| צפת | |
|---|---|
| ZfatLogo.jpg סמל היישוב | |
| תעתיק לאנגלית | Zefat |
| סה"כ תושבים | 26,600 |
| שטח שיפוט | 40,000 ד' |
| אוכלוסייה | |
| גילאי 4-0 | 12.9% |
| גילאי 9-5 | 11.4% |
| גילאי 14-10 | 10.2% |
| גילאי 19-15 | 8.7% |
| גילאי 29-20 | 13.5% |
| גילאי 44-30 | 17.1% |
| גילאי 59-45 | 12.5% |
| גילאי 64-60 | 3.1% |
| 65 ומעלה | 10.5% |
| חינוך | |
| סה"כ בתי ספר | 25 |
| יסודיים | 18 |
| על-יסודיים | 11 |
| תלמידים | 7930 |
| יסודיים | 3965 |
| על-יסודיים | 2327 |
| מספר כיתות | 281 |
| ממוצע תלמידים לכיתה | 22.4 |
| לפי נתוני הלמ"ס לסוף שנת 2001 | |
Safed1.jpg | Safed2.jpg | Safed3.jpg | Saffed.gif
צפת היא עיר במחוז הצפון בישראל ונחשבת כבירת הגליל העליון. צפת שוכנת בחלק המזרחי של הגליל, וצופה על הכנרת ממזרח ואל הר מירון במערב. שטח השיפוט שלה הוא 40,000 דונם. לפי נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) נכון ל
26,600 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של
0.9
אחוז. צפת היא עיר מעורבת. 97.2 אחוז מתושביה הם יהודים. היחס בין נשים לגברים הוא 1,039 נשים לכל 1,000 גברים.
לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2001, העיר מדורגת בדרוג חברתי-כלכלי בינוני-נמוך (4 מתוך 10). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת 2000 היה 40.8 אחוז. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2000 היה 4,476 ש"ח (ממוצע ארצי: 6,835 ש"ח).
אחרי שארץ ישראל נכבשה בידי התורכים ב-1517, התיישבו בצפת יהודים מגולי ספרד, והפכו את העיר למרכז רוחני חשוב. גדול הרבנים של אותו דור היה רבי יעקב בירב שניסה לחדש את הסמיכה ולהקים את הסנהדרין, ניסיון שנכשל. במיוחד פרחה שם תורת הקבלה. בצפת ישבו ופעלו במאה ה-16 גדולי המקובלים: משה קורדובירו, יצחק לוריא (האר"י) ותלמידו חיים ויטאל, יוסף קארו מחבר ה"שולחן ערוך", המשוררים ישראל נג'ארה ושלמה אלקבץ ורבנים מפורסמים אחרים. היו אז בצפת שמונה בתי כנסת. היהודים כינוה "בית אל", והיא הייתה אחת מארבע ערי הקודש (יחד עם ירושלים, טבריה וחברון). גם מצבה הכלכלי של העיר היה משביע רצון. תושביה עסקו בעיקר במסחר בדבש, משי ותבלינים, והעיר הייתה מרכז תעשית בגדים.
במאה ה-17 הורגשה ירידה בפריחתה הכלכלית, ובמאה ה-18 פגעו בעיר אסונות שעירערו את יישובה מגפה קשה פקדה את צפת ב-1747, וב-1759 אירעה רעידת אדמה, שבה נהרגו כ-300 יהודים. ב-1778, הגיעה לארץ שיירה בת 300 חסידים שהיתיישבו חלקם בטבריה וחלקם בצפת. ב1799 מיד לאחר נסיגת צבאו של נפולאון בונפרט מא"י נהרס הרובע היהודי על ידי פורעים מערביי העיר רבים מיהודי העיר נטבחו. ב-1810 היתישבו גם מתנגדים מתלמידי הגאון מווילנא חיזוק היישוב בצפת גרם פריחה כלכלית מחודשת, אחד העולים ישראל ב"ק יסד בה גם בית דפוס עברי ראשון בארץ ישראל.
