נקודת רתיחה

נקודת רתיחה היא הטמפרטורה שבה הופך חומר ממצב צבירה נוזל למצב גז. אך קיימת טעות נפוצה, שחושבים שרק בנקודת הרתיחה, הנזול מתאדה. דבר זה איננו נכון. מים מתאדים אפילו ב-30 מעלות צלזיוס. עובדה שהזיעה שלנו מתאדה אף על פי שגופנו אינו מגיע ל-100 מעלות צלזיוס. נקודת הרתיחה היא בעצם הטמפרטורה שבה לחץ אדים של נוזל כלשהו משתווה ללחץ האטמוספרי שמופעל עליו, ולא הטמפרטורה שבה הנוזל מתחיל להתאדות.

נקודת הרתיחה תלויה בלחץ האטמוספרי שבו מתרחש התהליך. ככל שהלחץ הסביבתי נמוך יותר, טמפרטורת הרתיחה נמוכה יותר (למשל טמפרטורת הרתיחה של המים יורדת מ-101 מעלות צלזיוס בים המלח ל-69 באוורסט). בדרך כלל, כשמצוינת טמפרטורת הרתיחה של חומר מסוים, הכוונה היא לטמפרטורת הרתיחה בלחץ סביבתי של אטמוספירה אחת, שהוא הלחץ בגובה פני הים.

טמפרטורת הרתיחה של המים היא 100 מעלות צלזיוס, בגובה פני הים.

בסיר לחץ אוטמים את הסיר, כדי להגביר את הלחץ של האדים. פעולה זו מעלה את טמפרטורת הרתיחה בתוך הסיר ומאפשרת בישול מהיר יותר.

נקודת הרתיחה נקראת כך בדרך כלל כאשר דנים בחומרים המהווים מוצק או נוזל בטמפרטורת החדר. כאשר דנים בחומרים המהווים גז בטמפרטורת החדר, מתייחסים בדרך כלל לנקודת הניזול שלהם. למשל כאשר מדברים על חנקן. כאשר ניקח חומר שהגיע לנקודת הרתיחה שלו בלחץ מסוים לדוגמא מים ב100 מעלות צלזיוס בלחץ 1 אטמוספירה ונעביר אותו לכלי סגור אחר בעל אותו לחץ אבל בלי מים נוזלים ונקרר אותו מעט מאד אדי המים יהפכו למים נוזלים, כלומר זאת ההגדרה גם לנקודת העיבוי של המים. בצורה דומה אם נחמם אותם מעט נגיע לשלב שנקרא over heating שכוונתו חימום יתר, זהו מצב בו אדי המים נמצאים במצב שאם נקרר אותם באותו לחץ הם ישארו במצב גזי עד שנגיע חזרה ל100 מעלות.

ראו גם

נקודה משולשת

תכונות כימיות

Gourt Home::Gourt :: נקודת רתיחה

ראו גם