Uno_carb.jpg אונו]] מאייד (carburetor) הוא רכיב במנוע המכונית היוצר תערובת בין דלק לאוויר לצורך הפעולה של מנוע בעירה פנימית. בימינו מרבית יצרני הרכב עברו לשימוש במערכות הזרקת דלק מבוססות מחשב כתחליף יעיל וחסכוני למאייד המכני. ניתן עדיין למצוא מאיידים במנועים קטנים כמו מנועי טיסנים, אופנועים, מכסחות דשא וכדומה. לרוב קיים מאייד אחד לכל מנוע, אולם ניתן למצוא מנועים בהם מספר מאיידים כאשר לכל מספר בוכנות מוליך מאייד אחד ואף לכל בוכנה מאייד משלה(במנועי אופנועים לרוב).
עיקרון פעולת המאייד מבוסס על עקרון ונטורי - נוזל או גז זורמים בתא שתוכנן בקפידה יוצרים אזור של לחץ נמוך. לחץ נמוך זה משמש לשאיבת הדלק ולעירבובו באוויר, מה שיוצר את התערובת הדרושה לפעולת המנוע.
קיימים מאיידים להם יותר מונטורי אחד, וזאת בכדי להכיל את כמות האוויר הרבה הדרושה למנועים גדולים. למאיידים אלו ונטורי ראשי ומשני, כאשר המשני נפתח מאוחר יותר ובעומסים גבוהים יותר. קיימים גם מאיידים בעלי ארבע תאי ונטורי, שניים ראשיים ושניים משניים. הסיבה לכך היא שמאיידים גדולים המותאמים היטב לזרימה גבוהה של אוויר אינם יעילים בזרימה נמוכה. סידור כזה של ראשי/משני מנסה להביא את הטוב משני העולמות. מאיידים כאלו מכונים "קרבורטור כפול", או בעגה האמריקאית 2BBL (לכפול) ו 4BBL (למרובע).
כאשר המנוע קר דרושה כמות גדולה יותר של דלק לעבודתו - תערובת עשירה. תערובת זו מושגת באמצעות המשנק. המשנק סוגר את פתח המאייד ובכך מאפשר לכמות אוויר קטנה יותר להכנס ובאופן יחסי להגדיל את כמות הדלק.
בתערובת דלק-אוויר כמות גדולה מדי של דלק נקראת "תערובת עשירה", כמות קטנה מדי של דלק נקראת "תערובת עניה". התערובת נשלטת לרוב על ידי ברגים על גוף המאייד, או באמצעות ידית בתא הטייס של מטוסים בעלי מאייד, שכן יחס התערובת תלוי בלחץ האוויר שתלוי בגובה כלי הטייס.
המאייד הומצא בשנת 1893 על ידי המהנדס ההונגרי דונט בנקי.
Carburetor | Vergasser | كاربراتير | Karburátor | Vergaser | Carburador | Kaasutin | Carburateur | Karburator | キャブレター | Carburator | Gaźnik | Carburador | Карбюратор | Förgasare | Karbüratör | Bộ chế hòa khí | 化油器