קסדה

Helmet.jpg חרוטית עתיקה]] קסדה היא כובע משוריין שנועד להגן על הראש. על הקסדה לספק הגנה מקסימלית ללא פגיעה משמעותית בשדה הראייה שיש ללוחם. עיצובי הקסדה השתנו במהלך ההיסטוריה וגם בימי הביניים עצמם היו מספר רב של סוגי קסדות. קסדות הם אולי אמצעי המיגון היחידי שנשאר ברציפות בצבאות הלוחמים עד ימינו. גם היום, חיילים בצבא חובשים קסדה בעת קרב, אך הקסדות המודרניות עשויות לא רק מפלדה, אלא גם מחומרים פלסטיים מתקדמים.

היסטוריה של השימוש הצבאי בקסדות

הקסדה בעת העתיקה

הקסדות הופיעו עוד בתקופת התנ"ך (בערך כ 1000 לפנה"ס). בספר שמואל א', פרק י"ז מתואר הקרב של דוד וגלית. חימושו של גולית מתואר בפירוט רב:

וַיֵצֵא אִישׁ-הַבּנַיִם מִמַחֲנוֹת פְלִשְתִים גָלְיָת שְמוֹ מִגּת. גָבְהוֹ שֵשׁ אַמּוֹת וָזָרֶת וְכוֹבַע נְחשֶת עַל-ראשׁוֹ וְשִרְיוֹן קַשְקַשִים הוּא לָבוּשׁ וּמִשְקַל הַשִרְיוֹן חֲמֵשֶת-אֲלָפִים שְקָלִים נְחשֶת וּמִצְחַת נְחשֶת עַל-רַגְלָיו וְכִידוֹן נְחשֶת בֵין כְתֵפָיו וחץ (וְעֵץ) חֲנִיתוֹ כִמְנוֹר ארְגִים וְלַהֶבֶת חֲנִיתוֹ שֵשׁ-מֵאוֹת שְקָלִים בּרְזֶל וְנשֵא הַצִנָה הלֵךְ לְפָנָיו.

מתיאור זה אפשר ללמוד שנחושת הייתה המתכת הנפוצה אז ואילו ה"ברזל" (הכוונה כנראה לארד ברונזה) הייתה מתכת נדירה ששימשה ליצור כלי נשק עבור המובחרים שבלוחמים. עפ"י הכתוב בתנ"ך, דוד הרג את גולית על ידי כך שיידה חלוק נחל למצחו. מכך אפשר להסיק שקסדתו של גולית לא כללה מיגון למצח אלא כסתה רק את הפדחת ואחורי הראש.

הקסדות הראשונות היו בעלות מבנה דמוי חרוט ללא מיגון לפנים, אך בראשית בתקופה הארכאית ביוון הופיעה הקסדה הקורינתית שהייתה מורכבת מחתיכת ארד אחת עם כיסוי מלא לאזניים, לחיים וחלק מהאף. הקסדה נתנה הגנה טובה, אך החייל התקשה לשמוע את הפקודות ושדה ראייתו היה מוגבל. הרומאים הלכו בכיוון שונה וקסדתם, הבנויה על פי הדגם הקלטי הייתה מורכבת ממספר חלקים זזים שנתנו הנגנה טובה בלי לפגוע ביכולת השמיעה ושדה הראיתו של הלוחם. שרי מאה ומפקדים בכירים נהגו לעטר את קסדותיהם בנוצות ססגוניות.

הקסדה בימי הביניים

Helmet05.jpg.]]

בימי הביניים הקסדות חזרו לצורת החרוט, אך כמו בעבר, הן לא הצליחו לתת הגנה מתאימה ללוחם. אמנם קסדות אלה יכלו לבלום מכות קלות אך היו נמחצות בקלות על ידי מכה של חרב כבדה או גרזן. על מנת להתגבר על הבעיה הזו החלו האבירים לחבוש סוגים חדשים וכבדים יותר של קסדות.

מקסדה בעלת מראה משולש היא הפכה למשהו שניתן לתאר כסיר הפוך, שנקרא Helm. בקסדה היו חריצים לעיניים, על מנת לאפשר לאביר לראות את השדה הקרב, אך בכל זאת הגבילו את שדה הראייה. הפתרון לכך הייתה קסדה בעלת מגן עיניים שאפשר להרימו ולהורידו בעת הצורך. בימי הביניים המאוחרים פותחו קסדות "גותיות", שכללו חריץ ראייה לעיניים ומגן צוואר אחורי (שמזכיר את קסדתו של דארת' ויידר ממלחמת הכוכבים). האצילים קישטו את קסדותיהם בחריטות אומנותיות ונוצות בולטות כדי להבליט את מעמדם בשדה הקרב.

