דרוזים

דרוזים (בערבית: דוּרוּז, دروز) הם כת שהתפצלה מהאיסלאם במאה ה-11. רוב הדרוזים שוכנים בסוריה, קהילות נוספות שוכנות בלבנון ובישראל.

במדינת ישראל גרות כמה קהילות של דרוזים ביישובים בצפון. קהילות דרוזיות גדולות נוספות שוכנות בסוריה ובלבנון.

מוצאם

הדרוזים נקראים גם 'בנו מערוף' ו'אלמווחדון' (המייחדים), הם בני כת שמקורה מהאסמעיליה (פלג של האיסלאם השיעי). על פי המחקר, מקורה של דת "סודית" זו הוא בתקופת שלטונו במצרים של הח'ליף הפאטימי השישי, "אל-חכאם באמר-אללה" ("המושל במצוות האל") בין השנים 1021-996. לפי המסורת הדרוזית אין מדובר בדת חדשה, אלא רק בהופעה מחודשת של אמונה עתיקה באל אחד שאינו נתפס על ידי השכל האנושי, אלא מתגלה לפעמים בדמות אדם. אמונה שנביאיה התגלו רק במקרים נדירים. הדרוזים מאמינים כי ההיסטוריה האנושית מחולקת לשבע תקופות שבכל אחת מהן פעל נביא ולידו "יודע חכמת נסתר" (ח"ן), למעשה דובר, שהיה דרוזי, שהעביר ליחידי סגולה את רזי הדת. על פי האמונה הדרוזית בימי אל-חכים ניתנה ההזדמנות האחרונה להצטרפות ל"מווחודון" (המייחדים את האל). על פי האמונה הדרוזית, בתקופתו של אל-חכים הופיעו ארבעה מבשרים שונים, אך השלושה הראשונים ביניהם הכינו את הקרקע להגעתו של המבשר הרביעי, הגדול מכולם, חמזה בן-עלי. כשהיה חמזה בן-עלי בן 20 בא לחצרו של אל-חכים, התקבל מיידית על ידי המושל. בשנת 1017 הכריז אל-חכים על חמזה בן-עלי כאימאם של דת המווחדון.

על פי המסורת הדרוזית אחד מהמצטרפים החדשים לדת המווחדון היה נשטחין אל-דארזי. בתחילה פעל אל-דארזי בהרמוניה עם שאר מפיצי הדת, אך לאחר מכן ראה בעצמו את התגלמות האל והחליט להקים דת אחרת. המלחמה בדארזי לא איחרה לבוא והוא הובס על ידי חמזה בן-עלי. למרבה האירוניה, נקראו שנים מאוחר יותר מאמיני המווחדון על שם דארזי: דרוזים. חשוב לציין כי ישנן עוד גרסאות לגבי מקור השם. הדרוזים עצמם אינם תמימי דעים לחלוטין בעניין. אחת מהגרסאות היא שאכן הפיץ דארזי דת שקרית והדרוזים כונו על שמו כדי להשפילם ולהראות את נחיתותם מול המוסלמים. גרסה אחרת היא כי דארזי הפיץ דווקא את דת המווחדון בדבקות ולכן הדרוזים נקראים על שמו. בפברואר 1021 נעלם אל-חכים. היעלמותו של החליף היא עדיין פרשה עלומה. על פי חלק מן ההיסטוריונים נרצח הח'ליף, אך על פי האמונה הדרוזית באחת מהרכיבות השגרתיות על סוסו והתייחדותו עם האל של אל-חכים נעלם חכים לזמן רב מן הרגיל. המאמינים שיצאו לחפשו מצאו את בגדיו עומדים ומכופתרים באוויר, בלי ש"אל-חכים" יהיה בתוכם. המסורת אומרת כי אל-חכים נעלם במתכוון והוא מסתתר כאות מבחן לעמידתם של המאמינים, אולם הוא עתיד להופיע ב"אחרית הימים". 22 שנים לאחר מכן, יורשו השני של אל-חכים נתן בפעם האחרונה למעונינים את ההזדמנות להצטרף אל חבר המאמינים הדרוזים. באותה תקופה הצטרפו מספר שבטים חזקים באזור הלבאנט אשר מאז ומעולם שמרו את ענייניהם להם ולא התערבו בנעשה במקומות אחרים כל עוד לא חלה עליהם סכנה. ההצטרפות אל הדרוזים אפשרה להם ביתר-שאת את ההתבדלות מהאחרים והלכידות הפנימית.

