עפולה

עפולה
סמל היישוב
תעתיק לאנגלית	Afula
סה"כ תושבים	38,700
שטח שיפוט	28,600 ד'
אוכלוסייה
גילאי 4-0	7.4%
גילאי 9-5	7.9%
גילאי 14-10	9.3%
גילאי 19-15	9.7%
גילאי 29-20	15.8%
גילאי 44-30	17.5%
גילאי 59-45	16.9%
גילאי 64-60	4%
65 ומעלה	11.5%
חינוך
סה"כ בתי ספר	24
יסודיים	16
על-יסודיים	12
תלמידים	7628
יסודיים	3814
על-יסודיים	4874
מספר כיתות	349
ממוצע תלמידים לכיתה	24.9
לפי נתוני הלמ"ס לסוף שנת 2001

עפולה היא עיר במחוז הצפון בישראל. עפולה שוכנת בלב עמק יזרעאל המערבי במחצית הדרך שבין צומת מגידו לבין העיר נצרת. שטח השיפוט שלה הוא 28,600 דונם. היא הוכרזה כעיר בשנת 1972. לפי נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) נכון ליוני 2005 יש בעפולה ארבעים ושניים אלף תושבים. רוב תושבי עפולה הם יהודים.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2001, העיר מדורגת בדרוג חברתי־כלכלי בינוני (5 מתוך 10). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת 2000 היה 52.3 אחוז. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2000 היה 4,723 ש"ח (ממוצע ארצי: 6,835 ש"ח).

היסטוריה

עפולה נוסדה בשנת 1925 על ידי חברה ציונית מיישבת בשם קהילת ציון אמריקאית. החברה רכשה את אדמות עפולה כיחידה אחת מפאודל בשם איאס סורסוק ששכן בביירות והיה הבעלים שלהן. האריסים שעיבדו עבורו את הקרקע שכנו בכפר זעיר בשם "איל פולה" שמיקומו היה בלב השטח העירוני של עפולה כשזו נבנתה. עם מכירת אדמות עפולה לחברת קהילת ציון, פונו מהם האריסים הערבים תמורת פיצוי נמוך. המועצה המוסלמית העליונה בירושלים הציעה לממשלת המנדט הצעה חלופית, לפיה תימכרנה האדמות לאריסים באותו מחיר שהוצע על ידי חברת קהילת ציון, שישולם על ידי המועצה המוסלמית. המועצה שכרה עורך דין, אך עד שזה הכין את הצעתו, נסתיימה עסקת רכישת האדמות על ידי חברת קהילת ציון.

עוד לפני היווסד עפולה הקימו התורכים בסיוע גרמני בשנת 1905 תחנת רכבת של מסילת הברזל שהובילה מחיפה לסוריה, שהסתעפה מ"מסילת הברזל החיג'אזית". בימי המנדט הבריטי נקרא קטע המסילה שבין עפולה לבית שאן בשם רכבת העמק. רכבת העמק חדלה לפעול במלחמת השחרור.

חברת קהילת ציון אמריקאית הועידה לעפולה את התפקיד להיות המרכז העירוני לקיבוצי ומושבי עמק יזרעאל, שיתן להם שרותים מסחריים ותרבותיים. החברה שכרה את שירותיו של האדריכל ומתכנן הערים הידוע מגרמניה ריכרד קאופמן, שתכנן תוכנית מתאר מפורטת לעפולה, לרבות חלוקת שטחה לגושים וחלקות, שאומצה במרוצת הזמן ברישום שנעשה בלשכת רישום המקרקעין המנדטורית בשנים 1938 עד 1940 ואשר בשינויים שהזמן גרמם ממשיכה לחול עד היום.

