article

צרפתית (le français, la langue française) היא אחת השפות הרומאניות החשובות ביותר, שמתוכן מדוברות יותר רק הספרדית והפורטוגזית. הצרפתית התפתחה מן הלטינית הוולגארית שהייתה מדוברת בימי הביניים המוקדמים בשטחים בהם שלטה בעבר האימפריה הרומית. בימי הביניים המאוחרים עם העלייה בחשיבותה הפוליטית והתרבותית של פאריס, הפך ניב פאריס לצרפתית התקנית.

עם הקולוניאליזם בצרפת, התפשטה הצרפתית אל חבלי עולם נוספים וכיום משמשת הצרפתית כשפת אם בפי שבעים ושבעה מיליון איש. השפה הצרפתית היא השפה הרשמית או השפה המשמשת לעניינים אדימניסטרטיביים במבחר קהילות וארגונים (כמו האיחוד האירופי, הוועד האולימפי הבינלאומי, האו"ם ואיגוד הדואר הבינלאומי. היא הייתה אחת השפות הנלמדות כשפה שנייה במדינות רבות בעולם אך חשיבותה הולכת ונדחקת על ידי השפה האנגלית האמריקאית.

הגייה וכתיבה בשפה הצרפתית


הצרפתית נכתבת תוך שימוש בגרסה של האלפבית הלטיני המותאמת עבור השפה הצרפתית.

עיצורים

העיצורים הצרפתים הם פשוטים יחסית.

C c - לפני תנועות הקדמיות: i, e או y נהגה כהגיית סמ"ך, בכל מקום אחר נהגה כהגיית כ"ף דגושה.
Ç ç - נהגה כהגיית סמ"ך בלבד.
Q q - נהגה ככ"ף דגושה בלבד.
CH ch - נהגה כהגיית שי"ן ימנית.
G g - לפני תנועות הקדמיות: i, e או y נהגה כ-ז', בכל מקום אחר נהגה כהגיית גימ"ל דגושה.
GU gu - נהגה כהגיית גימ"ל דגושה בלבד.
J j - נהגה כ-ז' בלבד.
GN gn - נהגה כנו"ן מרוככת, בדומה להגיית "ני" במילה העברית מניין, וכמו האות ñ בספרדית.
H h - אות אילמת שאינה נהגית.
R r - נהגה כהגיית רי"ש גרונית.
RR rr - נהגה כהגיית רי"ש גרונית.
S s - נהגה כהגיית זי"ן בין תנועות, בכל מקום אחר נהגה כהגיית סמ"ך. אינה נהגית כשהיא בסוף מילה.
X x - נהגה כ-קס, גס, גז, בעיקר גז.
ille - נהגה כמו האות י' במילה חיים או שמיים. t- בדרך כלל, לא נהגה בסוף מילה.

  • האותיות k ו- w משמשות מילים שאולות בלבד.

תנועות

בניגוד למערך העיצורים, מערך התנועות בצרפתית הינו מורכב יחסית.

תנועות רגילות

A a - בהברה פתוחה נהגית כפתח, בהברה סגורה נהגית מעט פתוחה יותר.
Ââ - נהגית כהגיית a בהברה סגורה בלבד, גם כשמופיע בהברה פתוחה.

E e - בהברה פתוחה נהגית כשווא נא, בהברה סגורה נהגית מעט פתוחה יותר, בין צרה לשווא נא. בהברה לא מוטעמת נהגית כהגיית שווא נע. בסוף מילה e היא אות אילמת שאינה נהגית.
É é - נהגה כהגיית צרה בהברה פתוחה (כהגיית האות e באנגלית) גם כאשר מופיע בהברה סגורה, נהגית גם בסוף מילה.
AI ai/È è/EI ei - נהגים כהגיית e בהברה סגורה מוטעמת בלבד, גם כאשר מופיעים בהברה פתוחה.

U u - בהברה פתוחה נהגית כצליל ביניים בין קוּבוץ וחיריק, בדומה להיגוי האומלט הגרמני ü. בהברה סגורה נהגית מעט פתוחה יותר, אך לפני תנועה אחרת מתקרבת להגיית וי"ו עיצורית.
OU ou נהגה כמו קובוץ, בדומה לצליל u באנגלית. EU eu - בהברה פתוחה נהגית כצליל ביניים בין חולם לצירה כהגיית הצירוף האנגלי IR במילים FIRST, BIRD, VIRGIN, בהברה סגורה נהגית מעט פתוחה יותר.

O o נהגה באינפוף, בצליל הדומה להגיית המילים go או bought באנגלית.
AU au/EAU eau/Ô ô -נהגים כחוֹלָם, כהגיית "o " בהברה סגורה, כמו במילה העברית "חלון" בעברית, גם כאשר מופיעים בהברה פתוחה.

