זברה הוא שמם של שלושה מינים בסוג סוס:

• זברה מצויה (גרנט) היא הנפוצה מכולן, מדרום אתיופיה עד לאנגולה ובמזרח דרום אפריקה.
• זברת הרים מצויה באנגולה, נמיביה ובדרום אפריקה.
• זברת גרבי מצויה בדרום ומזרח אתיופיה, סומליה וצפון קניה.

בעבר התקיים מין נוסף בשם קואגה, (Equus quagga). זברה זו , שהיו לה פסים על ראשה, צווארה וכתפיה בלבד, הייתה מצויה בדרום אפריקה והושמדה על ידי הולנדים ששלטו במקום. אלה החליטו לגדל כבשים באזור המרעה הטבעי שלה, ובראותם את הקואגה אוכלת עשב בשטחם, גמרו אומר להביא להיעלמותה מן העולם ויהי מה. הפרט האחרון מת בגן החיות של אמסטרדם ב-1883.

הזברה המצויה, זברת הרים וזברת קואגה שייכות לתת הסוג Hippotigris, זברת גרבי שייכת לתת הסוג Dolichohippus.

הזברה היא פרסתן ממשפחת הסוסיים, אשר שוכנת בסאוונות של אפריקה וחיה בעדר. המאפיין העיקרי בצורתה של הזברה הם הפסים אשר מכסים את גופה, בדרך כלל בגוון שחור או חום-אדמדם על רקע לבן. דגם הפספוס הוא ייחודי לכל פרט ופרט במינים השונים. ישנם הבדלים במיני הזברות במבנה ובצורת הפסים. זברת גרבי ניכרת בבטנה הבהירה וחסרת הפסים ובפסים הדקים והמרובים בשאר גופה. לזברת ההרים יש בטן בהירה ללא פסים. הזברה המצויה מפוספסת בכל גופה כולל בגחונה.

עדר הזברות מונה כמה עשרות פרטים. בראש העדר עומד זכר בוגר, חזק ומנוסה המסמן לשאר העדר לנוע או לעצור, וזאת באמצעות קולו והתנהגותו. לרוב נמצא עדר הזברות יחד עם עדרי פרסתנים אחרים כאנטילופות וכגנו ומקבץ גדול שכזה מזמין אליו טורפים בכל שעות היממה. על כן חייב להיות העדר עירני תמיד וזריז למדי כדי להצליח להימלט משיני הטורפים. אויביה העיקריים של הזברה הם האריה האפריקני, הזאב הטלוא והצבוע הנקוד אולם ריצתה (70 קמ"ש) מהירה משלהם.

הריון הנקבה נמשך כשנה. היא ממליטה סייח אחד בלבד, שקם על רגליו אחר כמה רגעים ומסוגל להלך לצד אמו. דגם הפספוס של גוף האם נטבע מיד במוחו של הסייח הנולד וכך יכול הוא לאתרה תמיד. האם משגיחה עליו תמיד ודואגת שימצא במרכז העדר, שם הוא פחות חשוף הוא לסכנות. היא גם תגונן עליו באם יתקפוהו טורפים ולא תנטוש אותו אפילו אם יצליחו להורגו, אלא אם תישקף סכנה גם לחייה.

הזברה היא צמחונית וניזונה מעשבים. הזברות נודדות כל חייהן ממקום למקום בתורן אחר מזון. תוחלת חייה של הזברה כ-25 שנים.

מדוע הזברה "לובשת פיג'מה"?

---

ישנן כמה תאוריות המנסות להסביר את הימצאות הפסים אצל הזברה:

• אחת מהן, כפי שהוזכר, היא שלכל זברה ישנו דגם פסים ייחודי שמאפשר לסייחים לאתר את האם במקרה הצורך.
• השנייה מסבירה זאת בכך שזבוב הצה צה מתקשה לעקוץ עיצובים מפוספסים, ומשום כך נבררו הזברות והיו לחיות מפוספסות. לתאוריה זו יש תמיכה בניסויי מעבדה, אך לא תימוכין בתצפיות שדה.
• השלישית מסבירה זאת בטענה שהפסים משמשים את הזברות להסוואה בעת התנפלות של טורף עליהם, שלפי התאוריה בעת המרדף הפסים מקשים עליו להבדיל בין זברה אחת לשנייה.

התשובה לשאלה המטרידה האם פסיה של הזברה הם שחורים על גבי הרקע הלבן או להיפך אומתה כפסים כהים על רקע בהיר. הפספוס התפתח באופן בלתי-תלוי בשלושת המינים כתהליך של אבולוציה מקבילה ואין הפספוס תכונה שנגזרה מתכונה אשר הייתה מצויה ביצור שהיווה את המוצא המשותף של הזברות.

סוסיים

Zebra | Sebra | حمار وحشي | Зебра | জেবরা | Zebra | Zebra | Zebra | Zebro | Cebra | Seeprat | Zèbre | Zebro | Zebra | シマウマ | Zebra | Kuda Belang | Zebra | Sebra | Sebra | Zebra | Zebra | Зебра | Zebra | Zebra | Зебра | Sebror | 斑馬