מוצאם של השבטים הדרוזים

אף על פי שמוצא הדת הדרוזית הוא במצרים, לשבטים אשר קיבלו על עצמם את הדת הדרוזית שני מקורות מוצא עיקריים, דווקא מחצי האי-ערב:

שבטים שהגיעו מצפון חצי האי ערב - ונקראים קייסים.
שבטים שהגיעו מדרום חצי האי ערב - ונקראים ימנים (תימנים).

הדרוזים במסורת היהודית

במסורת היהודית של ימי הביניים צויין כי הדרוזים הם שוכני הרים, מאמינים בגלגול נשמות ואוהבי יהודים (כך אצל בנימין מטודלה ב-1167).

דתם

FlagofDruze.svg]] דתם של הדרוזים היא סודית, וידועה רק לחכמים ("עוקאל" - משכילים, ידענים, נבונים), שהם מיעוט העדה; שאר ההדיוטות ("ג'והאל" - בורים) אינם מכירים את הדת. ספרי-הדת אינם נדפסים, אלא מועתקים בכתב-יד. רק חכמי הדרוזים מורשים לעיין בהם. ספרי הדת הדרוזיים שמהם נלמדים רזי הדת נקראים אגרות החוכמה (רסאיל אלחכמה) והם נשמרים בסוד על ידי ה'עוקאל' והם מועתקים אך ורק בכתב יד. ששת ספרי הדת כוללים 111 אגרות. קיים אך ורק פירוש אחד לאגרות, כך שהדרוזים שומרים בקנאות גם על פירוש זה ואף הוא נחשב כסודי. בית התפילה הדרוזי נקרא "חי'לווה" ורק העוקאל (זקני הדת והמשכילים) רשאים להתפלל שם. מתחילת הפצתה של הדת ועד לשנת 1043, הופצו יסודות הדת ומאז הדרוזים אינם מקבלים מאמינים חדשים ורואים בחומרה נשואי תערובת.

הדרוזים מאמינים שהיו שבעה נביאים בתקופות שונות: אדם, נח, אברהם, משה, ישו, מוחמד ומוחמד בן איסמעיל, שהוא מייסד כת האיסמעיליה באיסלאם. דברי כל אחד מהנביאים משלימים את קודמו, וביחד הם מצטרפים לכדי אמונה אחת. בכל תקופה היה אדם שהוא היה השכל, לדוגמה: בתקופת משה, היה קיים היתרו שהוא היה השכל.

למרות שמקורה של הדת הדרוזית באיסלאם, אין הם רואים עצמם מוסלמים ואינם מאמינים בעיקרי האיסלאם: הם לא מתפללים 5 תפילות ביום, אינם צמים ברמדאן, אינם עולים לרגל למכה ואינם מאמינים שמוחמד הוא הנביא האחרון.

הדרוזים, בהתאם למחקר, פרשו מן האסמעילים – פלג שיעי באיסלאם. כמו במקרים אחרים לוותה הפרישה מן האיסלאם ביחס עוין ולעתים גם אכזרי מצד המוסלמים האדוקים. היות והדרוזים היו בראשית דרכם עדה קטנה ומסוגרת סבלו מיחס עוין במיוחד. הדת הדרוזית יצרה פתרון שאומץ ב"אורח חייהם": ה"תקייה" - החובה של הסתרת הדת בעת צרה ומשבר בעזרת טשטוש מבחינה חיצונית של אמונתם כך שהם יכולים לדמות לסביבתם. עקרון זה שימש במשך השנים בסיס להתנהגות הפוליטית של הדרוזים. ה"תקייה" איננו המצאה דרוזית, אלא מנהג שרווח בקרב המוסלמים השיעים, בזמן שהותם בקרב מאמינים סונים. ייחודם של הדרוזים היה בכך שאימצו את מנהג זה ורוממהו לרמת "עקרון מצווה".
יש יסוד מחקרי להניח שעקרון זה הוביל לאימוץ מנהגים דומים לאלו באיסלאם, כמו נישואין וקבורה. שבע מצוות (תעאלים) הדרוזים הן:

