כרוב הוא ירק ירוק ממשפחת המצליבים. הכרוב ניתן לאכילה כשהוא נא ומעובד בצורות שונות. כמו כן הוא ניתן לאכילה מבושל וכבוש. שני מיני הכרוב הנפוצים הם הכרוב הלבן והכרוב האדום שטעמו חריף קמעה לעומת טעמו של הכרוב הלבן.

כמות האנרגיה שהגוף מקבל מאכילת כרוב קטנה מן הכמות שהוא משקיע לצורך עיכולו; לא אחת מוזכר הכרוב, או החסה, בעת התייחסות לדיאטות, אם כי אכילתו של ירק אחד כמזון עיקרי, בין אם כרוב או אחר, מסוכנת לבריאות.

הכרוב מכיל ויטמינים רבים, במיוחד ויטמין C וויטמין K. היות והכרוב נשמר היטב לאורך זמן, השימוש בו היה פופולרי במיוחד בתקופות החורף, עוד לפני המצאת הקירור. כך למשל מנה יומית של כרוב כבוש מנעה מחלות מימאים בתקופת ההפלגות הארוכות של ספינות המפרש. גם הסינים האכילו בכרוב את מיליוני הפועלים שעמלו על הקמת החומה הסינית.

בנוסף לכרוב הירוק ולכרוב האדום יש גם כרוב סיני (מסולסל) וכרוב ניצנים.

גידול

---

באופן כללי שני סוגים של זני כרוב משמשים בחקלאות:

• זנים מבכירים אשר מבשילים תוך 50 יום. הזנים המבכירים הם בעלי ראשים קטנים וחיי מדף קצרים ועל כן מיועדים לצריכה מיידית.

• זנים מאפליים אשר מבשילים תוך 80 ימים ויש להם ראשים גדולים. זנים אלו מחזיקים זמן רב ושמשו כירק שכיח בחורף לפני היות המקרר.

את הכרוב ניתן להנביט קודם בחממה או לזרוע מיידית בגינה. הכרוב הוא צומח הזקוק לקור יחסי ועל כן עונות גידול באביב ובסתיו מצליחות יותר מגידולים של אמצע הקיץ.

קישורים חיצוניים

---

• מידע תזונתי לכוס של כרוב קצוץ (אנגלית)

מצליבים | ירקות

Cabbage | Bresychen | Gemüsekohl | Repollo | Chou (plante) | キャベツ | Kool | Vitkål