נוירופסיכולוגיה היא תחום ידע העוסק בניסיון להבין כיצד מבנה המוח ותפקודו קשורים לתהליכים פסיכולוגיים ספציפיים, והיא בעלת היבטים מחקריים, קליניים ויישומיים.

תחום המחקר

---

הנוירופסיכולוגיה משיקה כתחום מחקר למדעי העצב ופסיכולוגיה קוגניטיבית. בהיבטיה הקליניים קרובה הנוירופסיכולוגיה לתחומים ברפואה כמו נוירולוגיה ופסיכיאטריה ולמקצועות פארא-רפואיים כמו ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת. בהיבטים יישומיים אחרים - להנדסת אנוש וחקר ביצועים. מעצם טיבו מדובר בתחום התמחות בינתחומי.

הגדרה דומה נוסחה ואומצה על ידי העמותה הישראלית לנוירופסיכולוגיה והיא דומה גם להגדרה המוצעת על ידי החברה הבינלאומית לנוירופסיכולוגיה (נוסדה ב-1967, ומאגדת בתוכה כ-4,500 חברים) ואשר שמה לה למטרה מרכזית את קידום המחקר המדעי הבינתחומי ברחבי העולם באשר ליחסי הגומלין מוח והתנהגות. בהמשך להתפתחות המחקר האקדמי בתחום החל מיסוד תחום העיסוק המקצועי בנוירופסיכולוגיה יישומית וקלינית. בפועל עוסקים נוירופסיכולוגים בחקר תהליכי עיבוד מידע במוח האנושי בבריאים ובחולים, אבחון, טיפול ושיקום חולים עם אבדנים קוגניטיביים נרכשים וכשלים קוגניטיביים התפתחותיים ומעורבים בתכנון סביבות אינטרקטיביות אדם-מכונה עתירות מידע. ייחודה של הנוירופסיכולוגיה הוא בחתירה המדעית והקלינית להבנת וניסוח התופעות שהיא חוקרת במונחים קוגניטיביים מתחום הפסיכולוגיה ובה בעת במונחים מקבילים, שמקורם מדעי העצב והמתארים תהליכים מוחיים מנקודת הראות של המערכת הפועלת – מערכת העצבים.

לאור האמור, נוירופסיכולוג אמור להיות אמון על ידע מדעי נרחב ומבוסס בתחומים של נוירופיזיולוגיה, נוירואנטומיה, נוירוכימיה ונוירופתולוגיה, ידע נרחב באשר לתהליכים חישוביים במערכת העצבים המרכזית ופסיכולוגיה קוגניטיבית.

היקף ועושר הידע הנדרש הביאו רבים כיום למסקנה כי ההכשרה הנדרשת מחייבת לימודי דוקטורט ובתר – דוקטורט בתוכנית ייעודית כדי להיעשות לנוירופסיכולוג. תוכנית זו היא תוכנית רב תחומית המשלבת לימודים מכל התחומים הנ"ל ומבוססת על ידע הנרכש בלימודי יסוד בפסיכולוגיה (אם המדובר בהכשרה לנוירופסיכולוגיה קלינית) אן בכל אחד מהתחומים הנ"ל (אם המדובר בנוירופסיכולוגיה מחקרית).

היסטוריה של הנוירופסיכולוגיה

---

בכל ספרי המבוא לנוירופסיכולוגיה, המשמשים כספרי חובה ללומדי התחום בראשית דרכם, מצוינים כאבות המייסדים של הנוירופסיכולוגיה המודרנית חמישה עד שישה שמות - כולם אנשים שפעלו במהלך המאה ה-19, ואשר עבודתם נתפסת כיום כהנחת יסודות המחקר של הקשר מוח – התנהגות. ארבעה מתוכם (ברוקה, ורניקה, הינשלווד וג'קסון) היו רופאים בהשכלתם ושניים (דאקס ומורגן) חוקרים מדיסציפלינות שונות.

