ניסויים בבעלי חיים היא שיטת מחקר שנולדה לפני כמה מאות שנים. רוב הניסויים בבעלי חיים מתבצעים במסגרת מחקרים בסיסיים בביולוגיה ובפסיכולוגיה. ניסויים בבעלי חיים משמשים גם לבדיקת תרופות, מוצרי קוסמטיקה, חומרי ניקוי, חומרי הדברה, מזון ותוספי מזון, חומרי לחימה ונשק.

בעלי החיים במעבדות

---

במעבדות נערכים ניסויים בבעלי חיים מסוגים שונים.

בניסויים בתחום הביו-רפואי, בעל החיים הנפוץ ביותר הוא העכבר. כיום נעשה שימוש נרחב בעכברים טרנסגניים אשר מהונדסים גנטית כך שיפתחו תכונות מסוימות כגון נטייה חזקה לחלות בסרטן. בפסיכולוגיה, בעל החיים הנפוץ ביותר הוא החולדה. כמו כן נעשים ניסויים בחזירים, בקופים, בחתולים, בכלבים, במכרסמים כגון פסמונים, ארנבות וחזירי-ים, בדגים, בעופות, ולעתים אפילו בכבשים ובעיזים. באוניברסיטאות מבוצעים עדיין גם ניתוחים בצפרדעים ובכרישים לצרכי הוראה והדגמה, ובבתי ספר לרפואה יש עדיין מקומות שבהם מתבצעים תרגולי פרוצדורות החייאה בכלבים. ברוב המקרים, נמכרים בעלי החיים למעבדות על ידי חברות העוסקות בגידול וברביית בעלי חיים לניסויים. עם זאת, במקומות מסוימים נעשה גם שימוש בבעלי חיים שמועברים למעבדות, ישירות או דרך "מתווכים", ממכלאות ההסגרים הרשותיים שאליהן מגיעים כלבים וחתולים שאבדו או ננטשו.

ברוב המקרים נעשה מאמץ להפחית את הכאב של חיות הניסוי על ידי הרדמה ושימוש במשככי כאבים. בעלי החיים מומתים לעתים לאחר הניסויים שנערכים בהם לשם בדיקת אברים ורקמות והשינויים שחלים בהם בעקבות הניסוי. במקרים מסוימים, שבהם נבדקת תגובת החיה לכאב, לא נעשה שימוש באמצעי הרדמה. ניסויים מסוג זה מוגבלים לרמות כאב נמוכות ודורשים אישור מיוחד.

הסדרת הניסויים בבעלי חיים

---

לשם הסדרת הניסויים בבעלי חיים, בצורה שתמזער את הסבל הנגרם לחיות המעבדה, נחקק בישראל חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשנ"ד-1994. מטרתו של החוק מוצגת בדברי ההסבר להצעת החוק: "למצוא את האיזון המתאים בין הצורך להמשיך ולבצע ניסויים בבעלי חיים כדי לקדם את המחקר והרפואה, ובין הצורך למנוע ניסויים מיותרים ומיזעור הסבל הנגרם לבעלי חיים במהלכם".

עיקרי החוק:

• סעיף 8: "מספר בעלי החיים בניסוי יוגבל למספר הקטן ביותר הדרוש לביצוע הניסוי. ניסויים בבעלי חיים ייערכו תוך הקפדה על מזעור הכאב והסבל שייגרמו להם".
• סעיף 9: "לא יינתן היתר לעריכת ניסויים בבעל חיים אם ניתן להשיג את מטרת הניסוי בדרכים חלופיות סבירות".
• סעיף 10: "לא ייערך ניסוי לבדיקת מוצרי קוסמטיקה, שאינם לצורכי בריאות, ולחומרי ניקוי אלא על פי היתר ממליאת המועצה".

לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק הוקמה מועצה לניסויים בבעלי חיים. רובם המוחלט של הניסויים מאושר על ידי ועדות פנימיות של הגופים העורכים אותם - מוסדות להשכלה גבוהה וחברות פרטיות. הועדות הפנימיות מדווחות למועצה בדיעבד על הניסויים שביצעו, אחת לחצי שנה. בשנת 2004 דיווחה המועצה ניסויים ב-318,449 בעלי חיים. 2

בשנת 2000 התפטר מתפקידו יו"ר המועצה הד"ר רוני קלמן, עקב לחצים שהפעילו ארגוני זכויות בע"ח שטענו כי קיים ניגוד אינטרסים בין תפקידו הציבורי ובין כהונתו כדירקטור בחברת הרלן, הסוחרת בחיות מעבדה. בדו"ח מבקר המדינה שהוגש ביוני 2004 נמתחה ביקורת לא מבוטלת על תפקודה של המועצה ^*. שלבי היישום של החוק הזה, בדומה לחוקים אחרים, מתנהלים לאיטם. עם זאת המועצה ומשרד הבריאות הגיבו לביקורת ושיפרו את פעילות המועצה.

הוויכוח סביב הניסויים בבעלי חיים

---

ניסויים ביו-רפואיים, שכשליש מהם כולל ניסויים בבעלי חיים, הביאו לשיפורים רבים בבריאות האדם ובעלי החיים ושיפרו את רווחתם ללא הכר. קשה למצוא תרופה חדשה או טיפול מציל חיים שלא כללו במהלך פיתוחם ניסויים בבעלי חיים. אף שעריכת ניסויים בבעלי חיים מקובלת ביותר והכרחית במחקר ובפיתוח ביו-רפואי, מתנגדי הניסויים הללו יוצאים נגדם בטענות חריפות, ולעתים פרובוקטיביות.

