גידול בעלי חיים

גידול בעלי חיים היא פעילות אנושית של השגחה, האכלה, ודאגה לצרכיהם של בעלי חיים, למטרות מחייה, מחקר, רווח, הנאה או עזרה לבעלי החיים.

גידול בעלי חיים לחקלאות

Sheep.jpg בעלי-חיים רבים משמשים בחקלאות, כמקור למזון וחומרי גלם או (בעיקר בעבר) ככוח-עזר לחקלאי. גידול חקלאי של בעלי-חיים הוא אחד העיסוקים העתיקים ביותר בתרבות האנושית.

בעלי-החיים המשמשים בחקלאות כוללים, בין השאר:

פרות ומספר בהמות אחרות, המשמשות כמקור לחלב ולבשר למאכל.
כבשים, עיזים ושאר בהמות דקות, מהן מפיקים חלב, צמר ובשר למאכל.
חזירים, המשמשים בעיקר כמקור לבשר.
תרנגולים, תרנגולי הודו, אווזים, ברווזים ומספר עופות אחרים המשמשים כמקור לביצים ולבשר.
סוסים, פרדות וחמורים משמשים ככוח עבודה במשק החקלאי, ולעיתים נדירות יותר כמקור לבשר. עם התפתחות המיכון החקלאי קטן השימוש בבהמות ככוח עבודה.
כלבים שימשו בעבר ככוח עזר לרועים.

גידול בעלי חיים לשעשוע

מספר בעלי חיים מגודלים כחיות מחמד. בין אלה ניתן למנות את מרבית זני הכלבים, זנים רבים של חתולים, דגים המגודלים באקווריום או בבריכות נוי, ומספר זני ציפורים, כגון תוכיים שונים, הזמיר, ועוד.

נודעו מקרים של גידול חיות אחרות, לעיתים מסוכנות (כגון נמרים) כחיות שעשוע, אולם במדינות רבות יש איסור על כך בחוק.

מספר רב של גני-חיות ברחבי העולם מציגים לראווה סוגים שונים של בעלי-חיים, רבים מהם אקזוטיים או מסוכנים -- מאריות ועד תנינים. בעבר היוו גני-החיות בעיקר גרסה ממוסדת של גידול בעלי-חיים לשעשוע, אולם כיום הם משמשים גם למחקר מדעי ולמניעת הכחדתם של זנים נדירים שונים של בעלי-חיים.

גידול בעלי חיים למחקר

אוניברסיטאות ומכוני מחקר רבים ברחבי העולם מגדלים בעלי לניסויים בבעלי חיים לצורך מחקר מדעי בעיקר בתחום הרפואה. מרבית בעלי-החיים המשמשים במחקר מדעי הם עכברים, אולם נעשה שימוש גם בבעלי-חיים מפותחים יותר, בין השאר בסוגים שונים של קופים, כגון קופי רזוס ושימפנזים. בשנים האחרונות התגברה המודעות הציבורית לשימוש בחיות לצרכי מחקר, ומספר תנועות מתנגדות לפעילות זו ומציגות אותה כאכזריות שלא לצורך. עם זאת, יש לציין כי מספר רב של פריצות-דרך במדע וברפואה לא היה מתאפשר ללא ניסויים בבעלי-חיים.

ביות בעלי חיים

אחת מתופעות הלוואי של גידול בעלי-חיים הוא ביותם. מספר גדול של זני בעלי-חיים, בעיקר כאלה המשמשים בחקלאות, השתנה בתהליך של "ברירה מבוקרת" במשך עשרות אלפי שנים, והתוצאה היא זנים שלא יצליחו לשרוד בטבע ללא הגנת האדם המגדל אותם -- כגון פרות, כבשים, וזנים מסוימים של כלבים.

צ'ארלס דרווין התייחס לתהליך הברירה המבוקרת בספרו "מוצא המינים", שם הציג לראשונה את תורת האבולוציה. הפרק הראשון בספר עוסק בברירה מבוקרת, וממנה הוא מסיק לגבי הברירה שלא תחת הנחיית האדם -- העיקרון אותו כינה "הברירה הטבעית".

גידול בעלי חיים למטרות אחרות

בתרבויות שונות בעולם ובתקופות שונות בהיסטוריה נעשה שימוש בבעלי-חיים שונים למטרות אחרות, בנוסף לאלה שצוינו לעיל:

סוסים מגודלים לפעמים כסוסי מירוץ, המשמשים לספורט בידורי.
הבדווים מגדלים גמלים ככלי תחבורה ואף מקור לחלב ולבשר.
בעבר גודלו יוני דואר לצרכי תקשורת. יונים אלה ידעו למצוא את הדרך לביתם, וכך שימשו להעברת מסרים ממקום למקום.
כלבים משמשים לעיתים למשימות שמירה, שיטור ואף למטרות צבאיות, ובכלל זה איתור סמים וחומרי נפץ.
בעבר גודלו בעלי חיים כגון סוסים ופילים למטרות צבאיות. סוסים משמשים עד היום בכוחות שיטור. ידוע גם על נסיונות לשימוש בדולפינים למטרת לחימה ימית.

גידול בעלי חיים ומוסר

בשיח הפילוסופי קיימת בשנים האחרונות מודעות הולכת וגדלה למושג ספשישיזם (סוגנות)- אפלייה על סמך מין ביולוגי- המאפשר את תמיכת הציבור בניצול בעלי חיים, כפי שהעבדות התאפשרה על-ידי גזענות. מונח זה נמצא בשימוש בעיקר על-ידי תומכי זכויות בעלי חיים, הרואים בהחזקתם של בעלי החיים בעיה מוסרית, שכן זכותם לחיות ללא כליאה, עיוות גנטי, הפרדת משפחות, הרג ועוד. לתפיסה זו גם מישור מעשי הבא לידי ביטוי בהחרמת מוצרים מתעשיית הבשר, הביצים, החלב והניסויים בבעלי חיים לצרכי טיפוח.

ראו גם