Migdalafula.jpg האדריכל קאופמן חילק את אזורי העיר המתוכננת לאזורי מגורים, אזורי מסחר ושירותים ואף לשטחים המיועדים לתרבות ואמנות. מכאן נוצרה האגדה המפורסמת על "האופרה של עפולה". החברה מכרה את המגרשים למתיישבים מיועדים בשני מקומות, בארצות הברית ובפולין. רוב רוכשי המגרשים בארצות הברית לא באו להתיישב בעפולה וראו ברכישת מגרש בה משהו שבין תרומה להתיישבות הציונית לבין השקעה לאחרית הימים. (עיר נוספת בארץ שנבנתה על אדמות שנרכשו על ידי חברת קהילת ציון אמריקאית הייתה הרצליה (רוכשי מגרשיה מן החברה עשו ככל נראה השקעה טובה יותר). יהודי פולין שקנו מגרשים בעפולה אכן באו להתיישב בה, והם היו ראשוני המתיישבים בעיר שנוסדה במקום בשנת 1925. רבים מרוכשי המגרשים בפולין נספו בשואה ועם גל העלייה מארצות חבר העמים בשנות התשעים הגיעו גם יורשים של אחדים מהם שדרשו את ירושתם.

עפולה נקראה עם ייסודה בשם "עיר יזרעאל עפולה", וברבות הימים צומצם השם ל"עפולה" בלבד. הכוונה המקורית של מקימי העיר להקמת מרכז עירוני משגשג לישובי העמק נכזבה בראשיתה. העיר לא התפתחה כמצופה ועם קום המדינה היה מספר תושביה כ־2,500 איש בלבד.

מוסד אחד שקיים את התקוות הגדולות שתלו בו מייסדיו הוא בית חולים העמק (לשעבר "בית החולים המרכזי בעמק") שהוקם בשנת 1925 והינו כיום מרכז רפואי מן הטובים במדינה.

בשנות הבראשית של המדינה קלטה עפולה אלפי עולים, רובם מעירק ומתימן ומיעוטם מרומניה. בתקופת המעברות היו בעיר קטנה זו שלוש מעברות גדולות. במשך הזמן נוספו לעיר שלושה אזורי מגורים שיועדו להתיישבותם של העולים ושוכני המעברות: בשטח העירוני של עפולה הוקמה "שכונת גאולים" שחולקה למגרשים גדולים שיועדו למשקי עזר. שכונה זאת הפכה במרוצת הזמן לשכונת יוקרה והיא כיום אזור הווילות העיקרי של העיר. במרחק של כ־5 ק"מ מעפולה הוקמו על אדמות מינהל מקרקעי ישראל שתי שכונות: עפולה עלית שהוקמה בשנת 1951, שהינה שכונה של בתי קרקע ובנייני דירות לא גדולים השוכנת מצפון־מערב לכביש עפולה - טבריה, וממולה שכונת גבעת המורה השוכנת במעלה ההר שגובהו 515 מטר מעל פני הים הנקרא בשמו המקראי גבעת המורה, שם המעיד ככל הנראה, "מורה" מלשון "יורה" (לבה), ביחד עם סלעי הבזלת הרבים בו, כי היה בעידנים רחוקים הר געש. השכונה הוקמה בשנת 1953 והיא מטפסת במעלה ההר מכביש עפולה - טבריה עד לגובה של 350 מטר מעל פני הים. רוב בתי השכונה הם בניינים מרובי דירות שבהם נקלטו גלי העלייה שהגיעו לעיר במרוצת הזמן. בראשית שנות השבעים הוקמה בצמידות לשכונה זו שכונת הווילות "רוממה" שאוכלסה במסגרת "בנה ביתך".

בשנת 1975 הוכרזה עפולה כעיר והרשות המקומית שלה הפכה ממועצה מקומית לעיריה.

במשך שנים רבות, משנות השבעים שבהן הוכרזה עפולה כעיר ועד לראשית שנות התשעים, היה מספר תושביה של עפולה קבוע ועמד על כ־25,000 נפש. בשנות התשעים קלטה העיר עולים מאתיופיה. גל העלייה הגדול מחבר המדינות הביא לגידול ניכר במספר תושבי העיר והוא במחצית שנת 2005 ארבעים ושנים אלף תושבים.

