מחלת חיסון עצמי (בלועזית: מחלה אוטואימונית, auto=עצמי, immune=חיסון) מתאפיינת בכך שתאי מערכת החיסון תוקפים תאים ורקמות של הגוף עצמו. התאים במערכת החיסון מאבדים את הסבילות החיסונית כלפי הגוף כולו.

ביטוי אופייני למחלות אלה הוא מוות של תאים והרס של רקמות בגוף המתרחשים באזור כלשהו בגוף ללא סיבה ברורה. בדיקה מעמיקה יותר תגלה ברקמה הפגועה חדירה של לימפוציטים מסוג T ההורגים תאים וגורמים לנזקים שונים כגון הצטברות חומרים מזיקים המובלים לכיוון הרקמה. ברוב המקרים עדין לא ידועה הסיבה להתנהגות זו של מערכת החיסון.

מחלות חיסון עצמי הינן לרוב חשוכות מרפא, וגם הגורמים להן ברובם אינם ידועים. הטיפול הוא בעיקר סימפטומלי - טיפול המנסה להקל על התסמינים, אך אינו מתיימר לרפא את המחלה.

המחלות כרסת וטרשת נפוצה, למשל, הינן מחלות חיסון עצמי. בכרסת תוקפת מערכת החיסון את תאי המעי וגורמת לבעיות חמורות בעיכול ולכאבי בטן.
בטרשת נפוצה מדובר בתאי העצב - הנוירונים; מערכת החיסון תוקפת אותם וגורמת לשיבוש במערכת העצבים, וכתוצאה מכך לקשיים מוטוריים (תנועתיים) חמורים ולנכות. חולי טרשת נפוצה עוברים טיפולים פיזיותרפיים, המאיטים את התנוונות השרירים ומשפרים את היכולת המוטורית.
גם סוגים מסוימים של דלקת פרקים מקורם אף הם במחלת חיסון עצמי.

מחלות חיסון עצמי | מחלות | אימונולוגיה

Autoimmunity | Autoimunita | Autoimmunerkrankung | Enfermedad autoinmune | Autoimmuunisairaus | Maladie auto-immune | Autoimune bolesti | 自己免疫疾患 | Auto-immuunziekte | Autoagresja komórek | Аутоиммунные заболевания | Autoimunitná choroba | Автоімунна патологія | 自體免疫性疾病