I i - נהגית כהגיית חיריק, אך לפני תנועה אחרת מתקרבת להגיית יו"ד עיצורית.
Î î - נהגית כחיריק, גם לפני תנועה.
OI oi - נהגה ווּאָ, כמו במילה העברית וואלה (כמו היגוי הצירוף wa באנגלית) .

תנועות מאונפפות
אחד מסימני ההיכר של השפה הצרפתית הוא השכיחות הגבוהה של התנועות המאונפפות. תנועות מאונפפות נוצרות כאשר התנועה כפי שהיא נהגית בהברה סגורה קודמת לצליל Nn או Mm.

קישור מילים

בצרפתית בדרך כלל העיצור האחרון במילה הכתובה אינו נהגה(s,t ועוד), אך כאשר המילה הבאה אחריו מתחילה בתנועה נהגה העיצור האחרון במילה הקודמת יחד עם המילה העוקבת כך שנשמע כאילו שתי המלים מקושרות כמילה אחת. זה קורה תמיד במקרים הבאים:

  1. לאחר תוויות ידוע.
  2. לפני או אחרי כינוי גוף.
  3. לאחר שם תואר קודם.
  4. לאחר מילות יחס בנות הברה אחת.
  5. לאחר תארי הפועל בני הברה אחת.
  6. לאחר est.

  • אין זה קורה לאחר מילת הקישור et.

דקדוק צרפתי


מערכת הפועל הצרפתי

בצרפתית 4 זמנים פשוטים ו-4 זמני פרפקט. בצרפתית ישנן 3 נטיות פעלים רגילים: פעלים אשר בצורת המקור מסתיימים ב-~er, ~re, ~ir

aimer - לאהוב, פועל רגיל er
הווה עבר פשוט עבר מתמשך עתיד תנאי
גוף ראשון יחיד (je) aime aimai aimais aimerai aimerais
גוף שני יחיד (tu) aimes aimas aimais aimeras aimerais
גוף שלישי יחיד (il
elle
on)
aime aima aimait aimera aimerait
גוף ראשון רבים (nous) aimons aimâmes aimions aimerons aimerions
גוף שני רבים (vous) aimez aimâtes aimiez aimerez aimeriez
גוף שלישי רבים (ils
elles)
aiment aimèrent aimaient aimeront aimeraient

entendre - להקשיב, פועל רגיל re
הווה עבר פשוט עבר מתמשך עתיד תנאי
גוף ראשון יחיד (je) entends entendis entendais entendrai entendrais
גוף שני יחיד (tu) entends entendis entendais entendras entendrais
גוף שלישי יחיד (il
elle
on)
entend entendit entendait entendra entendrait
גוף ראשון רבים (nous) entendons entendîmes entendions entendrons entendrions
גוף שני רבים (vous) entendez entendîtes entendiez entendrez entendriez
גוף שלישי רבים (ils
elles)
entendent entendirent entendaient entendront entendraient

finir - לסיים, פועל רגיל ir
הווה עבר פשוט עבר מתמשך עתיד תנאי
גוף ראשון יחיד (je) finis finis finissais finirai finirais
גוף שני יחיד (tu) finis finis finissais finiras finirais
גוף שלישי יחיד (il
elle
on)
finit finit finissait finira finirait
גוף ראשון רבים (nous) finissons finîmes finissions finirons finirions
גוף שני רבים (vous) finissez finîtes finissiez finirez finiriez
גוף שלישי רבים (ils
elles)
finissent finirent finissaient finiront finiraient

  • צורת "העבר הפשוט" נדירה בדיבור, וקיימת העדפה ברורה לצורת פרפקט ההווה(passé composé) לביטוי העבר.
  • צורת העבר המתמשך מתארת פעולות חוזרות ונשנות ופעולות מתמשכות המתרחשות בעבר, וכמו כן משמשת פעלים המתארים רקע ונסיבות. בפעלים המתארים מצב, מועדף בדר"כ השימוש בצורת העבר המתמשך שלהם על פני "העבר הפשוט" או פרפקט ההווה לציון פעולה כלשהי בעבר, פעלים כמו: aimer, avoir, croire, détester, espérer, être, penser, ו-préférer.
  • צורת התנאי מכונה תנאי הווה ומציינת תנאי היפותטי, בניגוד לתנאי עבר שהיה קיים ולא התממש, או תנאי עתיד שהוא תנאי ממשי.

