article

פונטיקה, היברון, תורת ההיגוי, היא ענף בבלשנות העוסק בחקר הקולות שמופקים בעת הדיבור, הצלילים, דרכי היווצרותם, הגייתם וקליטתם והינה אוניברסלית.

איפיון התחום


הקולות המופקים על ידי האדם בעת הדיבור מכונים באופן כוללני צלילים או הגאים והם מושאי המחקר של הפונטיקה. הפונטיקה אינה עוסקת בסוגי הכתב השונים ובכתבים המורכבים מהאותיות המייצגות צלילים שונים בשפות, אלא רק בצלילים המופקים. מדע הפונטיקה יצר מערכת של סימנים שבאמצעותה ניתן לסמן את צלילי כל השפות באופן אחיד. כך למשל, בכתיבה פונטית יכתבו באופן זהה המילים - עם-אם, אח-אך, קמה-כמה כפי שהוגים אתם בעברית המדוברת.

סיווג


חקר הפונטיקה מחולק לשלושה ענפים עיקריים:
  • חיתוך הדיבור - חקר אופן יצירת קולות האנושיים למיניהם הנבדלים אחד מהשני על ידי תנועות איברי ההגייה שונים.
  • פונטיקה אקוסטית - חקר מאפייני הגלי הקול הנוצרים בדיבור.
  • פונטיקה שמיעתית - חקר התחושה בעת הדיבור.

קולות הדיבור


תנאי הכרחי לדיבור היא היכולת להפיק קול. הקול מופק על ידי הזרמת אויר מן הריאות דרך זוג האברים השריריים המכונים בשמות שפתי הקול, מיתרי הקול, גלוטיס, סדק. שפתות הקול מצויות מעל הריאות, בתחתית הגרון. הרעדה של שפתות הקול יוצרת את הקול, או במינוח בלשני "קוליות". בשפות שונות מוכרים שלושה מיני קוליות: רגילה (plain), הנפוצה בכל השפות, 'חורקנית'(creaky), ו'קשויה' (stiff). בשפות מעטות שינוי בסוג הקוליות מאפשר גיוון המשמעות של צירופי הברות. קולות הדיבור מתחלקים לשלושה סוגים עיקריים: עיצורים, תנועות וטונים. העיצורים והתנועות קיימים בכל שפות העולם, אך הטונים קיימים בחלקן, בשפות אלו, חשיבות הטונים שווה לעיצורים והתנועות.

עיצורים

העיצורים הם קולות הדיבור שברגעי הפקתם נוצרת עצירה מסוימת של זרם האוויר הנדחף מן הריאות החוצה. בחלק מהעיצורים עצירת זרם האויר מוחלטת, ובחלקם חלקית. מידת העצירה של האוויר מאופיינת על ידי אופן החיתוך והמקום בו תנועת האיברים גורמת לעצירת זרם האוויר מאופיין על ידי בסיס בחיתוך. תנועת מיתרי הקול, מכסה הגרון והשפה התחתונה גורמת לעצירת זרם האוויר ותנועות חלקי ללשון השונים כלפי הלוע הענבל, הוילון (החך הרך), החך (החך הקשה), המכתש (החך הקדמי), השינים והשפתיים גם היא גורמת לעצירת זרם האוויר. כמו כן ישנם עיצורים שיש להם שני בסיסי חיתוך, כגון העיצור ط בערבית, שקצה הלשון ומכסה הגרון נעות יחד וגורמת לעצירת זרם האוויר.

עיצורים שיש להם זיקה לתנועה נחשבים לחצאי תנועות על פי תכונות החיתוך שלהם ותכונותיהם האקוסטיות.

תנועות

במהלך הפקת התנועות לא נוצרת כמעט כל עצירה של האויר, וזה בסיס ההבחנה ביניהן לעיצורים. התנועות ממוינות לפי מצב הלשון ואופן פתיחת השפתיים.

