטיקה ובלוגיקה, פירסם תחת שמו האמיתי, ואילו את הספרות היפה שכתב, ובראשה הספר "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות", פירסם תחת שם העט שלו.

בספטמבר 1956 התפרסם בעיתון "דבר" מאמר בשם "שמות ותכנים", בחתימתו של "ס"ש יריב". כעבור זמן התברר שהכותב הוא דוד בן גוריון, שבחר בשם עט זה (שפירושו: סבא של יריב, הלא הוא ד"ר יריב בן אליעזר) כדי שהדיון בתוכן המאמר יהיה ענייני, בלי שיתייחסו אליו כאל מאמר שכתב ראש ממשלת ישראל.

לעתים משמש השם הספרותי להחלפת מינו של הכותב. בולטות בכך האחיות ברונטה, שפירסמו אוסף של שירתן תחת השמות הגבריים אקטון בל, קורר בל ואליס בל (שהם, בהתאמה, אן ברונטה, שרלוט ברונטה ואמילי ברונטה). פעמים אחרות משמש שם עט לפרסום יצירה החורגת מאוד ממכלול יצירתו של סופר ידוע. הסופרת והמסאית שולמית הראבן, למשל, פירסמה גם מותחן בשם העט טל יערי.

שמות ספרותיים נוספים שזכו לפרסום רב (בסוגריים השם הרשמי) הם:

• לואיס קרול (צ'ארלס לוטווידג' דודג'סון)
• יאנוש קורצ'אק (הנריק גולדשמיט)
• או הנרי (ויליאם סידני פורטר)
• ג'ורג' אליוט (מארי אן אוונס)
• מולייר (ז'אן בפטיסט פוקלין)
• ג'ורג' אורוול (אריק ארתור בלייר)
• דוקטור סוס (תאודור סוס גייזל)
• מארק טוויין (סמואל לנגהורן קלמנס)
• ג'ון לה קארה (דייוויד קורנוול)
• שלום עליכם (שלום רבינוביץ')

ויש כאלה הידועים יותר בשמם הרשמי:

• ריצ'רד בכמן (סטיבן קינג).

מקרה ייחודי הוא זה של סופר השואה הישראלי ק. צטניק (שמו האמיתי: יחיאל די-נור), שכן, לטענתו, "ק. צטניק" לא היה שם-עט גרידא, אלא השם הקולקטיבי של כל נרצחי השואה בשמם הוא כתב את ספריו ("קצטניק" בגרמנית וביידיש: "מי שנמצא במחנה ריכוז"). בעדותו המפורסמת במשפט אייכמן, במהלכה יצא בפעם הראשונה מחסות הסודיות של שם-העט, הסביר מדוע חסה תחת שם זה:

"אין זה שם ספרותי. אינני רואה את עצמי כסופר הכותב דברי ספרות. ולתושבי פלנטה זו לא היו שֵמות. [... השם שלהם היה המספר ק. צטניק".

על כן ניתן לראות כי השם הספרותי, במקרה זה, משמש כדמות אחרת לחלוטין מזו של המחבר עצמו.

מקרה ביניים הוא המקרה של הסופר רומן גארי אשר כתב במשך שנים לאחר שהתפרסם בשמו האמיתי רומנים תחת השם אמיל אז'אר, מתוך כוונה שאלו יישפטו כיצירתו של אדם מן השורה ולא כיצירות של סופר שכבר זכה לפרסום ולתהילה. ספרי "אז'אר" זכו להצלחה גדולה כספרי "גארי".

שם עט שהסתיר היטב, במשך שנים רבות, את זהות המסתתרים מאחוריו הוא ניקולה בורבאקי, שהופיע, החל משנת 1939, כמחברה של סדרה גדולה של ספרי מתימטיקה היוצאים לאור בצרפת. מאחורי שם זה לא הסתתר מחבר יחיד, אלא קבוצה גדולה של מתמטיקאים שמרכזה בפאריס. בשנת 1949 כתב ראלף בואס מאמר ובו טען שבורבאקי הוא שם עט, ולא קיים אדם כזה. בתגובה כתב אנדרה וייל, שהתגלה מאוחר יותר כאחד מראשי הקבוצה, מכתב נרגז שבו הכחיש את דבריו של בואס. יתרה מזו, חברי קבוצת בורבאקי החלו להפיץ שמועות שבואס הוא שם עט, ולא קיים אדם כזה.

שם עט בזמר העברי

---

בתחילת דרכה השתמשה נעמי שמר בשם "אליפז" כשם עט, ותחת שם זה כתבה לצמד הדודאים את השיר "שיירת הרוכבים".

שם בדוי בתיאטרון ובקולנוע

---

ראו שם במה.

שם בדוי באינטרנט

---

באחרונה השימוש בשם בדוי פופולרי מאוד בקרב גולשי אינטרנט (אצלם הוא קרוי "ניק", ובאנגלית nickname, "כינוי").

קישורים חיצוניים

---

• a.k.a., אוסף שמות עט של סופרים ופענוחם.
• Author Pseudonyms, אוסף שמות עט של סופרים ופענוחם.

ספרות | שמות

Pseudonym | Pseudonym | Pseudonym | Pseudonym | Pseŭdonimo | Pseudonyymi | Pseudonyme | Pseudonim | Pseudonimo | Elenco di pseudonimi | Pseudonym | Pseudoniem | Pseudonym | Psevdonym | Pseudonim | Pseudónimo | Pseudonim | Псевдоним | Pseudonym | Alyas