נומרוס קלאוזוס (בלטינית: Numerus Clausus - מספר סגור) הוא הגבלת מספר הסטודנטים בבתי ספר תיכוניים ובאוניברסיטאות לפי דתם, בצורה של איסור מוחלט על קבלתם של סטודנטים בני דת מסוימת, או הקפדה על כך שמשקלם היחסי של סטודנטים מדת מסוימת לא יעלה על חלקם של בני דת זו באוכלוסייה.

בתקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה הופעלה מגבלה זו באחדות ממדינות מזרח אירופה בעיקר ביחס לסטודנטים ממוצא יהודי:

• באימפריה הרוסית נקבעה מגבלה זו בשנת 1887, ונקבע ששיעור היהודים בבתי הספר התיכוניים ובאוניברסיטאות לא יעלה על 10% בערי תחום המושב, 5% אחוז ביתר היישובים, ו-3% בלבד במוסקבה ובפטרסבורג. בשנת 1917, לאחר המהפכה, בוטלה מגבלה זו.
• בהונגריה נחקקה מגבלה זו בשנת 1920, כחלק מגל האנטישמיות שעלה עם משטרו של הורטי, ובמסגרתה נקבע ששיעור הסטודנטים היהודים לא יעלה על 6% מכלל הסטודנטים (זה היה שיעור היהודים באוכלוסייה), לעומת שיעור של 30% לפני מלחמת העולם הראשונה. חרף הגבלה זו למדו בהונגריה אחדים מגדולי אנשי המדע של המאה העשרים ממוצא יהודי, ובהם ג'ון פון נוימן ופאול ארדש.
• פולין ניסתה להנהיג נומרוס קלאוזוס בשנת 1923 אך נתקלה בהתנגדות של חבר הלאומים, ולכן הונהגה מגבלה זו באופן לא רשמי. מספר הסטודנטים היהודים הוגבל ל-10%, פחות משיעור היהודים באוכלוסייה. בשנת 1937, עם גבור האנטישמיות, הוטל איסור מוחלט על קבלת יהודים לאוניברסיטאות.
• ברומניה הונהג נומרוס קלאוזוס בשנת 1926.
• בארצות הברית היו נהוגות, בשנות העשרים של המאה העשרים, הגבלות לא פורמליות על קליטת יהודים באוניברסיטאות, בפרט אלה של צפון מזרח ארצות הברית.

יהודים שחפצו בהשכלה התמודדו עם הנומרוס קלאוזוס בדרכים שונות: תשלום שוחד, המרת דת או יציאה ללימודים במדינות שבהן לא הייתה הגבלה זו. בהונגריה, למשל, עזבו 5,000 צעירים יהודים את המדינה בעקבות הנהגת נומרוס קלאוזוס.

כמו כן הוטלו מגבלות מסוג זה על השחורים בארצות הברית עד לשנות ה-60 וכחלק ממשטר האפרטהייד. אנטישמיות | תולדות עם ישראל

Numerus clausus | Numerus clausus | Numerus clausus | ヌメルス・クラウズス | Numerus clausus (nauka)