סין

Greatwall-SA3.jpg סין (zhong guo - מדינת המרכז), היא ישות תרבותית וגאוגרפית בת אלפי שנים במזרח אסיה. בשנת 1949 חולקה בין הרפובליקה העממית של סין לרפובליקה הסינית (טייוואן). המונח סין מציין בדרך כלל את הרפובליקה העממית של סין (סין היבשתית), אך יכול להתייחס גם לסין ההיסטורית, ללא מנצ'וריה, מונגוליה הפנימית, טיבט ושינג'יאנג (ראו מפה בחלוקה הפוליטית של סין.
"טייוואן" מתייחסת בדרך כלל לרפובליקה הסינית (מדינת האי).

הבירות ההיסטוריות של סין היו בעיקר במזרח. ארבעת הבירות שהחזיקו מעמד זמן רב ביותר הן: נאנג'ינג, בייג'ינג, שיאן ולואויאנג. השפות הרשמיות היו בזמנו: מנדרינית, מונגולית ומנצ'ורית.

היסטוריה

Guilin China.jpg

התרבות הסינית היא מהקדומות ביותר בתולדות האנושות. היא הגיעה להישגים יפים בשלב מוקדם, תוך כדי שהיא מקדימה את רוב העולם.

בערך משנת 1000 לפנה"ס סין הייתה מורכבת מהרבה ממלכות קטנות. הממלכות אוחדו על ידי צ'ין, תוך כדי יצירת שושלת צ'ין בשנת 221 לפנה"ס. במהלך ההיסטוריה, סין עברה תקופות של אחדות ופרוק, סדר ואנרכיה.

במאה ה-13 סין נכבשה על ידי המונגולים, ולאחר שלטון של כמאה שנה, הסינים הצליחו להשתחרר מהעול הזר.

במאה ה-18 סין השיגה יתרון טכנולוגי מכריע על פני עמים אחרים במרכז אסיה, למרות זאת ההתקדמות הסינית הייתה מפגרת יחסית לאירופאית ובמאה ה-19 עם פרוץ המהפכה התעשייתית באירופה, המערב עקף אותם. באמצע המאה ה19 הסינים הפסידו למעצמות אירופאיות בשתי מלחמות (מלחמת האופיום הראשונה ומלחמת האופיום השניה) והפכי לחצי קולוניה אירופאית. מרד טאי פינג הוסיף לחוסר היציבות בסין וגבה קורבנות רבים. בתחילת המאה ה-20 פרץ בסין מרד הבוקסרים. לאחר דיכוי המרד, סין הייתה במצב לא יציב שגרם למלחמת אזרחים בין הלאומנים לקומוניסטים לאחר מלחמה ארוכה, הקומוניסטים ניצחו, והלאומנים נאלצו לסגת לאי טיוואן. שני הצדדים הכריזו על עצמם כ"סין האמיתית". לטיוואן קוראים הרפובליקה הסינית.

השטח

Ch-map.png Average annual precipitation in China(English).png|thumb|220px|סין משקעים ]] במקור, בתקופה שושלת צ'וו, סין כללה את האזור סביב הנהר הצהוב. במשך הזמן, שטחם גדל בכל הכיוונים, והגיע לשיאו בזמן שושלת טאנג, יואן וצ'ינג. מנקודת המבט הסינית, האימפריה הסינית כללה חלקים מהמזרח הרחוק הרוסי וחלקים ממרכז אסיה בזמן שלטונה של שושלת יואן החזקה (למרות שסין הייתה רק חלק מהאימפריה המונגולית).

בדומה למושלי פריבינציות, כמה מלכים זרים שלחו משלחות והגישו מתנות לקיסר הסיני, והקיסר שלח משלחות ומתנות וטעמו. הסינים ראו בזרים ברברים, התלויים בחסדי הקיסר. היחס למדינות עצמאיות היה מעט שונה, אך רק במאה ה-19 הם התחילו לשנות את גישתם המתנשאת ולאמץ חלק מהחוק הבינלאומי המערבי.