ההתנגדות ההולכת וגוברת לניסויים בבעלי חיים מבוססת על טיעונים משני כיוונים:

• הכיוון המוסרי-אתי, הגורס שבעלי החיים אינם מכשירים או כלים שנועדו לשימוש האדם ואינם "טועמי המזון" שלו.
• הכיוון המדעי, הטוען שבעלי חיים שונים מבני אדם, ולכן הסקת מסקנות מניסויים בבעלי חיים לגבי האדם היא טעות מדעית, מסיבה כפולה:
  • נגרמו נזקים לבני אדם שהשתמשו בתרופות שנמצאו בטוחות לאחר שנבדקו בבעלי חיים.
  • תרופות שידועות כמועילות לאדם, גורמות נזקים לבעלי חיים, ולכן ניסויים בבעלי חיים מביאים לפסילתן של תרופות טובות לאדם.

  שילוב שתי טענות אלה מוביל לטענה כי הסקנת מסקנות ממין אחד למין אחר היא גישה פשטנית ובלתי יעילה.

בנוגע לטענה המוסרית-אתית טוענים העוסקים בניסויים בבעלי חיים כי אין תחליף לניסויים אלה, לשם הבנת תהליכי החיים והפעילות של יצורים חיים, מניעת מחלות , הפחתת תמותה ובמיוחד בפיתוח תרופות. החוק במדינת ישראל, הדומה לזה שבכל הארצות המפותחות, מסדיר את הניסויים בבעלי חיים לטובת האנושות.נקבעו ועדות אתיות הבוחנות את כל תוכניות המחקר לפני ביצוען ומאשרות אותן לאחר שהונחה דעתה כי הובטחה רווחת החיות כנדרש לפי החוק והתקנות. בחברה המתירה צריכת בעלי חיים לשם תזונה אין כל בעיה מוסרית בשימוש בהם לשם מחקר ביו-רפואי. הטענה המדעית בדבר נזקים מתרופות שנמצאו בטוחות לאחר שנבדקו בבעלי חיים נסתרת באמצעות ההסבר שהניסוי בבעלי חיים לא בא לאשר את התרופה, אלא לפסול אותה. אם הניסיון לפסול את התרופה נכשל (כלומר היא לא גרמה נזק בניסוי בבעלי חיים), היא עוברת לשלב הבא של ניסוי בבני אדם, אך אם התרופה הזיקה לבעלי חיים, היא נפסלת לשימוש בני אדם.

כתוצאה מגישה זהירה זו עלולות להיפסל, בעקבות ניסוי בבעלי חיים, תרופות שעשויות להועיל לאדם. כדוגמה לכך מביאים מתנגדי הניסויים את האספירין, תרופה נפוצה מאוד שאושרה לשימוש בסוף המאה ה-19, לפני שהיו נהוגים ניסויים בבעלי חיים, ובשנות העשרים של המאה ה-20 התברר שהוא גורם למומים מולדים בעכברים ומעלה את לחץ הדם בחתולים באופן שלא היה מאפשר לו לעבור למבדקים קליניים אילו היה נבדק בשיטות הנהוגות היום.

מובן שמגבלות הניסויים בבעלי חיים ידועות לא רק למתנגדי הניסויים אלא גם לעורכי הניסויים, שמקדישים את זמנם להבנת פעילות התא והאורגניזם החי. הוויכוח בין הצדדים הוא האם הניסויים בבעלי חיים אינם מביאים כל מידע מועיל, כטענת המתנגדים להם, או שחרף מגבלותיהם מביאים ניסויים אלה תועלת שאין לה תחליף, כטענת תומכי הניסויים.יתר על כן,כל הבדל בין תגובות בעלי חיים לטיפולים דומים מסייע בחשיפת מנגנוני החיים ומציאת דרכים חדשות לטיפול רפואי.

טענה נוספת של מבקרי הניסויים היא שלא כל הניסויים בבעלי חיים מכוונים לפיתוח תרופות מצילות חיים. לטענת המבקרים חלק מהניסויים משרתים מטרות אחרות שאינן נהנות מההצדקה המוסרית של מחקר רפואי:

• מחקר בסיסי, בפרט בתחום הפסיכולוגיה.
• ניסויים בבע"ח למטרות הוראה בביולוגיה וברפואה.
• ניסויים המשמשים לפיתוח מוצרים שונים כקוסמטיקה, כלי נשק וחומרי הדברה.

טיעוני הנגד לביקורת מסוג זה:

• המחקר הבסיסי מביא בסופו של דבר לצבירת ידע חיוני למחקר יישומי לפיתוח תרופות וטיפולים.
• ניסויים בבע"ח למטרות הוראה חיוניים כדי להכשיר את הסטודנטים לעסוק במחקר או לטפל בחולים.
• פיתוח של מוצרי קוסמטיקה חדשים ללא בחינתם על חיות יחשוף את המשתמשים לתופעות לוואי מסוכנות.

קישורים חיצוניים

---

• האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים
• אנונימוס לזכויות בעלי חיים
• המודל החייתי מאמרו של אסף עמית במגזין האייל הקורא המלווה בדיון נרחב בנושא ניסויים בבעלי חיים
• העמותה לקידום המחקר הביו רפואי בישראל, אתר המציג את עמדתם של החוקרים העוסקים בניסויים בבעלי חיים
• אתי אברמוב, בשם המדע, באתר ynet
• נותנים לשמנת לשמור על החתול - מאמר על יושב ראש המועצה לניסויים בבעלי חיים מאת ענת רפואה
• 500 מדענים בבריטניה חתמו על עצומה למניעת הפסקת ניסויים בבעלי חיים

מדע וטכנולוגיה | בעלי חיים והאדם

Animal testing | Forsøgsdyr | Tierversuch | Eläinkoe | Sperimentazione animale | Dierproef | Djurförsök