Gourt Home::Gourt :: חימצה
| חימצה, Cicer | |||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
סוגים
ישנם מספר זני חימצה אשר תורבתו. הסוגים האירופאים גדולים יחסית (לרוב בקוטר 15 מ"מ) וצבעם לרוב צהוב חיוור. ישנם סוגים אחרים בעלי זרעים שחורים ואדמדמים אשר גידולם רווח כיום. הסוג השחור שימש בעיקר כמספוא למשקים. הסוגים האסיאתיים קטנים יותר (5-8 מ"מ) וצבעם חום כהה. לא ידוע על חימצה הגדלה כצמח בר. החימצה גדלה במזרח התיכון, מערב אסיה, ובהודו.
שימוש למאכל
צורות ההגשה הפופולרית ביותר של החימצה היא כממרח חומוס, המורכב מגרגרי חימצה טחונים, טחינה, שמן זית, מיץ לימון ותבלינים שונים. מאכל נפוץ נוסף העשוי מגרגירי חימצה הוא הפלאפל- קציצה העשויה מגרגרי חומוס טחונים ומטוגנת בשמן עמוק. כמו כן גרגרי החימצה נאכלים גם בסלטים, מבושלים בתבשילים, או נטחנים כקמח. הצמח גם יכול להאכל כירק חי.
היסטוריית התירבות
ישנן עדויות על ביות צמח החימצה בכלי חרס מהתקופה הניאוליתית מאזור טורקיה, מצרים ויריחו. מהתקופה הניאוליתית המאוחרת ישנן עדויות מתסליה, קסנתי, לרנה, ודימיני מסביבות 3500 לפהנ"ס. בצרפת נמצאו עדויות מהתקופה המזוליטית בסביבות 6790 לפהנ"ס.
בתקופת הברונזה נאכלה החימצה חיה ושימשה לקינוחים. הרומאים גם הם גידלו כמה סוגי חימצות. הן נאכלו במרק בשר וכחטיפים לאחר שעברו קליה.
הקיסר קרל הגדול מזכיר בכתביו מ-800 לסה"נ את גידול החימצה באחוזות המלכותיות. הפילוסוף אלברטוס מגנוס הזכיר שלושה סוגים- אדום, לבן ושחור. לדבריו הם יכלו לשמש לצרכחם רפואיים, להרביית חלב וזרע, לעירור וסת ושתן ולסייע לאבני כליה.
קישורים חיצוניים
- הנחיות לגידול חימצה, מתוך התאחדות חקלאי ישראל.
Chickpea | Нахут | Kikært | Kichererbse | Kikero | Cicer arietinum | Pois chiche | Cicer arietinum | ヒヨコマメ | Sėjamasis avinžirnis | Kikkererwt | Ciecierzyca pospolita | Năut | Нут (растение) | Kikärt | Poes d' souke
"חימצה"