שלילה
ליצירת השלילה הבסיסית מקדימים ne לפני הפועל המוטה (או 'n כאשר הפועל המוטה מתחיל בתנועה) ומוסיפים pas מיד אחרי הפועל. קיימות צורות שלילה נוספות, בהן מוחלפת המילה pas במילים אחרות.

ne...plus - לא עוד
ne...jamais - מעולם לא
ne...rien - לא כלום
ne...aucun(e) - אף לא אחד
ne...que - לא רק
ne...personne - אף לא
ne...ni...ni - לא X ולא X.
ne...nulle - לא חלק

  • כדי למנוע אי הבנות ולענות בחיוב על שאלה המובאת בצורת שלילה יש להשתמש במילה Si ולא במילה Oui.

פעלים רפלקסיביים
פעלים המשמשים לתיאור פעולה אותה מבצע גוף על עצמו. נוצרת באמצעות תוספות me, te, se, nous, vous, se לפני הפועל המוטה, או 'm', t', s', nous, vous, s כאשר הפועל המוטה מתחיל בתנועה.

הבינוני
=הבינוני של ההווה
= צורת הבינוני של ההווה (Participe Présent) יכולה לשמש כשם תואר, אז היא מוטה לפי נטיית התארים תוך התאמה למספר ומגדר שם העצם או כפועל, אז היא משמשת כשם הפעולה לאחר מילת היחס en. נוצר תוך תוספת הסיומת ~ant על בסיס הפועל. (יוצאי דופן: להיות(être) - étant) שייכות (avoir) - ayant)

=הבינוני של העבר
= צורת הבינוני של העבר (Participe Passé) יכולה לשמש כשם תואר, אז היא מוטה לפי נטיית התארים תוך התאמה למספר ומגדר שם העצם וכפועל, כאשר היא משמשת כפועל היא משמש את קול הסביל ואת זמני הפרפקט.

הבינוני של העבר מופק בדרך הבאה:

  1. פעלים המסתיימים ב~er בצורת המקור, מקבלים סיומת -é על הבסיס בצורת הבינוני.
  2. פעלים המסתיימים ב~re בצורת המקור, מקבלים -u על הבסיס בצורת הבינוני.
  3. פעלים המסתיימים ב~ir בצורת המקור, מקבלים -i על הבסיס בצורת הבינוני.

  • יוצאי דופן: להיות être) - été) שייכוּת (avoir) - eu

זמני הפרפקט

צורות הפרפקט מופקות תוך שימוש בצורת הבינוני ובנטיות פועל העזר avoir בזמנים השונים.

  • הפרפקט הנוצר מנטיות פעלי העזר בהווה נקרא passé composé ומתייחס לעבר.
  • הפרפקט הנוצר מנטיות פעלי העזר בעבר המתמשך נקרא plus-que-parfait ומתייחס לעבר רחוק, מעין סוג של פלאשבקים, מציין שמשהו קרה לפני משהו אחר בעבר.
  • הפרפקט הנוצר מנטיות פעלי העזר בעתיד נקרא מתייחס לעתיד קרוב, מציין שמשהו יקרה לפני משהו אחר בעתיד.
  • הפרפקט הנוצר מנטיות פעלי העזר בתנאי נקרא תנאי עבר ומתייחס לתנאי שהיה ולא התממש בניגוד לתנאי ההווה המתייחס לתנאי היפותטי, ותנאי עתיד המתייחס לתנאי ממשי.

פועל העזר avoir - שייכות
הווה עבר פשוט עבר מתמשך עתיד תנאי
גוף ראשון יחיד (je) ai eus avais aurai aurais
גוף שני יחיד (tu) as eus avais auras aurais
גוף שלישי יחיד (il
elle
on)
a eut avait aura aurait
גוף ראשון רבים (nous) avons eûmes avions aurons aurions
גוף שני רבים (vous) avez eûtes aviez aurez auriez
גוף שלישי רבים (ils
elles)
ont eurent avaient auront auraient

  • רוב הפעלים דורשים שימוש בפועל העזר avoir, אך ישנם 16 פעלים הנוטים תוך שימוש בנטיות פועל העזר être בזמנים השונים.

קול הסביל
צורות הסביל מופקות תוך שימוש בצורת הבינוני ובנטיות פועל העזר être בזמנים שונים.

פועל העזר être - להיות
הווה עבר פשוט עבר מתמשך עתיד תנאי
גוף ראשון יחיד (je) suis fus étais serai serais
גוף שני יחיד (tu) es fus étais seras serais
גוף שלישי יחיד (il
elle
on)
est fut était sera serait
גוף ראשון רבים (nous) sommes fûmes étions serons serions
גוף שני רבים (vous) êtes fûtes étiez serez seriez
גוף שלישי רבים (ils
elles)
sont furent étaient seront seraient

נטיות שמות עצם

תוויות יידוע והצגה
זכר נקבה רבים הערות
יידוע בלתי מסוים un une des -
יידוע מסוים le la les 'l לפני תנועות (יחיד)
תוויות הצגתיות ce cette ces cet זכר לפני תנועה

נטיות שמות תואר

שמות התואר נוטים בהתאם למינו של שם העצם ולכמותו.

