דיבייט

דִּיבֵּייט (debate) או דִּיבֵּייטִינְג (debating) הוא פעילות תחרותית מאורגנת של ויכוח פורמלי בעל-פה, הנהוג בעיקר במוסדות להשכלה גבוהה ובבתי ספר תיכונים. בהתאם לסוג הדיבייט, שניים עד שמונה מתחרים מתווכחים בנאומים בעד ונגד נושא מוסכם מראש, על פי כללים המגדירים את סדר הנאומים, מספרם ואורכם, וכן את התוכן, המבנה והסגנון הרצויים. התוצאות נקבעות על ידי שופטים.

מינוח

"דיבייט" ו"דיבייטינג" הם מונחים נרדפים לעיסוק התחרותי, כאשר "דיבייט" הוא המונח המקובל יותר בארצות הברית ואילו "דיבייטינג" מקובל יותר בחבר העמים הבריטי. המילה "דיבייט" מוטעמת בהברתה השנייה ומתחרזת עם "דייט" (ולא עם "לייט"). המילה "דיבייטינג" מוטעמת גם כן בהברתה השנייה ומתחרזת עם "רייטינג".

ההטיות המקובלות של מילים אלו הן כדלהלן:

אירוע דיבייט ספציפי נקרא גם כן "דיבייט". (דוגמא: "הרן עשה דיבייט טוב היום".)
אדם העוסק בדיבייט הוא "דיבייטור" (debater). (דוגמא: "הרן עשה דיבייט טוב?! אבל הוא דיבייטור עלוב!")
שם התואר לדבר שקשור לדיבייט הוא "דיבייטורי". (דוגמא: "חילוק טיעונך לשלושה חלקים הוא התנהגות דיבייטורית בעליל".)
הפועל המתאר את ההתעסקות בדיבייט הוא "לדבט"; שם הפועל הוא "דיבוט". (דוגמא: "דיבטתי היום 6 שעות רצופות, ואחר כך גלשתי בויקיפדיה. נראה לך שאני חנון?")

מונחים עבריים

כיום אין מונח עברי מקובל לדיבייט כפעילות מאורגנת. המונחים של האקדמיה ללשון העברית לדיבייט כאירוע ספציפי או כשיטת התעמתות רטורית הם "דיון" ו"ויכוח". המונח "שיח ושיג" אומץ (באופן טבעי) על ידי עמותת שיח ושיג, האגודה הישראלית לתרבות הדיון, אך מונח זה לא התקבל. אפשרות אחרת היא "דיכוח," הלחם של המילים "דיון" ו"ויכוח," שהוצע לראשונה על יד פרופ' אביגדור שנאן, דיקן הסטודנטים לשעבר באוניברסיטה העברית.

סוגי דיבייט

דיבייט פרלמנטרי

דיבייט פרלמנטרי מנוהל על פי כללים שמקורם בסדרי הדיון בפרלמנט הבריטי.

דיבייט פרלמנטרי בריטי

זוהי השיטה המקובלת ביותר במוסדות להשכלה גבוהה בעולם, ורוב התחרויות הבינלאומיות למוסדות אלה מתקיימות בשיטה זו. מועדוני הדיבייט במוסדות להשכלה גבוהה בישראל עוסקים בה כמעט באופן בלעדי, ובשביל רוב משתתפיהם "דיבייט" משמעותו דיבייט פרלמנטרי בריטי.

המתחרים הם ארבעה צוותים של שני אנשים כל אחד. שתיים מהקבוצות נקראות "הממשלה הראשונה" ו"הממשלה השנייה," ושתי הקבוצות האחרות נקראות "האופוזיציה הראשונה" ו"האופוזיציה השנייה". שתי קבוצות הממשלה צריכות להתווכח בעד הצעה שניתנה 15 דקות מראש (ה"הצעה לסדר היום") ושתי קבוצות האופוזיציה צריכות להתווכח נגדה. לרוב, ההצעה מנוסחת כהצעת חוק המתחילה ב"בית זה...", והיא עוסקת בנושא פוליטי או חברתי.

