Gourt Home::Gourt :: השמש
| Sun_SOHO_image.jpe | |
|---|---|
| מידע כללי | |
| מרחק ממוצע מכדור הארץ | ק"מ 150,000,000 (93,000,000 mi) |
| בהירות נראית (V) | −26.8m |
| גודל מוחלט | 4.8m |
| תכונות פיזיקליות | |
| קוטר | 1,392,000 ק"מ |
| קוטר יחסי (dS/dE) | 109 |
| שטח הפנים | m²6.09 1012 ק"מ2 |
| נפח | 1.41 × 1027מטר3 |
| מסה | ק"ג1.9891× 1030 |
| מסה יחסית לכדור הארץ | 333,400 |
| צפיפות | 1.411 גרם/ס"מ3 |
| צפיפות יחסית לכדה"א | 0.26 |
| צפיפות יחסית למים | 1.409 |
| כבידה על פני השטח | 274 m s-2 |
| כבידה יחסית על פני השטח | 27.9 g |
| מהירות המלטות | 618 ק"מ/שנייה |
| טמפרטורה על פני השטח | 5780 מעלות קלווין |
| טמפרטורת ההילה | 5 × 106 קלווין |
| נהירות (LS) | 3.827 × 1026 J s-1 |
| מאפייני המסלול | |
| משך זמן ההסתובבות | |
| בקו המשווה: | 27d 6h 36m |
| ; בקו רוחב:30° | 28d 4h 48m |
| ; בקו רוחב: 60° | 30d 19h 12m |
| ; בקו רוחב:75° | 31d 19h 12m |
| זמן המחזור של האורביטה סביב המרכז הגלקטי |
2.2 × 108 שנים |
| הרכב הפוטוספרה | |
| מימן | 73.46 % |
| הליום | 24.85 % |
| חמצן | 0.77 % |
| פחמן | 0.29 % |
| ברזל | 0.16 % |
| נאון | 0.12 % |
| חנקן | 0.09 % |
| צורן | 0.07 % |
| מגנזיום | 0.05 % |
| גופרית | 0.04 % |
השמש היא ליבה של מערכת השמש שלנו. נקראת בשפות אחרות גם בשם סול (Sol), בכדי להבדילה משמשות אחרות בגלקסיה.
מאפיינים פיזיים ואחרים
טמפרטורת פני השמש היא 6,000 מעלות קלווין ואילו במרכזה מגיעה הטמפרטורה לכ-14 מיליון מעלות. החום הרב השורר במרכזה מאפשר קיום תהליכים תרמו גרעיניים, ובפרט היתוך גרעיני, שהם מקור האנרגיה שלה. קוטרה של השמש הוא 1,392,000 קילומטר ונפחה גדול פי מיליון מנפח כדור הארץ. מסתה גדולה ממסת כדור הארץ פי 300,000 בקירוב והיא מהווה 99% מכלל המסה של מערכת השמש, והיא עשויה בעיקר מימן - 74%, והליום - 24%, היא מכילה גם חמצן, פחמן, חנקן, ניאון, ברזל, צורן, מגנזיום, גופרית ויסודות אחרים.
השמש סובבת סביב צירה אך היא אינה גוף קשיח, וזאת אנו למדים מכתמי השמש שהם תוצאה של פעילות מגנטית חזקה על פני השמש. צבעם כהה יותר מפני השמש בגלל הטמפרטורה הנמוכה שלהם יחסית לפני השמש. גילה המוערך של השמש הוא 4.5 מיליארד שנה.
השמש נעה סביב במסלול בגלקסיית שביל החלב במרחק של כ-25 אלף עד 28 אלף שנות אור ממרכז הגלקסייה ומשלימה סיבוב בכ-226 מיליון שנים.
כאשר אנו מסתכלים על השמש אנחנו רואים אותה במצבה כפי שהיה לפני כ-8 דקות לערך. הסיבה לכך היא המרחק הגדול שבין כדור הארץ לשמש (כ-150,000,000 ק"מ, או 1 יחידה אסטרונומית), והעובדה שהאור נע במהירות סופית.
לעתים מסתיר הירח את השמש מעיני צופים הנמצאים על כדור הארץ - תופעה זו קרויה ליקוי חמה, ובמשך דורות רבים הטילה אימה על האדם.
החלק החיצוני של השמש
החלק החיצוני של פני השמש הנראה לעינינו ושממנו נפלטת קרינת השמש לחלל הוא הפוטוספירה, שעוביה אינו עולה על כמה מאות קילומטרים. מעל הפוטוספירה מצויה האטמוספירה של השמש, צבעה כתום והיא מכונה כרומוספירה. מעבר לכרומוספירה מצויה שכבת מעבר שעובייה כ- 75,000 קילומטר ומעבר לה מצויה העטרה שאותה אנו רואים בשעת ליקוי חמה מלא.
