בסיסים הם תרכובות שרמת החומציות (pH) שלהם בתמיסה מימית גבוהה מ-7. לבסיס שתי הגדרות מקובלות:

• הגדרת ברנסטד-לאורי: בסיס הוא חומר אשר קולט פרוטון בתגובה.
• הגדרת ארניוס: בסיס הוא חומר המעלה את ריכוז יוני הידרוקסיד ($OH^-$) בהמסתו במים.

כאשר בסיס מגיב עם חומצה נוצרים מלח ומים. למשל, בתגובה בין נתרן הידרוקסידי (NaOH) לבין חומצת מלח (HCl) בכמויות שוות, הבסיס והחומצה סותרים זה את זה לחלוטין ומתקבלת תמיסה נייטרלית של מלח שולחן (NaCl) ומשתחררת אנרגיה מרובה לסביבה.

$\backslash \; NaOH\_\{(aq)\}\; +\; HCl\_\{(aq)\}\; \backslash to\; NaCl\_\{(aq)\}\; +\; H\_\{2\}O\_\{(\backslash ell)\}$

תגובה בין חומצה ובסיס מכונה תגובת סתירה. בכל תגובות הסתירה, היונים המגיבים הם הידרוניום ($H\_3O^+$) והידרוקסיד ($OH^-$). לכן ניסוח הנטו של כל תגובות הסתירה זהה:

$H\_3O^+\_\{(aq)\}+OH^-\_\{(aq)\}\; \backslash to\; 2H\_2O\_\{(\backslash ell)\}$

רוב הבסיסים הם חומרים יוניים המסוגלים להתחבר ליון ההידרוניום, אך קיימים גם כמה בסיסים שהם חומרים מולקולריים. למשל: אמוניה ($NH\_3$) ונגזרותיה (למשל $NH\_2CH\_3$), שפירוקם במים כזה:

$NH\_\{3(g)\}\; +\; H\_2O\_\{(\backslash ell)\}\; \backslash to\; NH\_\{4(aq)\}^+\; +\; OH^-\_\{(aq)\}$

בסיסים נפוצים

---

• אבקת אפייה או סודיום ביקרבונאט (NaHCO₃)
• אמוניה (NH₃)
• פירידין (C₅H₅N)
• הידרוקסידים מתכתיים כמו נתרן הידרוקסידי (NaOH) ואשלגן הידרוקסידי (KOH)

בסיסים ו־pH

---

ה־pH של מים (לא מזוקקים) מצביע על רמת החומציות שלהם. במים טהורים, מולקולה אחת מתוך עשרה מיליון עוברת דיסוציאציה ומתפרקת ליון מימן H⁺ (שמתחבר למולקולת מים נוספת בעזרת קשר סמיפולרי) וליון הידרוקסידי OH^- לפי הניסוח:

$\backslash \; 2H\_\{2\}O\_\{(\backslash ell)\}\; \backslash leftrightarrow\backslash \; H\_3O^+\_\{(aq)\}\; +\; OH^-\_\{(aq)\}$ ריכוז (במול\ליטר, מולאר) היונים מסומן כך $\backslash leftH\_3O^+\_\{(aq)\}\; \backslash right$ וכך $\backslash leftOH^-\_\{(aq)\}\; \backslash right$. במים מזוקקים ריכוז כל אחד מהיונים שווה ל-$10^\{-7\}$ מולאר ולכן ה-pH של מים שווה ל-7:

$pH\; =\; -\backslash log\; \backslash leftH\_3O^+\_\{(aq)\}\; \backslash right=\; -\backslash log\; 10^\{-7\}\; =\; 7$

ונחשב נייטרלי (משום שריכוז יוני ההידרוקסיד שווה לריכוז יוני ההידרוניום).

ניטרול (סתירה) חומצות

---

כשנתרן הידרוקסידי (NaOH) מומס במים הוא מתפרק ליונים לפי הנוסחא הבאה:

$\backslash \; NaOH\_\{(s)\}\; \backslash rarr\; Na^+\_\{(aq)\}\; +\; OH^-\_\{(aq)\}$

בדומה לכך, חומצה הידרוכלורית (HCl) מתפרקת כך:

$\backslash \; HCl\_\{(g)\}\; +\; H\_2O\_\{(\backslash ell)\}\; \backslash rarr\; H\_3O^+\_\{(aq)\}\; +\; Cl^-\_\{(aq)\}$

כששתי התמיסות מעורבבות מתחברים יון המימן ויון ההידרוקסיד תוך יצירת מולקולת מים, כך:

$\backslash \; H\_3O^+\_\{(aq)\}\; +\; OH^-\_\{(aq)\}\; \backslash rarr\; 2H\_2O\_\{(\backslash ell)\}$

אם כמויות שוות של NaOH וHCl (שנמדדות במולים, לא בגרמים) מעורבבות, הבסיס והחומצה מנטרלים אחד את השני בדיוק בתהליך הנקרא סתירה ומשאירים מאחור רק תמיסת NaCl (מלח שולחן) ומים טהורים (מזוקקים). מובן שאם החומצה דו פרוטית או שהבסיס יוצר יותר מיון הידרוקסיד אחד למולק' (לדוגמה: $Al(OH)\_3$), היחסים בין כמויות המולים שלהם צריכים לשקף זאת (דבר הנעשה על ידי שימוש בערך הנקרא נורמליות - N).

כימיה

Base (chemistry) | Base química | Base (Chemie) | Base (química) | Alus (keemia) | Base (chimie) | Bazo | 염기 | Alkalium | Base | Base | Base | Base | Zasada | Base (química) | Основание | Baza (kemija) | База | ด่าง (เคมี) | Bazơ | 碱