אימפריית צ'ינג הורידה את חשיבותה של החומה הסינית כמחסום בפני פולשים. בשנת 1683 טיוואן הפכה לחלק מהאימפריה של צ'ינג.

גאוגרפיה

Map_of_China_physical.png

בסין יש מגוון רחב של נופים עם רמות ענק והרים במערב ושפלה במזרח. כתוצאה מכך, הנהרות זורמים ממערב למזרח. כל הנהרות נשפכים לאוקיינוס השקט.

רב השטחים הרואים לעיבוד חקלאי נמצאים לאורך שני הנהרות המרכזיים - צ'ינג גיאנג (נקרא גם יאנג צה) וחואנג חא (הנהר הצהוב). כל אחד מהם היווה מרכז לציווליזציות סיניות עתיקות.

במזרח לאורח חופי הים הצהוב והים הסיני המזרחי נמצאים מישורים, המאוכלסים בצפיפות. החוף של הים הסיני הדרומי הוא הררי ודרום סין רוויה ברכסי הרים.

בכיוון מערב, מצד צפון יש מישור סחף ענק ודרום לו מישור הרווי בהרים בעלי גובה בינוני אך יחד עם זאת נושק להימלאיה, תוך כדי שהוא מכיל חלק מהאוורסט דרום מערב גם כן מכיל רמות גבוהות, בעלי אקלים צחיח. שם נמצאים מדבריות גובי וטאקלה-מאקאן. לאחרונה התעצם תהליך המדבור בסין וסופות חול הפכו למחזה נפוץ באביב.

אקלים

בשל גודלה הענק, האקלים משתנה לרוחבה של סין. האקלים בדרום סין הוא טרופי. בצפון (איפה שנמצאת הבירה בייג'ינג) עם חורף קשה. במרכז האקלים הוא ממוזג.

דמוגרפיה

בסין חיו יותר ממאה קבוצות אתניות. מבחינה מספרית, הקבוצה הדומיננטית היא החאן. במשל ההיסטוריה, הרבה קבוצות אתניות נטמעו בקבוצה זו, תוך כדי הגדלת מספרה. למרות שמדובר בקבוצה אתנית אחת, בני החאן עדיין מדברים במספר שפות. ממשלת הרפובליקה העממית הסינית מכירה ב-56 קבוצות אתניות שונות.

שפות לא סיניות בסין

בנוסף לדיאלקטים סיניים, מדוברות כיום בסין עוד כ-160 שפות בקרב מיעוטים אתניים אשר רוכזו באזורים נידחים יחסית:

בערבות ובמדבריות שבצפון-מערב סין - מיעוטים דוברי שפות טורקיות ומונגוליות.
ברמת ההימלאיה - מיעוטים דוברי שפות טיבטיות.
ביערות בצפון-מזרח סין – מיעוטים דוברי שפות טונגוזיות.
בהרים בדרום-מערב סין - מיעוטים דוברי שפות מון-חמר (Mon-Khmer - כיום מדוברות בעיקר בדרום-מזרח אסיה).
בדרום סין ישנם מיעוטים דוברי שפות מלאו-פולינזיות (אשר כיום מדוברות בעיקר באיי האוקיינוס השקט ובמלזיה).
שפות נוספות התקיימו ועברו מן העולם. דוגמה מן ההווה היא השפה המנצ'ורית, אשר במקור שייכת לשליטי צ'ינג (清) - השושלת הקיסרית האחרונה (1644-1911) - ונזנחת כיום על ידי הרוב במנצ'וריה לטובת השפה הסינית.

תרבות ודת

לפילוסופיה הייתה השפעה מכרעת על התרבות, הספרות והדת הסינית. הפילוסופיות הדומיננטיות בסין הן: קונפוציאניזם, טאואיזם ובודהיזם.

