Scar (xndr).jpg צלקת נוצרת כתוצאה מתהליך ביולוגי של ריפוי פצע בעור או בכל רקמת תאים אחרת.
רקמת צלקת איננה זהה לרקמה אותה היא מחליפה, והיא בדרך כלל בעלת איכות תפקודית נמוכה יותר. צלקות בעור למשל פחות חסינות מול קרינה אולטרה-סגולה (UV). כמו כן, בלוטות זיעה וזקיקי שיער אינם מתפתחים ברקמה התחליפית. התקפי לב גורמים ליצירת צלקות בשריר הלב, אשר בתורן מביאות להיחלשותו של השריר ולאפשרות לכישלונו (המתבטא באי-ספיקת לב גדשתית). מצד שני, ישנן רקמות תאים המסוגלות להתאחות ללא כל הידרדרות מבנית או תפקודית. רקמת עצמות, למשל, עשויה להיות חזקה יותר מבחינה מבנית לאחר איחוי שבר.
צלקות בעור נגרמות כאשר השכבה העמוקה העבה של העור, הדרמיס, נפגעת. רוב צלקות העור הן שטחיות והסימן שנשאר הוא קל. האדמומיות הנשארת לאחר ריפוי פצע שטחי איננה נחשבת לצלקת, והיא בדרך כלל נעלמת לאחר שבועות מספר.
על מנת לתקן את הנזק שנגרם, הגוף מניח סיבי קולגן חדשים. תהליך זה מוביל ליצירת צלקת. כיוון שהגוף לא יכול לשחזר את הרקמה כפי שהייתה, הרקמה החדשה תהיה בעלת מרקם ואיכות שונה מהרקמה שמסביב.
ישנם שני סוגים של צלקות הנוצרות כתוצאה מכך שהגוף מייצר עודף קולגן:
לחלופין, צלקת יכולה להיות בצורת גומחה שקועה בעור. גומחות אלו נוצרות כאשר מבני הייסוד התומכים בעור, כגון רקמות שומן או שריר, אבדו.
Ar (sår) | Narbe (Wundheilung) | Scar | Cicatriz | Cicatrice | Litteken | Cicatriz | Scar | Arpikudos | Ärr