אולם פריחתה המחודשת של צפת הייתה קצרת ימים. בחמישה עשר ביוני, 1834 הותקף היישוב היהודי על ידי המון ערבי מוסט, רבים מיהודי העיר נרצחו, נפצעו ורכוש היישוב נשדד. בעקבות התערבותו של משה מונטיפיורי ואחרים הוחזר ליהודים כעשירית מרכושם.
ב-1837 הרסה רעידת אדמה את כל השכונה היהודית וגרמה למותם של 2,000 איש. מיד לאחר הרעש שוב פרצה בה מגפה וכעבור שנה ב-1838 פרעו מורדים דרוזים וערבים מוסלמים מצפת והכפרים סביבה ביהודי העיר. המכות שניחתו על יושביה היהודים של צפת, אם על ידי שכינהם הערבים או על ידי חולי ורעש הביאו להדלדלות היישוב והעיר התרוקנה כמעט לגמרי מיהודיה. אחרי כל האסונות האלה נישארו בה כ-1500 יהודים בלבד. היישוב היהודי בעיר אומנם גדל מחדש במחצית השנייה של המאה ה-19, והוא מנה ערב מלחמת העולם הראשונה 11,000 נפש אבל הניסיונות לפתח בה תעשיה וחקלאות לא עלו יפה, ויהודי צפת התקיימו בעיקר על תרומות מחוץ לארץ.
לבה של העיר הוא העיר העתיקה שמבניה הראשונים עוד מהמאה ה-16. העיר העתיקה עובתה במשך השנים והפכה להיות אחת הערים המאוכלסות ביותר בארץ ישראל (קרוב ל-20,000 תושבים, מהם 15,000 יהודים, המרכז היהודי הגדול ביותר בארץ ישראל) במאה ה-19.
ערב מלחמת השחרור ב-1948, הייתה צפת עיר בת 12000 תושבים, ובהם כ-2000 יהודים בלבד, שהיו נתונים במצור. העיר צפת שוחררה במאי 1948 על ידי הפלמ"ח, במבצע יפתח. הלחימה על שיחרור העיר הייתה קשה, וכרוכה במלחמה מבית לבית והקורבנות היו רבים. בפרט היה קשה הקרב על המצודה הנשקפת על העיר (כיום "גן המצודה").
עם קום המדינה מנה היישוב היהודי כ-2,300 תושבים, ורוב הערבים נמלטו מן העיר. העיר קלטה עולים חדשים והתפתחה מחוץ לעיר העתיקה. כיום מהווה העיר שלוש יחידות מבניות עיקריות: העיר העתיקה, שכונת כנען, שהיא השכונה הגבוהה ביותר בארץ (917 מטר מעל פני הים), ושיכון דרום, החלק התחתון של העיר.
בזכות אקלימה הצח ונופיה הפכה צפת להיות עיר תיירות, שמשכה אליה תושבים מכל קצווי הארץ בעיקר בעתות הקיץ החמים. בתקופת זוהרה כעיר תיירות, בשנות החמשים והשישים, לא ניתן היה לזוז ברחובה הראשי. רח' ירושלים, שלו צורה עגולה, היה מעין "דיזנגוף" צפתי. הבידור פרח בה, וכלל מועדוני לילה כמו "מועדון השעות הקטנות", שם נוצר השיר של נעמי שמר "כיבוי אורות", ו"שיר הספסל" שמקורו צרפתי ובזכותו התפרסמה הזמרת יעל שרז.
בסוף שנות השבעים החלה דעיכה של צפת כמוקד תיירותי. אחת הסיבות היא הפיכתה לעיר בעלת צביון חרדי, במעין שיבה של העיר לעברה כמרכז רוחני דתי, מרכז הקבלה - בה פעלו האר"י הקדוש, ושם גם נוצר השיר "לכה דודי" של אלקבץ.
מסורת חדשה היא חגיגת הכלייזמרים שהפכה למסורת בקיץ, ובמידה מסוימת מחזירה את העיר לתקופת הפריחה שלה כעיר תיירות, לפחות למשך ימי הפסטיבל.
כיום, יש בה כמה מפעלים תעשייתיים, אבל בעיקר מתקיימת העיר על נופש ותירות.
Safed | صفد | Сафед | Safed | Safed | ツファット | Safed | Safed | Safed | Цефат | Lungsod ng Ẕfat | צפת