סדר הדוברים הוא: ממשלה ראשונה - דובר ראשון, אופוזיציה ראשונה - דובר ראשון, ממשלה ראשונה - דובר שני, אופוזיציה ראשונה - דובר שני, ממשלה שנייה - דובר ראשון, אופוזיציה ראשונה - דובר ראשון, ממשלה שנייה - דובר שני, אופוזיציה שנייה - דובר שני.

הנאום של כל דובר נמשך 7 דקות, כאשר ב-5 הדקות האמצעיות מותר לדוברים מהצד הנגדי להציע הערות להתיחסות של עד 15 שניות. הנואם אינו מחויב לקבל הערה להתיחסות, אך צפוי ממנו שיקבל במשך נאומו כ-2 הערות וישיב עליהן.

דיבייט פרלמנטרי אמריקאי

זוהי שיטה מקובלת במוסדות להשכלה גבוהה בארצות הברית. בשיטה זו, המתחרים הם שני צוותים של שני אנשים כל אחד, "הממשלה" ו"האופוזיציה". מבנה הדיבייט דומה לחצי הראשון של דיבייט פרלמנטרי בריטי, אך בסופו הדובר הראשון של כל קבוצה עושה נאום הפרכה וסיכום.

דיבייט אוסטרל-אסייתי (דיבייט תיכונים)

זהו סוג דיבייט שלאחרונה נהיה פופולרי באוסטרליה ובאסיה, בעיקר בבתי ספר, אך התחרות העיקרית למוסדות להשכלה גבוהה באזור זה, אליפות אוסטרל-אסיה לאוניברסיטאות בדיבייטינג, מתנהלת גם היא בפורמט זה. בישראל, זהו הפורמט המקובל בתיכונים.

דיבייט זה דומה לדיבייט פרלמנטרי, והוא מורכב משתי קבוצות של שלושה משתתפים כל אחת, הנקראות "הממשלה" ו"האופוזיציה". סדר הנאומים הוא ממשלה-אופוזיציה-ממשלה-וכו', וכל נאום נמשך כ-7 דקות. חשיבות רבה ניתנת למחקר, ולעתים תכופות המששתפים מקבלים שבוע או יותר להתכונן לדיבייט.

דיבייט בית-ספרי עולמי

דומה לסגנון האוסטרל-אסייתי, אך כאן הדובר הראשון של כל קבוצה נותן בסוף נאום קצר של הפרכה וסיכום; כך יש בסך הכל 8 נאומים, בדומה לדיבייט פרלמנטרי בריטי. זהו הפורמט שבו מתנהלת אליפות העולם לבתי-ספר בדיבייטינג.

דיבייט מדיניות

שיטה הנהוגה בעיקר בארצות הברית הדומה במבנה לדיבייט פרלמנטרי אמריקאי, אך עם דגש רב יותר על מחקר ועל תוכן, ומועט יותר על מבנה ועל אופן. בשיטה זו, יש נטייה לדוברים לדבר במהירות רבה כדי "להעמיס" כמה שיותר טיעונים.

דיבייט לינקולן-דאגלס

שיטה הקרויה על שם סדרת עימותים שהתנהלו בשנת 1858 בין אייברהם לינקולן לסטפן דאגלס בהתמודדותם בבחירות לסנאט האמריקאי, הנהוגה בעיקר בבתי ספר תיכוניים בארצות הברית. כאן מתווכחים שני דוברים בלבד, בדגש על ערכים מופשטים.

ניאום בציבור (public speaking)

ניאום בציבור איננו סוג דיבייט של ממש, אך ראוי להזכירו כאן מפני שהוא פעילות תחרותית המתנהלת כמעט ורק בפורומים שבהם מתנהל דיבייט. בפעילות זו, כל מתחרה נותן נאום של מספר דקות על נושא קבוע מראש אך עם מעט זמן להכנה. לעתים קרובות הנושא הוא מופרך ועיקר האתגר הוא להצליח לדבר על הנושא באופן משעשע.