שמירת הלשון - כנות, נאמנות להבטחה, הימנעות מרכילות ושמירת סוד.
הגנה על האחים - עזרה לדרוזי כשהוא נתון בצרה (פיסית, או רוחנית).
הימנעות מעבודת אלילים וצלמים
התנערות מן השטן והימנעות ממעשי רשע
ייחוד האל בכל עת
קבלת מעשי האל
השלמה מוחלטת עם הגזירות הנסתרות והנגלות של האל (דטרמיניזם).

הדרוזי הדתי צריך לגלח את ראשו ולכסותו במצנפת, אינו מגלח את שפמו וזקנו ונמנע מאכילת חזיר ומצמח המלוחית ומשתיית משקאות חריפים ועישון.

חכמי הדת מבקרים בבית התפילה הדרוזי (ח'לווה) בימי ראשון וחמישי בערב. בח'לווה, כמו במסגד המוסלמי, אין רהיטים או קישוטים, רק ספרי דת ושטיחים לישיבה. בישיבות אלו מטיפים חכמי הדת דברי מוסר. בין חכמי הדת, יכולות להיות גם נשים, דבר הנמנע בדת האיסלאם. כמו-כן, קבועות בדת מספר "הלכות התנהגות":

איסור על שתיית משקאות משכרים ונטילת סמים
איסור על עישון ועל הימורים
איסור על ראוותנות. הסתפקות במועט, צניעות והתרחקות מהוויות עולם
שמירה על כבוד האישה וכבוד המשפחה
נדיבות, הכנסת אורחים ועזרה לנזקקים
הימנעות מדברי רכיל וניבולי פה

חגים

הדרוזים חוגגים את 'חג הקורבן' (עיד אלאדחא) בתאריך זהה לאותו חג אצל המוסלמים. כמו כן, לדרוזים יש מספר חגים המיוחדים להם:

חג הנביא שועייב - נחגג במשך ארבעה ימים החל מה-24 באפריל, ליד טבריה. הנביא שועייב מזוהה עם יתרו חותן משה.
חג הנביא סבלאן - נחגג ב-10 בספטמבר בקבר הנביא סבלאן (יתכן שהוא זבולון בן יעקב) ליד הכפר חורפיש
חג הנביא אלח'דר - ב-25 בינואר חוגגים הדרוזים בישראל בקבר אלח'דר (אליהו הנביא) שבכפר יאסיף שליד עכו.
לאחר כיבוש רמת הגולן בשנת 1967 החלו הדרוזים הישראלים חוגגים עם הדרוזים המתגוררים ברמת הגולן בקבר הנביא אל יעפורי ליד ברכת רם בצפון רמת הגולן ב-25 באוגוסט.

האוכלוסייה

מספר הדרוזים בעולם הוא כמיליון מאמינים, שרובם מרוכזים בסוריה, לבנון וישראל, ומיעוטם בירדן וארצות הברית.

בשנת 1957 הוכרו הדרוזים בישראל כעדה דתית מבחינה רשמית, דבר שלא זכו לו באף מדינה אחרת, ומאותה שנה הם משרתים בצה"ל שירות חובה.

מרכזי היישובים הדרוזים בישראל, נמצאים בכרמל, בגליל וברמת הגולן. מספרם בסוף שנת 2005 היה כ-115 אלף נפש.

ראו גם

יישובים עם אוכלוסייה דרוזית

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

סלמאן פאלח, הדרוזים במזרח התיכון, תל אביב תש"ס
יוסף אולמרט, מיעוטים במזה"ת - יחסי רוב-מיעוט בחברה משתנה, תל אביב 1986

Gourt Home::Gourt :: דרוזים