יום העצמאות

יום העצמאות הוא החג הלאומי של מדינת ישראל, אשר מציין את ההכרזה על הקמתה בתום המנדט הבריטי. יום העצמאות חל בתאריך ה' באייר או בסמוך לתאריך זה (ראו פירוט. יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל חל תמיד ביום הקודם ליום העצמאות.

יום העצמאות נקבע כיום חג בחוק יום העצמאות, התש"ט - 1949 שנחקק על ידי הכנסת לקראת מלאות שנה להקמת המדינה, ופורסם בספר החוקים ביום 13 באפריל 1949.

בה' באייר תש"ח (14 במאי 1948), יום לפני סיום המנדט, נחתמה מגילת העצמאות ודוד בן גוריון (לימים ראש ממשלתה הראשון של מדינת ישראל) הכריז על הקמת מדינת ישראל. ההכרזה באה בעקבות החלטת החלוקה של עצרת האו"ם, שקראה להקמתן של מדינה יהודית ומדינה ערבית בארץ ישראל המערבית.

ארועים רשמיים בחג

IsraeliFlag1.jpg

בערב החג נערך בהר הרצל בירושלים, במעמד יושב ראש הכנסת, טקס הדלקת המשואות המסיים את ארועי יום הזכרון ופותח את ארועי יום העצמאות. הטקס כולל גם חלק אמנותי ומופע דגלנים בו דגלני צה"ל יוצרים תבניות מורכבות על הרחבה.
בשני העשורים הראשונים לקיום המדינה התקיים ביום העצמאות מצעד צבאי, שבו הופגנו כלי הנשק של צה"ל. מנהג זה הופסק, אך עדיין נערך משט ימי ומטס אווירי לאורך המדינה.
חידון התנ"ך הבינלאומי לנוער יהודי נערך בצהרי החג בתיאטרון ירושלים.
נשיא המדינה עורך קבלת פנים לחיילים מצטיינים.
ארועי החג ננעלים בטקס הענקת פרס ישראל.
בין השנים 1960 - 1977 התקיים במוצאי יום העצמאות פסטיבל הזמר והפזמון, שנעל את אירועי יום העצמאות.
רוק עצמאות - הוא אירוע אשר מתקיים פעם בשנה מערב יום העצמאות ועד אור הבוקר למחרת. כל שנה באים לרוק עצמאות הרכבי הרוק המצליחים בארץ ומופיעים. ההרכבים נבחרים לפי הצבעת הנוער. האירוע מתקיים בשני מוקדים - ב"אמפיפארק" בראשון לציון ובחוף הכרמל בחיפה.

רוק עצמאות מרכז מדי שנה בשנה את הרכבי הרוק הגדולים של השנה ומפגיש אותם על במה אחת, תוך מופעים מרהיבים והזדמנות לפגישות של נוער מכל רחבי הארץ.

מנהגי החג

Merkava4-atzmaut1.jpg מוצג לקהל הרחב במסגרת תערוכה של צה"ל/מז"י ביד לשריון לרגל יום העצמאות ה-58]] Shomaria02.jpg בשומריה מקושטת בדגלי ישראל]] Azmaut1.JPG על החגיגות בעיר]]

כחג צעיר למדי, מנהגי החג עודם בתהליך גיבוש. מנהגי החג העיקריים הם:

לאחר הכרזת החג נפתחות במות בידור בכל רחבי הארץ, וזיקוקי דינור משוגרים לשמים. המונים גודשים את הרחובות באזורי הבידור. יש הנוהגים להביע את שמחתם במתן מכות בפטיש פלסטיק.
אזרחים רבים תולים דגלים וקישוטים על מרפסות בתיהם, ושמים דגלונים על חלונות מכוניותיהם.
רבים ממחנות צה"ל נפתחים לביקורים של הציבור הרחב, ונותנים לציבור הזדמנות, פעם בשנה, לפגוש מקרוב את כלי הנשק של צה"ל: ספינות הטילים, טנקים, מטוסי קרב, נשק קל של צה"ל ועוד.
רבים מתושבי המדינה יוצאים לפיקניקים ומנגלים בכל רחבי המדינה. מכירה נרחבת של ציוד וכלים לפיקניק מתחילה מיד עם תום חג הפסח.
ערוצי הטלוויזיה משדרים תוכניות חגיגיות ומרבים להקרין סרטים עבריים. הסרט "גבעת חלפון אינה עונה" נכנס לקלאסיקה של החג.
בבתי הכנסת של הציונות הדתית עורכים תפילה חגיגית ואומרים בה הלל ותפילה לשלום המדינה.
בניו-יורק מתקיים מפגן תמיכה בישראל בסוף השבוע האחרון של חודש מאי.

הבטים דתיים של החג

חידושו של חג זה לאחר כאלפיים שנה שבו לא חידש העם היהודי חג חדש הביא לדיונים הלכתיים רבים בנושא. הדיונים נסבו אודות עצם האפשרות לקבוע חג חדש, על אמירת ההלל ביום זה, ועל האפשרות לאומרו גם בליל יום העצמאות, על ברכת שהחיינו ביום זה, על אמירת ברכת שעשה ניסים ביום זה, על הקריאה בתורה ועל קריאה בהפטרה ביום זה, על דחיית צום ואבלות ביום זה, ועל ההנהגות שצריכות להיות לגבי יום העצמאות שחל בשבת.

