Fruit Stall in Barcelona Market.jpg]] צמחונות היא אורח חיים תזונתי המבוסס על המנעות מאכילת בשר ולרוב גם מדגים. צמחונים מסוימים נמנעים בנוסף לכך מכל מזון מהחי, כולל גם ביצים וחלב ולעתים גם דבש. צמחונים אלו נקראים על-פי רוב טבעונים.
הבחירה בצמחונות עשויה להיות מבוססת על טעמים שונים. כמה מהעיקריים בהם הם:
מנגד, אנשי תזונה רבים תומכים באכילת בשר, מכיוון שבשר מהווה מקור עיקרי בתזונה המערבית לחלבון, למינרלים שונים, ולויטמינים (בפרט ל-B12), והפסקה לא מבוקרת של צריכת בשר יכולה להוביל לחסרים ברכיבים תזונתיים אלו. עם זאת, ניתן לקיים תזונה צמחונית בריאה, מבלי לפתח חסרים, כל עוד מקפידים על אכילה נכונה ומאוזנת.
בעקבות העניין הגובר בצמחונות, כיום קיימת בקרב תזונאים יותר פתיחות לנושא, ויותר תזונאים מציעים עזרה בגיבוש תפריט צמחוני בריא.
מכיוון שייצור בשר, באופן כללי, מביא ליותר בזבוז של משאבי הסביבה מאשר מזון צמחי, אנשים עשויים לבחור בצמחונות מתוך רצון לשמור על איכות הסביבה.
ביהדות, על-פי רוב, צמחונות אינה נפוצה. למרות שתזונתו של האדם הראשון נקבעה כתזונה צמחונית (בר' א כ"ט), לאחר המבול ניתן לנח ולזרעו היתר לאכול בעלי חיים כאוות נפשם, תחת הסייג היחיד של האיסור על אכילת הדם, כיוון שהנפש נמצאת בדם, ואכילת הדם, כמוה כאכילת הנפש (בר' ט ב-ד). לפי חז"ל לבני נוח גם נאסר אכילת איבר מן החי. על פי חז"ל בזמן שבית המקדש היה קיים השמחה העיקרית הייתה באכילת בשר (פסחים ק"ט ע"ב). בחג הפסח המצווה החשובה הייתה צליה של גדי או שה ואכילתו (שמות י"ב ה'). כל אדם מישראל חייב לאכול את הפסח, והנמנע מכך ללא סיבה חייב כרת. מעבר לכך, כל חוקי הכשרות (בשר וחלב ושחיטה) סובבים סביב אכילת בשר. עם זאת, קיימות ביהדות האורתודוקסית גם גישות אחרות. הרב קוק, למשל, כותב שצמחונות היא המצב האידאלי לאנושות, שאליו היא צפויה לחזור לעתיד לבוא, כאשר תתעלה למדרגה המאפשרת לה לעשות כן. הרב קוק מבאר את המצוות המגבילות אכילת בשר כמיועדות לעדן את יצר אכילת הבשר. הרב דוד כהן (הרב הנזיר), תלמידו של הרב קוק, אף היה צמחוני.
בשנות השבעים החלה לפעול עמותת הצמחונים היהודים של צפון אמריקה, בראשות ד"ר ריצ'רד שווארץ, המנסה לקדם צמחונות מתוך השקפה יהודית דתית, תוך שימת הדגש על כך ששיטות הגידול הנהוגות כיום במשקים מתועשים אינן הולמות את רוח היהדות מכיוון שהן עוברות על איסור צער בעלי חיים.
אמונתם של קהילת הכושים העבריים מורה על תזונה טבעונית.
אנשים שבחרו במודע להמנע מאכילת בשר התקיימו עוד משחר ההיסטוריה; המקרים המתועדים המוקדמים ביותר הידועים לנו של צמחונים מגיעים מהמאה הששית לפנה"ס, ביוון העתיקה ובהודו. המניע לצמחונות היה מטעמים דתיים, מתוך אמונה בגלגול נשמות, שהובילה להתחשבות בכל יצור חי. ביוון היו אמונות אלו מקובלות בקרב הפיתגוראים והאורפאים, בהודו הן הגיעו כנראה לראשונה מתוך הבודהיזם והג'ייניזם, והתפשטו לתוך התרבות ההודית כולה, בה הצמחונות נשארה מקובלת מאוד גם עוד כיום. במערב ההשפעה של התפיסות הצמחוניות על התרבות נשארה מעטה, אם כי עוד בימי האימפריה הרומית היו מחברים כפלוטארכוס ואובידיוס שכתבו בגנות אכילת בשר. עם עליית הנצרות, הצמחונות נעלמה כמעט לגמרי בתרבות המערבית, ולא ידוע כמעט כלל על צמחונים בימי הביניים. צמחונות הייתה נהוגה בקרב הקתרים שנרדפו כמינים על-ידי הכנסייה. במאה ב19, עם עליית העניין בדאגה מוסרית לבעלי-חיים, החלה גם הצמחונות להיות יותר מקובלת שוב. המשורר פרסי ביש שלי פרסם את המנשר הראשון בהיסטוריה לעידוד תזונה צמחונית, שצורף כנספח לשירו "המלכה מב", וב1847 קמה באנגליה האגודה הצמחונית הראשונה, ובעקבותיה, אגודות נוספות דומות קמו במדינות המערב השונות. במקומות רבים בעולם קמו יישובים צמחונים, ביניהם גם היישוב אמירים בישראל. כיום צמחונות היא תופעה הולכת וגדלה בחברה המערבית, הן בגלל המודעות הגדלה לזכויות בעלי חיים וסבלן, והן בגלל המודעות הגדלה גם כן לבריאות והשמנה.
אידיאולוגיות | מזון | זכויות בעלי חיים
Vegetarianism | Вегетарианство | Vegetarianisme | Vegetariánství | Vegetarianisme | Vegetarismus | Vegetarismo | Vegetarianismo | Vegetarismi | Végétarisme | Vegetarijanska prehrana | Vegetarianizmus | Vegetarian | Vegetarismo | ヴェジタリアン | 채식주의 | Vegetarizmas | Vegetarisme | Wegetarianizm | Vegetarianismo | Вегетарианство | Vegetarian | Vegetariánstvo | Vegetarian | Ăn chay | 素食主義