article

בעלות הברית הוא כינוי לקבוצת המדינות שלחמו במדינות הציר במהלך מלחמת העולם השנייה.

הרכב בעלות הברית


  • בעלות ברית עיקריות

  • בעלות ברית נוספות
(רשימה חלקית)

הערה: דנמרק חתמה על שביתת נשק עם גרמניה (כמו צרפת של וישי) והמשיכה לתפקד לכאורה כמדינה ריבונית, לכן אינה נחשבת למדינה כבושה.

התגבשות בעלות הברית


לאחר שגרמניה הנאצית כבשה את שרידי צ'כוסלובקיה במרץ 1939, הוחזר השגריר הבריטי מברלין, וראש ממשלת אנגליה נוויל צ'מברלין הכריז שאם יתקוף היטלר את פולין, שנחשבה למטרתו הבאה, בריטניה וצרפת יעניקו לה את "כל התמיכה שביכולתם לתת". הבטחה זו ניתנה זמן קצר לאחר מכן גם ליוון ורומניה בעקבות כיבושה של אלבניה על ידי איטליה ב-7 באפריל 1939.

ברית צבאית נחתמה באופן רשמי בין בריטניה, צרפת, ופולין ב-6 באפריל 1939. ברית המועצות פתחה גם היא במגעים להצטרפות לברית, אך אלו היו בלתי מוצלחים, והיא הגיעה בסופו של דבר להסכם דווקא עם גרמניה הנאצית - הסכם ריבנטרופ מולוטוב באוגוסט 1939.

בעקבות פלישת גרמניה לפולין ב-1 בספטמבר 1939, הכריזו צרפת ובריטניה על מלחמה נגד גרמניה יומיים אחר-כך. אליהן הצטרפו מדינות חבר העמים הבריטי - אוסטרליה, ניו-זילנד, דרום-אפריקה וקנדה.

באפריל 1940 פתחה גרמניה במתקפה על דנמרק ונורבגיה הנייטרליות, וחודש אחר-כך התקיפה את צרפת ואת מדינות השפלה (הולנד, בלגיה ולוקסמבורג) שהיו אף הן נייטרליות. ביוני השלימה גרמניה את כיבוש דנמרק, נורבגיה ומדינות השפלה, וחתמה על הסכם שביתת נשק עם צרפת שהותיר בידי הצרפתים את מדינת וישי בחסות הגרמנים. באותו חודש גם הצטרפה איטליה למלחמה לצדה של גרמניה.

באוקטובר 1940 פלשה איטליה ליוון, אך נתקלה בהתנגדות קשה ונאלצה לסגת. הגרמנים באו לעזרתם באפריל 1941 והכניעו את יוון. באותו חודש גם כבשו מדינות הציר את יוגוסלביה.

ב-22 ביוני 1941 פתחו גרמניה ומדינות הציר במתקפה על ברית המועצות, בעקבותיה הצטרפה ברית המועצות אל בעלות הברית הראשיות.

ב-7 בדצמבר 1941 התקיפו היפנים את בסיסי הצי והצבא של ארצות הברית בפרל הארבור, ובעקבות כך נכנסה ארצות הברית למלחמה נגד יפן, גרמניה, איטליה ושותפותיהן. יחד עם ארצות הברית הכריזו מלחמה על מדינות הציר מספר מדינות במרכז אמריקה, אם כי השתתפותן בלחימה הייתה סמלית בלבד. ב-1 בינואר 1942 נימנו 26 מדינות על בעלות הברית.

במהלך המלחמה לחמו מושבות בריטיות, צרפתיות, והולנדיות לצד מדינות האם שלהן, וחלק מהן המשיכו להילחם גם לאחר שאלו נכבשו על ידי מדינות הציר.

בשלהי המלחמה, כאשר תבוסת מדינות הציר הייתה ודאית, הכריזו מדינות נוספות על הצטרפותן לצד המנצח, ובסוף המלחמה מנו בעלות הברית 51 מדינות, שהיוו רוב מכריע של מדינות העולם. רוב המצטרפות בתקופה זו לא נטלו חלק פעיל בלחימה, יוצאת דופן הייתה ברזיל, ששלחה כוח בן 25,000 איש שלחמו בחזית האיטלקית.

במשך רוב המלחמה הנהיגו את בעלות הברית שלושת הגדולים - סטלין, פרנקלין דלאנו רוזוולט, וווינסטון צ'רצ'יל, והם נפגשו ביניהם במספר ועידות במהלך המלחמה - ועידת טהרן, ועידת יאלטה, ועידת פוטסדאם וקבעו את אופן הלחימה, ואת גורלן העתידי של אירופה ואסיה. בעלות הברית חילקו ביניהן את גרמניה, ולמעשה את אירופה כולה, ובכך החלה המלחמה הקרה.

גרמניה: היסטוריה | מלחמת העולם השנייה

Allies | Geallieerdes | Spojenci | Allierede | Alliierte | Aliancanoj | Aliados | نیروهای متفقین | Liittoutuneet | Alliés | Comhghuaillithe | Alleati | 連合国 | 연합국 | Geallieerden | De allierte (andre verdenskrig) | Alianci | Aliados | Allies | Zavezniki | Müttefik | 同盟国

 

This article is licensed under the GNU Free Documentation License. It uses material from the "בעלות הברית".

Home Pageartsbusinesscomputersgameshealthhospitalshomekids & teensnewsphysiciansrecreationreferenceregionalscienceshoppingsocietysportsworld