טונים

טונים לא קיימים בשפות שמיות ובשפות הודו-אירופיות, ולכן קשה ביותר להבינם ולהדגימם. להמחשה בלבד נציג מילה בשינוי הטון: שאלה: "הולכים?" - המילה נאמרת בטון עולה. תשובה: "הולכים." - המילה נאמרת בטון יורד. בשפות שונות אובחנו עד כשבעה טונים, ומילים שיש בהן אותם עיצורים ואותן תנועות משמעותן מובחנת לפי הטון. כך לדוגמה המילה בסינית מנדרינית shir שמשמעה חטיבה (בצבא), עשר, היה, גללי בהמות ועוד משמעויות אחרות, בהתאם לטונים. מאות שפות באסיה, באפריקה ובאמריקה משתמשות בטונים.

מיון וסיווג הגאים


ישנם מאות אחדות של צלילים המוכרים על ידי האגודה הבינלאומית לפונטיקה שתועתקו לאלפבית הפונטי הבינלאומי.
(International Phonetic Association,IPA)

תולדות הפונטיקה


עד כה לא שולב במחקר הפונטיקה מחקר האבולוציה של השפה תחילת הכתב לפני כ- 5000 שנה מעידה על הבחנה בין עיצורים לתנועות, שכן הכתב השומרי-אכדי מסמן את שני הסוגים.

חקר הפונטיקה החל בהודו העתיקה לפני כ-2500 שנים לערך. נראה שהמחקר ההודי לא הגיע למערב. ביוון נעשו התחלות מחקר. בעברית נשתמר זכר לעיון בשאלות פונטיות בספר יצירה, שיש מחלוקת לגבי זמן כתיבתו. יש המקדימים אותו לתקופת התלמוד.

הערבים לאחר שלמדו את הפילוסופיה היוונית פיתחו מחקר עשיר בלשון עם עניין מיוחד בפונטיקה, ומהם למדו מלומדים יהודים מן המאה השביעית. ניקוד התנ"ך הוא עדות מרשימה ביותר למחקר פונטי מעמיק.

המלומדים היהודים בספרד של ימי הביניים היו הראשונים שהשוו לשונות לצורך מחקר הפונטיקה והלשון בכללה.

מחקר הפונטיקה המודרני אפשר שהוא החל עם הדני רסק והגרמני גרים בתחילת המאה ה-19, שגילו שההגאים בשפות קרובות נתונים במערכת קבועה למדי של חילופים. לדוגמה, האות ש בעברית מקביל לרוב ל- س בערבית, האות p בלטינית מקביל לרוב ל-f בגרמנית.

קריאה נוספת


Peter Ladefoged and Ian Maddieson: The Sound of the World's languages, Blackwell, 2002

יאיר שימרון: קולות מגן עדן, האבולוציה של קולות ההבעה לכלל שפה, צ'ריקובר 2006.

מבוא לבלשנות, יחידות 4-5, אשר לאופר, האוניברסיטה הפתוחה, 1992.

ראו גם


פונטיקה | בלשנות

Phonetics | Fonética | Фанэтыка | Фонетика | Fonetik | Fonètica | Fonetika | Фонетика | Seineg | Fonetik | Phonetik | Φωνητική | Fonetiko | Fonética | Foneetika | آواشناسی | Fonetiikka | Phonétique | Fonética | Fonetika | Phonetica | Fonetiko | Fonetica | 音声学 | 음성학 | Phonetik | Fonetiek | Fonetikk | Fonetikk | Fonetyka | Fonética | Fonetică | Фонетика | Fonetika | Glasoslovje | Fonetika | Фонетика | Fonetik | ஒலிப்பியல் | Фонетика | 语音学

 

This article is licensed under the GNU Free Documentation License. It uses material from the "פונטיקה".

Home Pageartsbusinesscomputersgameshealthhospitalshomekids & teensnewsphysiciansrecreationreferenceregionalscienceshoppingsocietysportsworld