אנדוסימביוזה (endo=בתוך,symbiosis=חיים ביחד) היא צורת סימביוזה בה מתקיים יצור אחד בתוך האחר.
כללי
באנדוסימביוזה המין הראשון, החי בתוך חברו קרוי "אורח". והשני- מארחו, קרוי "פונדקאי". זוהי סימביוזה מסוג
מוטואליזם שכן שני המינים מפיקים תועלת מן השיתוף.
תאוריה זו פותחה בפירוט על ידי החוקרת
לין מרגוליס והיא נועדה בעיקרה לצורך הסבר
אבולוציוני.
אבולוציה באנדוסימביוזה
תאורית האנדוסימביוזה מנסה להסביר את האבולוציה של
אברונים מסוימים ב
תאים וכך לנסות להסביר את האבולוציה של תאים
איקריוטים-תאים בעלי אברונים.
בעבר הרחוק, בתקופה בה החלה ה
פוטוסינתזה להתפתח, היו כל התאים
פרוקריוטים- חיידקים חסרי אברונים. סביר מאוד שחלק מהחיידקים האלו טרפו חיידקים קטנים מהם על ידי הכנסתם לתא ועיכולם בתוכו. חלק מהנטרפים היו בתקופה זו אותם תאים המקיימים פוטוסינתזה- מסלול יעיל להפקת
מולקולות עתירות ב
אנרגיה. התאוריה מסתמכת על ההנחה שלחלק מהתאים הפוטוסינטתיים הייתה הגנה מעיכול על ידי החיידקים הגדולים. כך קורה שחיידק יבלע תא פוטוסינטתי וזה לא יתעכל, וישאר לחיות בתוך בולעו. כשהדבר קורה יתכן שהתנאים בתא הפונדקאי מייטיבים עם האורח, ויש לו
מזון בשפע וכן הגנה מפגעי הסביבה. כך ימשיך האורח בפוטוסינתזה ויצברו עודפים מתוצרי התהליך בהם הפונדקאי יכול להשתמש. אט אט אבדו המאפיינים התאיים של האורח והוא הפך תלוי במארחו- התא הפך לאברון ה
כלורופלסט, האברון העיקרי לביצוע פוטוסינתזה בתאים איקריוטיים. תהליך דומה קרא עם המיטוכונדריון, שהייתה בעבר תא פרוקריוטי המבצע
נשימה אווירנית, עד שהחלה לבצע אנדו סימביוזה עם הפונדקאי שבלע אותה, וכך הפכה לאברון העיקרי לייצור אנרגיה בתאים איקריוטיים.
תאוריה זו נתמכת בשפע הוכחות הקיימות כיום. ה
מיטוכונדריה למשל, עדיין מתפקדות כתאים בכך שהן מתרבות באופן בלתי תלוי בתא ואף מכפילות
דנ"א ייחודי הדומה להפליא לזה של חיידקים מסוימים אך שונה מאוד מזה של האדם. ישנם מינים של
ריסניות אשר אוכלות
אצות אך משמרות את הכלורופלסטים שבהם לשבועות אחדים אשר בהם הם ממשיכים את תפקודם לטובת הריסניות כאשר הריסניות מספקות להם חומרי הזנה.
ראו גם
ביולוגיה
Endosymbiont | Endosimbiosis | Endosymbiose | Endossimbiose