ביקורת

הדיבייט נחשב על ידי תומכיו לכלי המשפר את הכישרון הרטורי, כושר השכנוע והעמידה מול קהל, החשיבה המסודרת, ההקשבה הביקורתית ותרבות הדיון. ביקורת המוטחת על הדיבייט לעתים תכופות היא שהדיבייט שוחק את היושר האינטלקטואלי ומקשה על האמונה בערכים, מפני שהוא מכריח את משתתפיו להגן על עמדות שאינם מאמינים בהן. תומכי הדיבייט יגיבו שההגנה על עמדות שאינך מאמין בהן אינה מקשה עליך להאמין בערכים כלשהם, אלא להיפך, מסייעת לך להאמין בערכים אלה בצורה יותר בוגרת תוך כדי התמודדות עם דעות אחרות. ביקורת נוספת היא שהדיבייט מדגיש את סגנון הדיבור על חשבון תוכנו, ובכך מעודד את השימוש בדמגוגיה ובמניפולציה של השומעים. תומכי הדיבייט יגיבו שתרבות הדיבייט מתיחסת לסגנון ככלי להעברת התוכן בצורה האפקטיבית ביותר ולא כתחליף לו. מעבר לכך, ההיחשפות לטקטיקות רטוריות היא חשובה מפני שהמודעות להן מונעת את האדם מללכת שולל אחריהן כשומע.

פעילות דיבייט בעולם

המקור ההיסטורי של הדיבייט הוא בפעילויות חברתיות של האוניברסיטאות האנגליות אוקספורד וקיימברידג'. אי לכך, מרכזי הדיבייט בעולם נמצאים בבריטניה ובמדינות שתרבותיהן מושפעות ממנה כגון אירלנד, ארצות הברית, קנדה ואוסטרליה. אמנם יש עשרות מדינות אחרות שמתקיימת בהן פעילות דיבייט משגשגת.

התיאום העולמי של פעילות הדיבייט במוסדות להשכלה גבוהה מופקד בידי מועצת הדיבייטינג העולמית לאוניברסיטאות (World Universities Debating Council), האחראית על אליפות העולם לאוניברסיטאות בדיבייטינג (World Universities Debating Championships). אליפות זו מתקיימת בכל שנה בשבוע שבו חל ה-1 בינואר. בשנים האחרונות השתתפו בה כ-800 דיבייטורים. במישור הבית-ספרי, מועצת הדיבייטינג העולמית לבתי-ספר מתאמת את אליפות העולם לבתי-ספר בדיבייטינג.

גופי תיאום בינלאומיים אחרים:

מועצת הדיבייטינג האירופית לאוניברסיטאות: אחראית על אליפות אירופה לאוניברסיטאות בדיבייטינג.
מועצת הדיבייטינג האוסטרל-אסייתית לאוניברסיטאות: אחראית על אליפות אוסטרל-אסיה לאוניברסיטאות בדיבייטינג.
מועצת הדיבייטינג האסייתית לאוניברסיטאות: אחראית על אליפות אסיה לאוניברסיטאות בדיבייטינג.
האיגוד האמריקני לדיבייטינג פרלמנטרי, החברה האוניברסיטאית הקנדית לדיבייט בין-מכללתי: אחראיות על אליפות צפון-אמריקה בדיבייטינג.

הדיבייט בישראל

ענף הדיבייט בישראל מפותח ביותר הן מבחינת האיכות והן מבחינת הכמות, וישראל נחשבת כאחת המדינות החזקות ביותר בדיבייט בעולם הלא-דובר-אנגלית, יחד עם מדינות כמו הולנד, יפן, מלזיה והפיליפינים.

מוסדות להשכלה גבוהה

ישנם מועדוני דיבייט בכל האוניברסיטאות בישראל (מלבד מכון ויצמן והאוניברסיטה הפתוחה) ובמספר מכללות ובתי ספר לתלמידי חו"ל. חלק מהמועדונים הללו מקנים למשתתפיהם נקודות זכות אקדמיות. גודל מועדון נע ככלל בין 10 ל-50 משתתפים. המועדונים הנחשבים כחזקים ביותר נמצאים באוניברסיטה העברית, במרכז הבינתחומי הרצליה ובאוניברסיטת חיפה.

