שבא היא ממלכה עתיקה שהתקיימה בדרום חצי האי ערב, באזור תימן של ימינו. תרבות שבא החלה לשגשג בסביבות המאה ה-8 לפנה"ס והמשיכה להתקיים עד המאה ה-6 לספירה, אז נכבשה על-ידי פרס. לאחר מכן, עם עליית האסלאם, נטמעה בתרבות הערבית של אזורה.

שבא נודעה בעושרה הרב, וההובילה במסחר בבשמים ובמותרות אחרות, כגון אבני־חן, בתקופתה. היא נודעת כיצואנית בשמים מובילה הן בתנ"ך והן במקורות אחרים, כמו האיניאדה.

חפירות ארכיאולוגית מודרניות חשפו בשבא תרבות עירונית מתקדמת. שפתם הייתה קרובה מאוד לערבית, ונכתבה באותיות זוויתיות ומרובעות. דת שבא הייתה דת פוליתאיזם השם במרכזו את אל הירח, אִלמַקַהֻ, ואלת השמש, שַמס. החל מהמאה ה-4, החלה שבא לספוג השפעות מונותאיסטיות, ועלה פולחן הייחוד של אל השמיים, רחמן. כמה ממלכי שבא התגיירו.

מוכר ביותר מהתנ"ך סיפורה של מלכת שבא, וביקורה אצל המלך שלמה. שמעה על חכמתו הרבה של המלך ובאה להציג לו חידות. היא הביאה לשלמה זהב, בשמים ואבנים יקרות וקיבלה ממנו את כל מה שביקשה. מסורות מאוחרות יותר מתארות גם רומן בינה לבין שלמה, אך לרעיון זה אין כל זכר בסיפור המקראי עצמו.

ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו זהה את מלכת שבא, שלא בצדק, כמלכת אתיופיה. בשל טעות זו נתקבלה האמונה העממית המזהה את שבא עם אתיופיה. המסורת אתיופית מיחסת את מוצאה השושלת הסולומונידית לבנם המשותף של שלמה המלך ומלכת שבא, מנליך.

מדינות לשעבר | ארכאולוגיה מקראית

Sheba | Saba | Saba | Reich Saba | Sheba | Saba | Królestwo Saby | Saba