כרומוספירה
הכרומוספירה היא שכבה המהווה את האטמוספירה התחתונה של השמש והיא בעלת צבע אדמדם. עובייה 3,000 ק"מ והיא לא נראית לעין הבלתי מזוינת, אלא רק בזמן ליקוי חמה. בשכבה זו מופיעות לשונות השמש.עטרה
העטרה, הנקראת גם הילת השמש, מהווה את האטמוספירה העליונה של השמש. היא נראית רק בזמן ליקוי חמה. עובי ההילה אינו מוגדר והוא מתמזג עם רוח השמש.ההילה סימטרית כאשר פעילות השמש מינימלית, וגועשת כאשר פעילות השמש מקסימלית. טמפרטורת ההילה מגיעה לשני מיליון מעלות צלזיוס. בהילה ישנם אזורים שחורים (אזורי-X) הנקראים גם חורים בהילה. חורים אלה, גדולים בהרבה מכתם שמש ממוצע, ולכן משך חייהם ארוך יותר. החור "נסגר" תוך ארבעה חודשים והוא משלים סיבוב ב-27 ימי ארץ. מתוך החור זורם זרם חזק במיוחד של רוח שמש.
פוטוספירה
הפוטוספירה היא שכבה המהווה את פני השמש הנראים, ובה מתרחשות כל התופעות הנראות על השמש.הטמפרטורה השוררת בפוטוספירה היא 5,500 מעלות צלזיוס. פני השמש אינם חלקים אלא דמויי גרעיני חמנייה, הנוצרים מזרמי בועות הגז, העולים משכבת ההסעה ומעלות את הפוטונים אליה. הקצוות הכהים של הגרעינים הם גז שהצטנן, היורד חזרה לשכבת ההסעה. עובי הפוטוספירה הכולל הוא 550 ק"מ .
ההיסטוריה של השמש ועתידה
קיומם של יסודות כבדים במערכת השמש, כגון ברזל, זהב ואורניום, מצביע על כך שהשמש היא כוכב מן הדור השני, כלומר, היא נוצרה משרידיהם של כוכבים שנולדו מן המפץ הגדול. הדרך הסבירה ביותר להופעתם של יסודות כאלה היא התהליכים הגרעיניים המתרחשים בהתפרצות של סופר נובה או מהתמרת יסודות דרך ספיגת ניוטרונים בליבה של כוכב מסיבי מן הדור הראשון.
כדי להפוך לחור שחור, כוכב צריך לסיים את חייו עם קרוב לשלוש מסות שמש, ולכן גורל זה נחסך מן השמש שלנו. מצד שני, מסת השמש נמוכה מגבול צ'נדראסקאר, 1.44 מסות שמש, שהוא הגבול העליון לגודלו של ננס לבן. השמש שלנו תהפוך, בעוד כחמישה מליארדי שנים, לענק אדום, כאשר הדלק המימני בליבה ייגמר, ויתחיל היתוך נמרץ של גרעיני הליום. אז תעלה טמפרטורת הליבה לכ- 300 מליון מעלות, והשכבות החיצוניות של השמש יתפשטו עד מעבר למסלולו הנוכחי של כדור הארץ. בהמשך, תנודות בטמפרטורה יגרמו לשמש להשיל את השכבות החיצוניות, שיהפכו לערפילית פלנטרית. השמש תהפוך לננס לבן, המצטנן לאיטו בחלל.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- השמש - באתר "אסטרופדיה"
Sun | Son | Sonne | ፀሐይ | Sunne | شمس | Sol | Сонца | Слънце | Heol | Sunce | Sol | Slunce | Haul | Solen | Sonne | Ήλιος | Suno | Sol | Päike | Eguzkia | خورشید | Aurinko | Soleil | Grian | Sol | સૂર્ય | सूर्य | Sunce | Nap (égitest) | Sol | Matahari | Init | Suno | Sólin | Sole | 太陽 | solri | მზე | ಸೂರ್ಯ | 태양 | رۆژ | Howl | Sol | Sol | Zon | Saulė | Saule | Сонце | Matahari | Xemx | Tōnatiuh | Sole | Sünn | Zunne | Zon | Sola (stjerne) | Solen | Solé | ਸੂਰਜ | Aldo | Sunn | Słońce | Sol | Inti | Kham | Soare | Солнце | Suli | Sun | Sunce | Sun | Slnko | Sonce | Dielli | Сунце | Panonpoé | Solen | Jua | ดวงอาทิตย์ | Araw (astronomiya) | Güneş | ئاپتاپقا سالماق | Сонце | Mặt Trời | 太阳 | Ji̍t-thâu | 太陽
"השמש"