המינות המונופיזיסטית היא אחת ההשקפות שהנצרות סימנה אותן כמינות, בנוסף למינות המונופיזיסטית ידועות גם המינות הפלאגיאנית, המינות האריאנית, מניכאיזם, המינות הדונאטיסטית והמינות הנסטוריאנית.

מקורה של המינות היה בויכוח שהתנהל במאה ה-5 האם היה לישו בחייו טבע אחד – אלוהי, השקפה המכונה מונופיזיטית, ושיוצגה על ידי אויטיכס ראש המנזר בקונסטנטינופול, כנגד הדעה כי לישו היו שני טבעים, טבע אלוהי וטבע אנושי, השקפה דיאופיזיטית כדעת פלביאנוס, פטריארך קונסטנטינופול. פלאבינוס כינס מועצה,בשנת 448 שגינתה את אויטיכס, האשימה אותו בכפירה מונופיזיטית (חד-גשמית) ונידתה אותו. אויטיכס ערער בפני דיוסקורוס פטריארך אלכסנדריה וסוורוס, פטריארך אנטיוכיה ובתמיכתם כינס הקיסר הביזנטי תאודוסיוס השני (408-450) בשנת 449 מועצה באפסוס (שזכתה אחר־כך לכינוי "סינוד של שודדים") ובה זוכה אויטיכס ואילו פלביאנוס גונה, וזמן קצר אחר־כך מת.

האפיפיור ליאו הראשון (המכונה ליאו הגדול) לא הכיר בהחלטות המועצה. ב-451 כונס ויעוד כאלקדון ובה תמכו ההגמונים בליאו ואישרו את ההשקפה הדיאופיזיטית על פיה היה ישו בחייו משיח בעל שני טבעים מושלמים שלא התמזגו. על פי השקפה זו ישו היה בעת בעונה אחת אל ואדם מושלם. המועצה הוציאה מחוץ לכנסייה את סוורוס ודיוסקורוס ואלה יסדו בתגובה את הכנסיות המונופיזטיות שהצמידו לשמן את הכינוי אורתודוכסיות (מיוונית "בעלי האמונה הנכונה").

תאודורה, אשת הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס הראשון (527-565), הייתה חסידה של המונופיזיטים ועל פי בקשתה הדיח הקיסר את האפיפיור סילבריוס שהיה מתנגד חריף למונופיזיטים בשנת 537 והגלה אותו לאי פלמארולה, שם מת זמן קצר אחר כך. במקומו מונה ויגיליוס שהבטיח לתאודורה לעשות ויתורים למונופיזיטים, אלא ששלוש שנים לאחר שנבחר הודיע ויגיליוס על תמיכתו בהחלטות ויעוד כאלקדון ועל הסכמתו לצעדים שננקטו כנגד המונופיזיטים.

הכנסיות המונופיזיטיות

הכנסיות המונופיזיטיות שהוקמו לאחר הפילוג שנבע מהחלטות ויעוד כאלקדון קיימות עד היום והן מכונות כנסיות טרום־כאלקדוניות או לא־כאלקדוניות משום שהן מכירות רק בהחלטות שלוש הויעודים שקדמו לכאלקדון בלבד. לאחר הפילוג המירו כנסיות אלה את שפת התפילה מיוונית לשפה המקומית. הכנסיות המונופיזיטיות הן:

• הכנסייה הארמנית – הארמנים לא השתתפו בויעוד כאלקדון בשל קרב שניהלו באותה שנה כנגד הפרסים ולכן גם לא קיבלו את החלטות הויעוד. בשנת 551 כינס המנהיג הדתי הארמני, הקתוליקוס בבקן, סינוד שהכריז על אי הסכמה לעקרונות הדיאופיזיטים שנקבעו בכאלקדון ועל ניתוק הכנסייה הארמנית משלטון הכנסייה בקונסטנטינופול. הארמנים רואים עצמם כמונופיזיטים על אף שלא קיבלו השקפתו של אויטיכס אלא את זו של קיריליוס מאלכסנדריה שעל פיה היה ישו עצמות אלוהית שלבשה טבע אנושי. לפיכך מקובל לראות בכנסייה הארמנית זרם מונופיזיטי עצמאי.
• הכנסייה הסורית-אורתודוכסית – הכנסייה התפתחה מהכנסייה של אנטיוכיה ואורגנה על ידי יעקב בראדאיוס ולכן יש המכנים כנסייה זו כ"יעקוביטית" (למרות שחסידי הכנסייה מתנגד לכנות את הכנסייה על שם אדם). שפת התפילה של כנסייה זו היא ארמית. היום מצויים מרבית המאמינים של כנסייה זו בהודו, לאחר שנוצרים מכנסייה זו ייסדו במאה ה-17 במלבר את הכנסייה הסורית־אורתודוכסית של הודו. בראש הכנסייה עומד "הפטריארך של אנטיוכיה" היושב בדמשק.
• הכנסייה הקופטית – מרכזה במצרים ושפתה כיום ערבית על אף שבמקור שפת התפילה הייתה קופטית (ניב של המצרית הקדומה). בראש הכנסייה הקופטית עומד "הפטריארך של אלכסנדריה" שמושבו בקהיר.
• הכנסייה האתיופית – נוסדה במאה ה-4 ועד שנת 1948 הייתה כפופה לבישוף קופטי שנשלח ממצריים. כיום עומד בראשה פטריארך שמושבו באדיס אבבה.

נצרות: זרמים | דת, מסדרים ותנועות דתיות בימה"ב

Monophysitism | Monofyzitismus | Monophysitismus | Monofisismo | Monofisismo | 単性論教会 | Monofysitisme | Monofysittisme | Monofizytyzm | Монофиситы