הרבנים משולם ראטה ובעקבותיו הרב שלמה גורן, הרב שלמה זוין, הרב גרשוני, והרב חיים דוד הלוי פסקו כי יש לומר הלל שלם בברכה. ברוב בתי הכנסת של הציבור הציוני-דתי נתקבלה עמדת הרבנות הראשית, על פיה נאמר הלל ללא ברכה ביום בלבד, שנקבעה על ידי הרבנים הראשיים הרב הרצוג והרב עוזיאל, בשל הרצון למזער את המחלוקת עם החרדים. אין מברכים "שהחיינו" או "שעשה ניסים", אין קוראים בתורה (אלא אם חל ביום שני או חמישי בשבוע (או הוקדם ליום זה), שאז קוראים שלושה קרואים בפרשת השבוע, כרגיל), ואת הפטרת "עוד היום בנֹב לעמוד", הנקראת בחו"ל בשמיני של פסח (שאינו נחוג בארץ), קוראים בלא ברכה.

לאחר מלחמת ששת הימים והחזרת שטחי יהודה ושומרון לעם ישראל, ולאחר הגעת מספר היהודים בישראל לכחמישה מיליון, החליטה הרבנות הראשית ברוב קולות, לקבוע אמירת הלל בברכה ביום העצמאות. למרות זאת, עדיין ישנם רבנים (כדוגמת הרב עובדיה יוסף) שהורו להמשיך לומר הלל ללא ברכה, בשל אי השלמתו של הנס. דוקא בישיבת הדגל של הציונות הדתית, ישיבת מרכז הרב נהוג מאז כהונתו של הרב אברהם שפירא לומר הלל ללא ברכה.

לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות מגוש קטיף וצפון השומרון והריסת הבתים בעמונה, צצו קולות רבים הקוראים לביטול אמירת הלל בברכה ביום העצמאות. למרות זאת, מרבית הרבנים הדתיים והחרדיים לאומיים קראו להמשיך לומר הלל בברכה ^*.

חז"ל יצרו סימנים בהתאם לשפת אתב"ש לקביעת ימי המועדים בשבוע על פי ימי הפסח. היום האחרון של פסח נותר ללא בן זוג עד שנקבע יום העצמאות ונמצא כי הוא משתלב בין שאר חגי ישראל: ז-ע - ביום בשבוע בו חל ז של פסח יחול יום העצמאות.

פעולות מחאה בחג

יום העצמאות הוא חגה הלאומי של מדינת ישראל, ולכן הוא מהווה הזדמנות לפעולות מחאה של קבוצות שוליים שונות, מהן השוללות את קיום המדינה, ומהן המוחות על אופן התנהלותה:

"ועד העקורים" של ערביי ישראל עורך, מאז 1996, תהלוכה לציון נוסף של "יום הנכבה". התהלוכה נערכת במקום שבו שכן יישוב ערבי שחרב, והיא מתואמת עם ועדת המעקב של ערביי ישראל.
העיתונות החרדית יוצאת לקראת החג במאמרי ביקורת חריפים ביותר כנגד הרעיון הציוני והמדינה שהוקמה בעקבותיו.
קבוצות קיצוניות של חרדים מביעות מחאה. ישנה הפגנה מסורתית של נטורי קרתא מול ישיבת פונוביז' שבהוראת מייסדה, הרב יוסף שלמה כהנמן, מניפה דגל.
החל מיום העצמאות תשנ"ח מקיימת תנועת יש גבול ערב הדלקת משואות אלטרנטיבי ברחבת אמיל גרינצוויג מול משרד ראש הממשלה בירושלים. בטקס זה מוצגים ערכיה של תנועת יש גבול: הפסקת הלחימה בפלסטינים, יציאה משטחי יהודה, שומרון ועזה, תיקון היחס לחלשים בחברה ועוד.

בעקבות פעולות אלו הגישו חברי כנסת מהימין הצעת חוק הקובעת ש"לא יערוך אדם פעולה או אירוע שיש בהם משום ציון יום העצמאות, או עצם הקמת מדינת ישראל, כיום אבל או כיום צער".

מועדו המדויק של החג

יום העצמאות חל בתאריך ה' באייר, אך על-מנת למנוע התנגשות בין יום העצמאות (ויום הזיכרון, שחל מיד לפניו) ובין השבת, נקבעו בחוק יום העצמאות הכללים הבאים:

אם חל ה' באייר ביום שישי, מוקדם יום העצמאות ביום אחד, ומתקיים ביום חמישי, ד' באייר.
אם חל ה' באייר ביום שבת, מוקדם יום העצמאות ביומיים, ומתקיים ביום חמישי, ג' באייר.
אם חל ה' באייר ביום שני בשבוע, נדחה יום העצמאות ביום אחד, ומתקיים ביום שלישי, ו' באייר (כלל זה נוסף לחוק יום העצמאות בשנת 2004).

בכל המקרים הללו זז גם יום הזיכרון בהתאם, כך שיתקיים יום לפני יום העצמאות.

על-פי כללי הלוח העברי, ה' באיר חל תמיד באותו יום בשבוע שבו חל שביעי של פסח. כיוון ששביעי של פסח יכול לחול רק בימים שני, רביעי, שישי ושבת, כך גם ה' באיר. בהתאם לכללים לעיל, יום העצמאות חל ב-ה' באיר רק אם ה' באיר נופל ביום רביעי בשבוע, אחרת הוא מוקדם או נדחה.

קישורים חיצוניים

יום העצמאות - חגה של מדינת ישראל, באתר "חגים"
יום העצמאות, באתר "דעת"
תמונות של יום העצמאות בירושלים
יום אסתקלל ישראל, באתר מרכז אור שלום - לשימור והנחלת מורשת יהודי לוב
קמה מדינת ישראל, באתר מרכז אור שלום - לשימור והנחלת מורשת יהודי לוב