המסורות הדתיות מגוונות מאד. חלקן דוגלות בפוליתאיזם, חלקן מושפעות בעיקר מהטאואיזם. פרט לכך יש את הבודהיזם והאמונות תפלות רבות. האיסלאם גם הוא נפוץ בסין וכולל עשרות מיליונים של מאמינים, בעיקר בחלק המערבי של סין הקרוב לארצות הקווקז.

הספרות הסינית היא מהקדומות בתולדות האנושות. היא נמשכה ללא הפסקה פרק זמן עצום בן יותר מכמה אלפי שנים. הספרות הסינית ענפה מאוד. לפני המצאת הדפוס, הספרים נכתבו בעזרת מכחול הטבול בדיו. לשם לימוד האוצר התרבותי הענק הזה הוקמו אקדמיות רבות, חלקן מומנו על ידי השלטון הקיסרי. המשוררים הסיניים (כדוגמת דו פו ולי באי שפעלו בימי שושלת טאנג) מוערכים מאוד במערב מאז תחילת המאה העשרים. בשנים האחרונות סין גם מייצאת סרטי קולנוע למערב.

הסינים המציאו מספר רב של כלי נגינה כמו: ז'נג, שיאאו וארהו שנפוצו במזרח ודרום מזרח אסיה.

הכתיבה הסינית היא קשה מאוד ומורכבת מהירוגליפים. על מנת לפשט את השימוש בשפה, באמצע המאה ה-20, הומצא מה שנקרא "סינית מופשטת".

גידול עצי הבונסאי התפשט ליפן וקוריאה.

ראו גם: אגדות סיניות.

אמנות

חפצי האמנות הקדומים ביותר שנמצאו בסין הם כלי-חרס מהתקופה הנקראת "התקופה הנאוליתית", שהיא משנת 2,500 לפנה"ס. הם התגלו באתר יאנג-שאו בצפון סין בעיר הונאן ונקראים הקראמיקה הצבעונית. אלה הם כלים שעוצבו ביד עם דפנות דקים בצבע חום אדמדם. הכלים האלה מעוטרים ברישומים שרובם דגמים גאומטריים בצבע שחור: לוח שחמט, מעגלים משולבים וצורות חלזוניות. לעומת זאת, ציורי חיות ובני אדם על כלים כאלה הם נדירים. בעולם האירופי חושבים שכלים כאלה התגלו לראשונה בעולם במערב אסיה. בסין, משוכנעים שכלי החרס והקראמיקה השחורה נוצרו לראשונה בעולם בסין באלף השני לפנה"ס. האומנות הסינית מתאפיינת גם בקולנוע הסיני, שהוא ייחודי ושונה מהקולנוע המערבי וכך גם המחול הסיני. גם כלי הברונזה שנמצאו בסין הם ייחודיים לתרבות של סין. כלי הברונזה שימשו להקרבת קורבנות בטקסים דתיים והיו מעוטרים בדרקונים, מסכות ועוד.

פילוסופיה

הפילוסופיה הסינית בעלת שורשים היסטוריים מרחיקים, והתפתחותה הלכה יד ביד עם התהליכים שהביאו לאיחוד הממלכות בשלטון צ'ין.

פילוסופים וצורות פילוסופיות:

קונפוציאניזם - קונפוציוס / קונג-דזה (479-551 לפנה"ס), מנציוס / מנג-דזה (374-379 לפנה"ס), סון דזה
טאואיזם - לאו-טסה - ספר הדרך והסגולה/דאו דה ג'ינג (מאה 4 לפנה"ס), ג'ואנג דזה (270-? לפנה"ס)
לגליזם - שאנג יאנג, שן בו-חאי (מאה 4 לפנה"ס), חאן פיי-דזה, לי-סה (208-? לפנה"ס)
מו-דזה (390-460 לפנה"ס בערך)
בודהיזם - מות הבודהא כנראה במאה ה-4 לפנה"ס בהודו

מדע וטכנולוגיה

פרט להמצאות שכבר צוינו לעיל, הסינים המציאו את הדברים הבאים:

קישורים חיצוניים

סין

Gourt Home::Gourt :: סין