הנפקה, בדרך כלל בבורסה לניירות ערך, משמשת כמכשיר לגיוס הון לחברה ציבורית.
חברה המעונינת לגייס כסף מהציבור לצורך הרחבת פעילותה מנפיקה בבורסה מניות, אגרות חוב או שילוב של שניהם. בהנפקה של מניות מגייסת החברה הון תמורת מכירת חלק מהבעלות עליה לציבור, לעומת הנפקה של אגרות חוב (אג"ח) בה מגייסת החברה הון תמורת התחייבות להחזירו בתוספת ריבית והצמדה, ושעבוד על נכסי החברה כאמצעי להבטחת החוב (בטוחה).
חברה המעונינת לגייס כסף באמצעות הבורסה מפרסמת תשקיף המספק לציבור המשקיעים גילוי נאות אודות החברה, תחומי פעילותה, תוצאותיה הכספיות והסיכונים להם היא נחשפת בפעילותה, וכן אודות ניירות הערך המוצעים לציבור, והשימוש שהיא מייעדת לתמורה שתתקבל מהנפקתם. התשקיף עובר את אישורם של גופים רגולטוריים (בישראל -הרשות לניירות ערך) בטרם יתפרסם. לצורך ההנפקה מקובל להשתמש בשרותיהם של חתמים אשר דואגים להפצת ניירות הערך, מעניקים להנפקה חותם של מכובדות ומשמשים רשת בטחון לחברה המנפיקה כנגד חוסר היענות מצד הציבור. כלומר, החתם מעניק "ביטוח" לחברה המנפיקה כך שאם לא תהיה הענות מצד הציבור, הוא עצמו ירכוש חלק מהמניות במחיר מסוים.
חברה פרטית המעוניינת לגייס הון ראשוני (IPO) בבורסה, חייבת לקבל על עצמה כללי דיווח חשבונאיים מחמירים המחייבים שקיפות גבוהה לציבור, כתנאי מקדים להפיכתה מחברה פרטית לחברה ציבורית.
חברה המנפיקה בבורסה זוכה ביתרונות הבאים :
חסרונות להנפקה בבורסה:
Initial public offering | Börsengang | Initial Public Offering | Initial Public Offering | 株式公開 | Первичное размещение акций | 首次公开募股