תגובה כימית (או ריאקציה כימית) היא תהליך שבו משתנה מבנה המולקולות המרכיבות את החומר.

שינוי במבנה המרחבי בלבד, כמו בהרתחת מים לאדים, איננו נחשב לתגובה כימית. בתגובה כימית מולקולות עשויות להתחבר וליצור תרכובת של מולקולות גדולות יותר, להתפרק וליצור מולקולות קטנות יותר או ליצור סידור מחדש של האטומים בתוך המולקולה. תגובה כימית כרוכה, בדרך כלל, ביצירה או בשבירה של קשר כימי.

לרישום הפעילות המתרחשת בעת תגובה כימית משמש הכתיב הכימי.

תרמודינמיקה

האטומים בתגובות הכימיות אינם משנים את מקומם ואת קשריהם באופן שרירותי, אלא לפי חוקים פיזיקליים נוקשים. ה"שאיפה" היא תמיד ליצירת קשרים כימיים יציבים, בעלי אנרגיה נמוכה. אם שני חומרים נמצאים האחד בנוכחות השני, וקיימת אפשרות לשילוב חדש בין האטומים המרכיבים אותם, שילוב אשר יביא ליצירת קשרים יציבים יותר, הרי שהדבר יתרחש ותגובה כימית תצא לפועל בין שני החומרים.

תגובה כימית יכולות להיות תגובה אקסותרמית, שבה נפלטת אנרגיה (בדרך-כלל אנרגיית חום), כלומר: אנרגיית התוצרים קטנה מזו של המגיבים; אותגובה אנדותרמית - תגובה הצורכת אנרגיה מהסביבה (ובה אנרגיית התוצרים גדולה מזו של המגיבים).

לשם התנעתה של תגובה כימית נדרשת השקעה של אנרגיה ראשונית, אנרגיית ההפעלה. חומרים מסוימים מסוגלים להאיץ באופן ניכר את מהירותן של תגובות כימיות. חומרים אלו, הנקראים זרזים, עושים זאת באמצעות הפחתת אנרגיית ההפעלה של התגובה.

סוגי תגובות

• תגובה דחיסה או קונדנסציה: תגובה בין שני חומרים, כשבמהלכה נפלטת מולקולה קטנה, בדרך-כלל של מים או אמוניה.
• תגובת התמרה: תגובה בה אטום או קבוצת אטומים מחליפים אטום או קבוצת אטומים במולקולה מסוימת.
• תגובת החסרה או אלימינציה: תגובה בה אטום או קבוצת אטומים נפלטים ממולקולה.
• תגובת הוספה: תגובה בה אטום או קבוצת אטומים מתווספים למולקולה, מבלי שהמולקולה תאבד אף אטום.
• תגובת סתירה: תגובה בין בסיס וחומצה ליצירת מלח. רוב תגובות הסתירה הינן תגובות דחיסה, שכן מולקולת מים נפלטת מהבסיס והחומצה.

תגובות רבות מתארות תהליך ספציפי יותר ונושאות שם תואם. לדוגמה:

• איסטור או אסטריפיקציה: תגובת דחיסה בין כוהל וחומצה קרבוקסילית ליצירת אסטר ומים.
• אלקילציה: תגובה בה שייר פחמימני (קבוצת אלקיל) מתווספת לתרכובת אורגנית כלשהיא.
• הלוגנציה: תגובה בה אטום הלוגן מתווסף לתרכובת אורגנית.
• הידרוליזה: תגובה בה מולקולת מים מגיבה עם מולקולה גדולה, וגורמת תוך כדי כך לפירוק המולקולה הגדולה. גם מולקולת המים מתפרקת: אטום מימן אחד מתווסף לאחת המולקולות הקטנות שנוצרו, וקבוצת הידרוקסיל (אטום חמצן הקשור לאטום מימן) מתווספת למולקולה השניה.

לתגובות רבות המתארות תהליך ספציפי נקראות על-שמות אנשים שונים, בדרך-כלל הכימאים שגילו או פיתחו את התגובה. לדוגמה:

• תגובת קוֹלבּה: תגובה בין פנול ופחמן דו-חמצני ליצירת חומצה סליצילית, החומר ממנו מופק האספירין; נקראת על-שם כימאי גרמני.
• חיזור וולף-קישנר: תגובה בין הידרזון ובסיס כלשהוא ליצירת פחמימן ומולקולת חנקן; נקראת על-שם כימאים גרמני ורוסי, בהתאמה.

כימיה | תגובות כימיות

Chemical reaction | تفاعل كيميائي | Reacció química | Chemická reakce | Kemisk reaktion | Chemische Reaktion | Χημική αντίδραση | Reacción química | Keemiline reaktsioon | Kemiallinen reaktio | Réaction chimique | Kémiai reakció | Reaksi kimia | Kemiala reakto | Reazione chimica | 化学反応 | 화학 반응 | Cheminė reakcija | Ķīmiskās reakcijas | Хемиска реакција | Chemische Reaktschoon | Chemische reactie | Kjemisk reaksjon | Kjemisk reaksjon | Reakcja chemiczna | Reacção química | Химическая реакция | Chemical reaction | Chemická reakcia | Хемијска реакција | Réaksi kimiawi | Kemisk reaktion | Reaksyong kimikal | Tepkime | Хімічна реакція | 化学反应