הגוף המתאם בין המועדונים הללו הוא ההתארגנות החופשית "מועצת הדיבייטינג הארצית למוסדות אקדמיים", המורכב מנציגי המועדונים. יו"ר המועצה הנוכחי הוא רובי ציגלר. בכל שנה מועדונים אלה מקיימים בתיאום המועצה 4 תחרויות קבועות: אליפות ישראל בדיבייטינג, "הגביע האנגלי" - תחרות בשפה האנגלית, "אליפות הג'וניורים" - תחרות לדיבייטורים חדשים, ותחרות פתוחה. גודל תחרויות אלו נע ככלל בין 60 ל-90 משתתפים, כאשר בתחרות הגדולה שהתקיימה מהן, אליפות ישראל הפתוחה בדיבייטינג (ירושלים 2004) השתתפו כ-120 בני אדם.

הזוכים באליפות ישראל בדיבייטינג (התחרות הישראלית הראשונה במעלה למוסדות להשכלה גבוהה):

1999: יהושוע גורטלר ותומר טרבס מהאוניברסיטה העברית.
2000: רוי ויזנר ויהושוע גורטלר מהאוניברסיטה העברית.
2001: רובי ציגלר ושיר ברניב מאוניברסיטת חיפה.
2002: ענת גלבר וגיא יריב מאוניברסיטת חיפה.
2003: דב לוין ורינת גרשפלד מאוניברסיטת חיפה.
2004: אור קרויזר וליטל הלמן מהאוניברסיטה העברית.
2005: אוהד אורגל ובני פייפל מהמרכז הבינתחומי הרצליה.
2006: קובי סדיס וקרני שגל מאוניברסיטת חיפה.

בתי-ספר תיכונים

פעילות הדיבייט בבתי ספר תיכונים בארץ מתקיימת בעיקר בגוש דן, בירושלים ובחיפה רבתי. רוב פעילות זו מתנהלת במסגרת ליגה בארגון ובסיוע של עמותת "שיח ושיג," האגודה הישראלית לתרבות הדיון. בכל שנה בתי הספר בליגה מנהלים ביניהם אליפות דיבייט, אשר סיבוב הגמר שלה מתקיים בדרך כלל במשכן הכנסת. בנוסף לכך, מתקיימת פעילות דיבייט פרטית בבתי ספר תיכונים ועל-יסודיים, בעיקר בהנחיית חברת דיבייט בע"מ.

הישגים בינלאומיים של הדיבייט הישראלי

1998: אליפות העולם בדיבייטינג לבתי-ספר אורח בירושלים.
2002: רוי ויזנר ויהושע גורטלר מהאוניברסיטה העברית זכו באליפות העולם לאוניברסיטאות בדיבייטינג בקטגורית ESL (אנגלית כשפה שניה). רוי ויזנר זכה גם בתואר הדובר המצטיין בקטגורית ESL.
2002: רוי ויזנר מהאוניברסיטה העברית זכה באליפות העולם לאוניברסיטאות בניאום-בציבור.
2002: מועדון הדיבייט של אוניברסיטת חיפה ארח את אליפות אירופה לאוניברסיטאות בדיבייטינג.
2002: נעמי קריגר ואלי נוברשטרן מהאוניברסיטה העברית זכו באליפות אירופה לאוניברסיטאות בדיבייטינג בקטגורית ESL.
2004: יעקב שוורגולד וירון חייט מהמרכז הבינתחומי הרצליה זכו באליפות אירופה לאוניברסיטאות בדיבייטינג בקטגוריית ESL.
2005: ענת גלבר מאוניברסיטת חיפה זכתה בתואר הדוברת המצטיינת באליפות אירופה לאוניברסיטאות בדיבייטינג בקטגוריית ESL.
2006-2005: נגה אייזקסון מאוניברסיטת תל-אביב כיהנה כנשיאת מועצת הדיבייטינג האירופית לאוניברסיטאות.
2006: ענת גלבר מאוניברסיטת חיפה זכתה בתואר הדוברת המצטיינת באליפות העולם לאוניברסיטאות בדיבייטינג בקטגוריית ESL.