התחום קיבל תנופה נוספת במאה ה-20 ולאבות המייסדים התווספו שמות רבים אשר הטביעו את חותמם על התחום. התפתחות חשובה בדרכי המחקר ויכולתנו לחדור ולהבין את תפקודי המוח התרחשה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20. הזרז להתפתחות זו היה גילוי ופיתוח שיטות הדמיה של פעילות מוחית על בסיס פעילות המודינאמית (PET ו-fMRI) אשר התווספו לשיטת הישנות יותר אשר התבססו על רישום הפעילות החשמלית של המוח ושימוש במבחני ביצוע. בעוד שהרישום החשמלי מאפשר הערכה טובה של תזמון הפעילות המוחית, ההדמיה ההמודינאמית מאפשר מיקום פעילות זו במוח במידה רבה של דיוק. ביחד, נוצרו בידי הנוירופסיכולוגים כלים אשר קידמו רבות הן את המחקר והן את הדיאגנוסטיקה והקליניקה הנוירופסיכולוגית. בה במידה תורמת להתפתחות מואצת של הנוירופסיכולוגיה ההתפתחות של מודלים חישוביים המתחקים אחר תהליכי עיבוד מידע ברשתות נוירונים ופיתוח אפשרויות לסימולציה של רשתות כאלה באמצעות מחשב.

הכשרה אקדמית

---

למרות שיסודות הנוירופסיכולוגיה המודרנית הונחו לפני למעלה מ-120 שנה, התפתחות ההכשרה האקדמית בתחום זה, כתחום אשר יוחדה לו תוכנית לימודים והכשרה משל עצמו, התנהלה בעצלתיים. בארצות הברית, שבה ההתפתחות בתחום היא המהירה ביותר, לא ניתן היה למצוא ולו תוכנית הכשרה אקדמית ייעודית אחת עד סוף שנות ה-60 של המאה ה-20. בשנות ה-70 נפתחו בארצות הברית מספר תכניות לימוד בתחום זה, ובישראל נפתחה באותה עת תוכנית בביה"ס לרפואה של הטכניון. אם כי לתוכנית זו לא היו יעודים קליניים מובהקים, זו הייתה התוכנית היחידה שמוקדה היה נוירופסיכולוגי.

מאז ועד היום חל גידול מהיר במספר תכניות ההכשרה לתארים מתקדמים ופוסט דוקטורט). בארצות הברית קיימים כיום כמה עשרות מסלולי הכשרה ובישראל שלושה. מסלולים ייעודים אלה נפתחו בסוף שנות ה-90.

ההגדרה בישראל מבחינה חוקית

---

בפועל, למרות ההתפתחות המואצת בתחום בעשורים האחרונים, אין עדיין בישראל חקיקה המסדירה את הרישוי לעיסוק קליני ויישומי בנוירופסיכולוגיה.

הגורסים כי הנוירופסיכולוגיה היא ענף של מקצוע הפסיכולוגיה שואפים כי זו תוגדר כהתמחות פסיכולוגית במסגרת חוק הפסיכולוגים. אחרים מציעים חקיקה רחבה יותר אשר תאפשר הכרה בבוגרי תוכניות לימודי מוח–התנהגות לתארים מתקדמים גם ממסלולים שאינם שייכים למחלקות לפסיכולוגיה. כך או כך, בהיעדר חקיקה כלשהי אין כיום דרך להגדיר נוירופסיכולוג על בסיס מעוגן בחוק אלא על פי השכלה ורקע מקצועי, כפי שנעשה הדבר על ידי האקדמיה הלאומית של ארצות הברית לנוירופסיכולוגיה.

גישות

---

שיטות וכלים

---

לקריאה נוספת

---

• שלמה בנטין, פרקים בנוירופסיכולוגיה, הוצאת משרד הבטחון 2003

קישורים חיצוניים

---

• אהרון האופטמן, מאמר על אנביק - כיצד שילוב של מדעי הקוגניציה, מדעי המחשב וביוטכנולוגיה צפויים להביא לשלב הבא באבולוציה של האדם
• תאור המגמה הקלינית במסלול נוירופסיכולוגי באוניברסיטת חיפה, על ידי ראש המגמה: ד"ר רחל תומר

פסיכולוגיה | נוירולוגיה

Neuropsychology | Neuropsykologi | Neuropsychologie | Neuropsicología | Neuropsykologia | Neuropsychologie | neuropsicologia | Neuropsichologija | Neuropsychologie | Neuropsychologia | Nevropsihologija | Neuropsykologi