מגדר בשמות התואר

  1. מתווספת E~
  2. אם שם התואר בזכר מסתיים כבר ב-E~ דבר לא נוסף.
  3. סיומת X~ הופכת לסיומת se~
  4. סיומות il, el ו-eil משתנות בהתאמה ל-ille, elle ו-eille
  5. סיומת en ו-on משתנות בהתאמה ל-enne ו-onne.
  6. כשהזכר מסתיים ב-et הנקבה מסתיימת ב-ète.
  7. כשהזכר מסתיים ב-er הנקבה מסתיימת ב-ère.
  8. סיומת eur בזכר משתנה ל-euse בנקבה כשמקור התואר מהפועל, ל-rice אם התואר שונה מהפועל ול-eure כשמדובר בתואר השוואתי.
  9. סיומת c משתנה ל-che.
  10. כשהזכר מסתיים ב-g הנקבה מסתיימת ב-gue.
  11. כשהזכר מסתיים ב-f הנקבה מסתיימת ב-ve.

כמות בשמות התואר

  1. נקבה רבים מסתיימת ב-s אלא אם כן התואר ביחיד כבר מסתיים ב-s אז דבר לא נוסף.
  2. זכר ברבים מסתיים גם כן ב-s עם כמה יוצאי דופן:
    1. סיומת al ביחיד הופכת לסיומת eux ברבים.
    2. לסיומת eu ביחיד מתווסף x ברבים.
    3. לסיומת eau מתווסף x ברבים.

הגוף המפקח על השפה הצרפתית בצרפת


ביוני 1989 הוקם "ועד עליון של השפה הצרפתית" - Conseil supérieur de la langue française. נשיא הוועד הוא ראש הממשלה. החברים הקבועים הם שר התרבות, שר החינוך, שר הפרנקופוניה, המזכיר הקבוע של האקדמיה הצרפתית (Académie française), המזכירים הקבועים של האקדמיה למדעים (Académie des sciences) ונשיא הוועדה הכללית לטרמינולוגיה ולחידושי לשון. בנוסף לבעלי תפקידים אלה חברים 25 אנשי ציבור שונים (לדוגמה: סופרים, היטוריונים וגם הומוריסטים).

קישורים חיצוניים


שפות רומאניות | שפות | צרפת | בלגיה | קנדה

French language | Franse taal | Französische Sprache | Idioma franzés | Frencisc sprǣc | لغة فرنسية | Francés | Француская мова | Френски език | Faransikan | Galleg | Francès | Francouzština | Ffrangeg | Fransk | Französische Sprache | Γαλλική γλώσσα | Franca lingvo | Idioma francés | Prantsuse keel | Frantses | زبان فرانسوی | Ranskan kieli | Français | Francês | Fraincis | Lingua francesa | फ़्रांसिसी भाषा | Francuski jezik | Francia nyelv | Ֆրանսերեն | Lingua francese | Bahasa Perancis | Pagsasao a Frances | Franciana linguo | Franska | Lingua francese | ᐅᐃᕖᑎᑐᑦ | フランス語 | fasybau | ფრანგული ენა | Kifalanse | 프랑스어 | Zimanê fransî | Frynkek | Lingua Francogallica | Frans | Lifalansé | Prancūzų kalba | Franču valoda | Француски јазик | Bahasa Perancis | Franzöösche Spraak | Fraans | Frans | Fransk språk | Fransk språk | Fraunceis | Francés | Францусаг æвзаг | Język francuski | Língua francesa | Lingua franzosa | Limba franceză | Французский язык | Limba frantzesa | Lingua francisa | French leid | Fránskkagiella | Francuski jezik | French language | Francúzština | Francoščina | Gjuha Frënge | Француски језик | Franska | பிரெஞ்சு மொழி | ภาษาฝรั่งเศส | Wikang Pranses | Fransızca | فرانسۇز تىل | Французька мова | Tiếng Pháp | Francès | 法语 | Hoat-gí | 法語

 

This article is licensed under the GNU Free Documentation License. It uses material from the "צרפתית".

Home Pageartsbusinesscomputersgameshealthhospitalshomekids & teensnewsphysiciansrecreationreferenceregionalscienceshoppingsocietysportsworld