Maxim wczesny.jpg מכונת הירייה של מקסים הומצאה על ידי חירם מקסים ב־1883 והייתה מכונת הירייה האוטומטית הראשונה.

בעוד שמכונות הירייה שקדמו לה, דוגמת מקלעי הגארדנר והגאטלינג, השתמשו במנגנון ידני לצורכי הטעינה, הירייה ופליטת תרמילי הכדורים, המקסים השתמש לפעולות אלו באנרגיה שנוצרה בתהליך הירי עצמו.

המכונה שהומצאה בידי חירם מקסים (נולד ב־1840, נפטר ב־1916) ב־1885, השתמשה ברתע ובגזים שיצר כל כדור על מנת לפלוט את תרמילו ולהכניס את הבא אחריו. מבחנים שנעשו הראו שהמכונה הצליחה לירות כ־500 כדורים בדקה, כמות המשתווה לכח האש של כ־100 רובי מטען מהסוג שהיה נפוץ באותה תקופה. מקורות אחרים מציינים קצב אש של 600 כדורים לדקה ואף קצב אש של 666 כדורים לדקה. בהשוואה לכלי נשק בני זמנה הייתה מכונת הירייה של מקסים מגושמת ומוזרה ונדרשו בין ארבעה לשישה אנשי צוות על מנת לתפעלה.

עם זאת, מכונת הירייה הייתה חידוש משמעותי ביחס לקצבי האש האיטיים של כלי הנשק האחרים בשדה הקרב, והייתה קטלנית במיוחד כאשר הופעלה מול טקטיקות הסתערות מיושנות. יתרון נוסף של המכונה היה אמינותה אל מול כלי נשק אחרים של המאה ה-19, שנטו להיתקע, לעיתים עם תוצאות הרות אסון לכוחות המפעילים.

המכונה אומצה על ידי הצבא הבריטי ב־1889, ונעשה בה שימוש לראשונה במלחמה נגד שבט המטבלה (Matabele) בשנים 1893-1894. בקרב אחד 5000 לוחמים אפריקנים נהדפו בידי 50 חיילים בריטים חמושים ב־4 מכונות יריה מקסים בלבד. מכונת ירייה מקסים נכנסה לשימוש גם בצבאות אחרים ושיחקה תפקיד חשוב בהשתלטות האירופאית המהירה על אפריקה בסוף המאה ה־19. בשיר ידוע מאותה תקופה של הילארי בלוק (Hillaire Belloc) נאמר בהקשר זה:

Whatever happens, we have got The Maxim gun, and they have not.

"מה שלא יקרה, לנו יש את מכונת הירייה מקסים, ולהם אין".

המלחמה המשמעותית הראשונה בה השתתפה מכונת הירייה של מקסים הייתה מלחמת רוסיה-יפן (1905) כאשר שני הצדדים השתמשו במכונה במספרים גדולים. מספר ההרוגים ככתוצאה ממכונת הירייה נאמד ב־50 אחוזים ממספר ההרוגים הכולל.

מודל מאוחר יותר של מכונת הירייה זכה לכיוי "מברשת השיניים של השטן" וזאת בשל יכולותו לקטול שורות של חיילים מסתערים.

למרות האמור לעיל הייתה התנגדות גדולה בחלק מהצבאות האירופאיים לשימוש במקלע כנגד יריבים אירופאיים בטענה שהוא אינו מכובד וטוב רק לשימוש כנגד יריבים פרימיטביים. כך קרה שלמרות שבמלחמת העולם הראשונה רוב הצבאות צויידו כבר במקלעי מקסים משופרים מספרם היה מוגבל, דוגמה טובה היא הצבא הבריטי בו היו בתחילת המלחמה כ־2 מקלעים ל־1000 לחיילים בלבד.

הצבאות השונים במלחמת העולם הראשונה השתמשו בגרסאות שונות של מכונת הירייה של מקסים. הבריטים השתמשו במקלעי ויקרס שפותחו ב־1912 לאחר שחברת ויקרס קנתה את חברתו של מקסים. הצבא הגרמני השתמש ב־Maschinengewehr 08 והרוסי ב־Pulemyot Maxima. שני כלי הנשק היו העתקים ישירים של המקסים. כ־90 אחוז מההרוגים בחזית המערבית נהרגו כתוצאה משימוש במכונות ירייה מטיפוס מקסים.

במהפכה הרוסית הרכיבו הכוחות הבולשביקים את מכונת הירייה של מקסים על עגלה כך שהמפעיל יכל לירות תוך כדי נסיגה אל האוייב המתקדם. אמנים מהזרם הסוציאליסטי ריאלסטי אף ציירו ציורים בהם נראה לנין עצמו כשהוא מפעיל את מכונת הירייה, אולם לא סביר שהוא אכן עשה זאת. מקורות אנארכיסטים מעניקים את הקרדיט על המצאה זאת לנסטור מכנו.

בעקבות ההצלחה הרבה של הכלי, המקלע נהפך להיות כלי נשק הכרחי בחימושו של הצבא המודרני.

כלי יריה | אמצעי לחימה | מקלעים

Maxim gun | Maxim-Maschinengewehr | Mitragliatrice Maxim | Karabin maszynowy Maxim | 马克沁机枪