פסיק

הפסיק ( , ) הוא סימן פיסוק. הוא דומה במראהו לגרש או למרכאה יחידה בגופנים רבים, אך בשונה מהם הוא נכתב בתחתית השורה.

השם "פסיק" או באנגלית comma מהפועל היווני kopein, "לחתוך", מעיד כי הפסיק משמש לציין הפסקה בשטף הדיבור. זהו אכן תפקידו בפיסוק האנגלי ובפיסוק העברי החדש, אך לא בפיסוק הגרמני, שעליו התבסס הפיסוק העברי עד לשנים האחרונות.

הפסיק בגרמנית

בגרמנית משמש הפסיק לא לציין הפסקה בשטף הדיבור, אלא בתפקיד הדקדוקי של מבדיל בין פסוקיות של משפטים. כלומר, בגרמנית יבוא פסיק סביב כל משפט משועבד:

Ich weiß nicht, was er gemeint hat, aber ich weiß, dass er ein bisschen Ruhe will.

("אינני יודע מה הוא התכוון, אך אני יודע שהוא רוצה קצת שקט.")

הפסיק באנגלית

באנגלית משמש הפסיק לציון הפסקה בשטף הדיבור. אין הפסיק בא סביב כל משפט משועבד, אלא רק בין משפטים המשמשים במוסגר. ראו למשל את המשפט הבא:

The film which was cast on the 1st of October was a great success.

("הסרט ששודר באחד באוקטובר היה להצלחה גדולה.")

לעומת:

The film, which was cast on the 1st of October, was a great success.

("הסרט, ששודר באחד באוקטובר, היה להצלחה גדולה.")

במשפט הראשון מציין המשפט המשועבד ("ששודר באחד באוקטובר") על איזה סרט מדובר - כלומר, "רק אותו הסרט המסוים ששודר בתאריך הזה היה להצלחה גדולה". במשפט השני הסרט כבר ידוע, והמשפט המשועבד רק נותן מידע נוסף עליו ("הסרט הנ"ל זכה להצלחה גדולה. דרך אגב, הוא שודר בתאריך הזה").

הפסיק בעברית

עד לשנים האחרונות היה הפיסוק העברי מבוסס על הפיסוק הגרמני, והפסיק שימש לתחימת פסוקיות של משפטים. בשנת 1994 שינתה האקדמיה ללשון העברית את כללי הפיסוק והכתיבה את הפיסוק האנגלי כבסיס לפיסוק העברי הנוכחי. תחת כללי הפיסוק הישנים היה משפט נראה כך:

"השר הבהיר, כי אין צורך, כי הדיפלומטים, שעזבו את השגרירות לפני המועד, יושעו מתפקידם. חלק מהמבקרים שאלו, איזו תועלת יש בצעד זה, אך השר הפסיק את השיחה, לפני שהוצגו לו השאלות. כל מי שניסה לברר את הסוגיה לעומקה, נתקל בחומה אטומה."

תחת כללי הפיסוק החדשים ייראה המשפט כך:

"השר הבהיר כי אין צורך כי הדיפלומטים שעזבו את השגרירות לפני המועד יושעו מתפקידם. חלק מהמבקרים שאלו איזו תועלת יש בצעד זה, אך השר הפסיק את השיחה לפני שהוצגו לו השאלות. כל מי שניסה לברר את הסוגיה לעומקה נתקל בחומה אטומה."

וכן תחת כללי הפיסוק החדשים אפשר שהפסיק יבוא בתוך משפט, ללא כל פסוקית:

"כדי לכבות את המחשב בלי לגרום נזק לדיסק הקשיח, יש לכבות את המחשב דרך מערכת ההפעלה."

הכלל לגבי הבחנה בין משפט זיקה מגדיר ("הסרט ששודר באחד באוקטובר") לעומת משפט זיקה מפרט ("הסרט, ששודר באחד באוקטובר") תופס לגבי כללי הפיסוק החדשים, ויש ללכת לפיו בקפידה.

כללים נוספים

כללי הפיסוק הם סבוכים מכדי לסכמם כאן, אך ראוי לציין כמה נקודות חשובות במיוחד.

אין פסיק בין שני חלקי משפט אשר ו"ו החיבור מפרידה ביניהם כאשר נושא המשפט לא משתנה. למשל: "אני הולך לראות את הציפורים בגבעה ובדרכי אעבור בחורשה". בין המילה "בגבעה" למילה "ובדרכי" אין לשים פסיק, שכן הנושא ("אני") לא השתנה.

באופן דומה, "ישבנו בבית וצפינו בטלוויזיה" ולא "ישבנו בבית, וצפינו בטלוויזיה".

יש לשים פסיק בין חלקי משפט הממלאים אותו תפקיד תחבירי אם אין ביניהם ו"ו החיבור. למשל: "התגוררתי בין השאר בחיפה, בירושלים ובתל אביב". יש פסיק בין "בחיפה" לבין "בירושלים" המהווים שניהם תיאורי מקום.
במשפטים כמו "ראש הממשלה, אריאל שרון, נאם בכנסת" או "ראש העירייה, רון חולדאי, ירוץ שנית לבחירות" יש להפריד בפסיק את שם האדם מהתואר שבא לפניו. עם זאת, אם משתמשים רק במילה אחת לציין את שמו של האדם, אין מפרידים אותה בפסיקים. למשל: "ראש העיר חולדאי ירוץ שנית לבחירות".
מסמנים פסיק לביטוי ניגוד: לא ידעתי כלום, חוץ ממה שלמדתי כבר בשנה שעברה". "יחול מהפך בבחירות, אלא אם תתרחש הפתעה גדולה".
הפרדת ציטוט במרכאות: "שב בשקט", דרש המורה, "אל תפתח את פיך!"
סימן קריאה או סימן שאלה יבואו רק אחרי שאלה או קריאה ישירים. למשל: "הסמל שאל אותי: 'למה לא הצדעת למפקד?', אך "הסמל שאל אותי למה לא הצדעתי למפקד."

לקריאה נוספת

כללי הפיסוק, בהוצאת האקדמיה ללשון העברית, תשס"ב.

קישורים חיצוניים

הפיסוק - מבחר כללים, באתר האקדמיה ללשון העברית