ראשי העיר עפולה בעבר

עפולה בהגנה ובביטחון

לפני קום המדינה השתייכו רבים מתושבי עפולה לארגון "ההגנה". בימי מלחמת העולם השנייה שכנו בעפולה בסיסים בריטיים. במרכז העיר, בסמוך לתחנת המשטרה, היה מחנה שבויים איטלקיים. מול בית החולים המרכזי בעמק (כיום בית חולים העמק), היה בסיס לחיילים מהאימפריה הבריטית, מאוסטרליה וממושבות אפריקה. במלחמת השחרור הייתה העיר נקודה אסטרטגית בין ג'נין בדרום לבין נצרת בצפון. העיר הופצצה מן האוויר על ידי מטוסים עיראקיים ואחדים מתושבי העיר נספו. עם פרוץ המלחמה נערכו בעפולה חפירות ביצורים מסיביות ובעיר הייתה הרגשה של כעין מצור. מצבה הביטחוני של העיר הוקל עם כיבוש הכפר זרעין (באתר בו שוכן כיום קיבוץ יזרעאל) מדרום וכיבוש נצרת מצפון.

במלחמת ששת הימים שימשה עפולה מטרה למפציץ טופולוב עיראקי שבא להפציץ מחנה צבאי בשולי העיר והופל באש נ"מ מן הקרקע.

רבים וטובים מבני העיר נפלו חלל במערכות ישראל, ולזכרם הוקמה אנדרטה ממול לבניין העירייה. בשנת 2004 נחנך בעיר בית יד לבנים.

עפולה שימשה מטרה לפיגועי טרור שהכבד בהם היה פיצוץ מכונית תופת ליד אוטובוס ב־6 באפריל 1994, שבו נספו 8 מבני העיר ותושבי הסביבה. פיגוע נוסף היה בקניון בעיר ב־19 במאי 2003 שבו נהרגו 3 אנשים ומאבטחת נפצעה. בסך הכול נספו בפיגועי הטרור השונים בעפולה 28 אנשים.

תעשייה ומסחר

בימי הבראשית של עפולה, בשנת 1928 נוסד בנק מיוחד למימון ההתיישבות בעיר בשם "בנק להתפתחות עפולה בע"מ". הבנק נסגר בשנת 1934.

בעפולה קיימים כיום מספר מפעלי תעשייה, הבולט שבהם הוא "תדיראן־אמפא" למקררים ומזגני אוויר. יש בה שני קניונים ומספר מרכולים.

עיריית עפולה, בשיתוף מועצה אזורית עמק יזרעאל, יזמו את הקמתו של אזור התעשיה "אלון תבור", מצפון מזרח לעיר, ליד כביש עפולה - טבריה. כיום יש באזור תעשיה זה מפעלים רבים.

חינוך ותרבות

בעפולה קיימים ארבעה בתי ספר תיכוניים- "יהודה" (דתי), "אורט","בן-גוריון" ו"עמל" (חילוני). כמו כן ישנה גם ישיבה תיכונית ואולפנה של מקיף "יהודה" ואולפנה של רשת "צביה". על בסיסו של בית קולנוע לשעבר הוקם בעפולה היכל תרבות. ולאחרונה הוקמה בעיר ספריה עירונית חדשה וכמו כן גם היכל מוזיקה. בעיר ישנו גם "אשכול פיס" מתקדם בו מתקיימים חוגים רבים והצגות.

לקריאה נוספת

ספרים תיעודיים על עפולה

זאב וילנאי, עפולה עיר יזרעאל, הוצאת המועצה המקומית עפולה, 1966.
צפורה גוטקוביץ עפולה שלי, הוצאת אביבים, 1992.

ספרים עלילתיים על רקע עפולה

יהודה סלוצקי, מעמק זבולון עד ים כנרת, הוצאת הקיבוץ הארצי, 1942. העלילה נפתחת בעפולה בימי הבראשית שלה.
גל אמיר, עפולה, רחוב האופרה 3, הוצאת זמורה ביתן, 1998. רומן מתח משפטי המתרחש בעפולה.
עוזי גדור, עפולה, הוצאת גוונים, 2004. רומן המתרחש בעפולה ערב הקמת המדינה ופורש את סיפור השכונה הארץ ישראלית.
שבתאי גל און (עורך), עפולה לגבורות - שמונים שנה לעיר יזרעאל, בהוצאת עירית עפולה, 2005.

קישורים חיצוניים

אתר העיר

יישובים בישראל | ישראל: ערים | יישובים במחוז הצפון | עפולה