קסדות ה Helm והקסדות הגותיות היו בעיקר בשימוש האבירים ומעמד הפרשים. לוחמי חיל הרגלים (שבדרך כלל באו ממעמדות נמוכים) השתמשו בקסדות פשוטות יותר שכללו רק כיסוי של הפדחת ושולי תיתורה נרחבים. לעיתים כללו קסדות אלה פס מתכת שירד מהקסדה והגן על האף וכן כיפה בעלת שפיץ משולש. קסדות אלה סיפקו פחות הגנה לפנים אך לא פגמו בשדה הראייה.

סוג נוסף של קסדות כבדות היה סוג קסדות הדומות לקסדה הקורינתית. הקסדה הזאת הייתה עשויה מחתיכת פלדה אחת עם כיסוי מלא לפנים שאפשר היה להרימו ולהורידו בעת הסכנה. בעת הקרב האביר היה מוריד את הכיסוי שדה ראייתו היה מוגבל לשתי חרכים בקדמת הקסדה. הרבה פעמים עוצבו קסדות אלה כך שיתאימו לחליפת השריון של האביר. חלקן אף עוטרו בנוצות וחריטות בזהב שהדגישו את מעמדו הרם של האביר (אם כי קסדות מעוטרות יותר שימשו יותר לתצוגות ומצעדים מאשר לקרבות אמיתיים).

הקסדה בעת החדשה

עם ירידה בקרנו של השריון, ירדה גם קרנה של הקסדה והיא יצאה מכלל שימוש מציודו של החייל הרגלי במהלך המאה ה-18. חלק מחילות הפרשים שמרו על הקסדת המתכת.

בסוף המאה ה-19 הקסדת המתכת יצאה סופית מהשירות חיל הפרשים והחיילים נשארו עם כובע עשוי מחומרים קלים, שתפקידו העיקרי היה להגן על הלוחם מפני הקור או השמש. חלק מהצבאות השתמשו בקסדות עור שלא נתנו מענה מספיק לסכנות בקרב ולכן במהלך מלחמת העולם הראשונה הקסדה חזרה לשימוש עקב הסכנות הרבות שנשקפו לחיילים. ממלחמה זו ועד היום הקסדות הן חלק אינטגרלי מציודו של הלוחם המודרני.

קסדות מודרניות

M1helmetshell.jpg).]] הקסדה היא עדיין חלק חיוני בלבוש ההגנה של הלוחם בשדה הקרב. הקסדות הצבאיות המודרניות עשויות מפלדה או חומרים פלסטים מתקדמיים וכוללות שכבה פנימית של ריפוד סופג זיעה. הקסדות תוכננו לעצירת רסיסים ואף קליעים. קסדות הצבא נראות כמו סיר מעוגל המתלבש על הראש ופתוח בתחתיתו. הקסדה נקשרת לראש באמצעות רצועות ורצועה מרכזית שנתמכת על ידי הסנטר. על הקסדה אפשר להלביש עזרים טקטיים שונים כגון מכשיר קשר ואמצעי ראיית לילה.

קסדתו של טייס קרבי מורכבת הרבה יותר מקסדת לוחם חי"ר. קסדת הטייס מכילה קשר, מסיכת חמצן ואף מסך-תצוגה-עילי המציג לטייס נתונים רלוונטים על גבי מגן-העיניים של הקסדה ומאפשר לו להמשיך להסתכל בשמים שלפניו. ישנן קסדות מתקדמות שאפשר אף לכוון חימוש מונחה בעזרתן.

קסדות בשימוש אזרחי

Chainsaw helmet.jpg הקסדה נפוצה כיום גם בשימוש אזרחי. היא מספקת הגנה במגוון רב של תחומים:

קסדות משמשות להגנה על כבאים ואנשי צוות חילוץ.
קסדות משמשות להגן על בנאים, כורים ומפעילי ציוד מכני הנדסי באתרי כרייה ובניה.
קסדות משמשות להגן על פועלים בתעשייה הכבדה ובבתי החרושת.
קסדות משמשות להגן על רוכבי אופנוע, אופניים ונהגי מכוניות מירוץ. קסדות אלה כוללת מגן-עיניים מפלסטיק שקוף אותו אפשר לגלול מעלה או מטה בעת הצורך.
קסדת חלל משמשת אסטרונאוטים כדי להגן עליהם מפני קרינה בחלל וכן על מנת ליצור חלל אטום בו יוכלו לנשום אוויר המוזרם להם ממיכלי חמצן המותקנים על גב חליפת החלל שלהם.
קסדות משמשות להגנה על ראשם של ספורטאים בסוגי ספורט אגרסיביים כגון פוטבול, היאבקות ואגרוף.

ראו גם

שריון