אנגלית

אנגלית (English) היא אחת השפות המדוברות ביותר בתבל, ולדעת רבים היא השפה בעלת ההשפעה הגדולה ביותר בימינו. מאות מיליוני בני אדם מוגדרים כדוברי אנגלית, בין כשפת אם ובין כשפה שנייה (מספר דוברי מנדרינית וספרדית גדול יותר, כנראה).

התפשטותה של השפה והשפעתה גברו בימי הזוהר של האימפריה הבריטית. כשזו דעכה גדלה חשיבות השפה עקב התעצמותה של ארצות הברית מבחינה צבאית, מדעית, כלכלית ותרבותית.

אנגלית היא שפתן הרשמית של בריטניה, אירלנד, האיחוד האירופי, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד, וכן שם מספר מדינות באפריקה. בארצות הברית, לעומת זאת, אין כל שפה רשמית, הגם שהשפה האנגלית משמשת את מרבית תושביה ואף את הממשל האמריקני יותר מכל שפה אחרת.

התפתחות השפה

בניתוח התפתחות השפה לאורך השנים נוהגים להבחין בין ארבעה שלבי התפתחות עיקריים, המייצגים למעשה ארבע שפות שונות:

אנגלית עתיקה (Old English). זו דומה יותר לגרמנית מאשר לאנגלית מודרנית; לדוברי אנגלית מודרנית כמעט ובלתי אפשרי להבין אנגלית עתיקה.
אנגלית תיכונה (Middle English). זו הייתה שפתו של המשורר ג'פרי צ'וסר, מחבר "סיפורי קנטרברי" (The Canterbury Tales) ומי שנחשב למייסד השירה האנגלית.
אנגלית מודרנית מוקדמת (Early Modern English). זו הייתה שפתו של ויליאם שייקספיר. השוני בין אנגלית זו ובין האנגלית המודרנית מקביל לשוני בין העברית בה כתוב התנ"ך ובין העברית המדוברת כיום.
אנגלית מודרנית (Modern English).

מבט על הדקדוק האנגלי

במהלך התפתחות האנגלית עברה השפה תהליך מסיבי של הפשטה. תופעות אשר היו ועודן קיימות בשפות מהן התפתחה האנגלית - גרמנית וצרפתית - נעלמו בהדרגה מהאנגלית והפכוה לאחת השפות הפשוטות ביותר מבחינה דקדוקית. באנגלית, למשל, לא קיימים כיום מינים לשמות עצם; בצרפתית, לעומת זאת, קיימים שני מינים, ובגרמנית - שלושה. תופעת היחסה בוטלה כמעט לחלוטין באנגלית, למעט יחסת השייכות (גניטיב, Genitive), המצוינת בתוספת s' (לדוגמה: David's ball, "הכדור של דוד"). בגרמנית קיימות ארבע יחסות עד לעצם יום זה.

גם הטיית הפעלים הופשטה רבות; בשעה שבצרפתית ובגרמנית קיימות עד היום מערכות סבוכות של הטיות (כמעט כל גוף מקבל צורת פועל משלו), באנגלית נותרה ברוב המקרים רק הטייה אחת: הטיית הגוף השלישי היחיד (לדוגמה, הטיית הפועל Love, "לאהוב": I love, we love, you love, she loves).

תחום נוסף שעבר הפשטה הוא צורת הרבים של שמות עצם. בשעה שבגרמנית קיימות עד היום לא פחות מ-11 צורות שונות לציון רבים, האנגלית אימצה את השיטה הצרפתית של הוספת s בסוף המילה לציון רבים. במקרים מעטים נשמרה באנגלית צורה עתיקה של הרבים, בעיקר במילים גרמניות:

Man ("גבר"), Men (גברים)
Ox ("שור"), Oxen ("שוורים")
Child ("ילד"), Children ("ילדים")

תופעה נוספת שהייתה קיימת בעבר הינה "מספר זוגי", תופעה אשר עדיין נמצאת בשימוש מוגבל בעברית (גבעתיים = שתי גבעות; דקותיים = שתי דקות). תופעה זו נעלמה מרוב השפות האירופאיות, כולל אנגלית, גרמנית וצרפתית.

היות ולשמות העצם באנגלית אין מינים ואין יחסות, נעלמו גם רוב התוויות (Articles). בשעה שבגרמנית קיימות כיום 6 תוויות לציון ה' הידיעה (der, die, das, den, des, dem), ובצרפתית שלוש (la, le, les), באנגלית אוחדו כל אלו ל-the.

תחום בו האנגלית מגלה מורכבות יתרה, במיוחד בהשוואה לגרמנית ולצרפתית, הוא הפונולוגיה. באנגלית ניתן להגות אותיות רבות (במיוחד אותיות ניקוד) בצורות שונות ומשונות, ולעתים נדמה שחוקי ההגייה מצומצמים ביותר. השוו, למשל, את הגייתה של האות a במילים cat, father, case, call. אמנם קיימות תבניות וקבוצות מילים המקלות מעט את הלימוד, אך לרוב אין מנוס ללומדי השפה מללמוד בעל-פה ובנפרד את הגייתה של כל מילה ומילה.

אנגלית נכתבת באלפבית הלטיני. בניגוד לשפות אירופאיות רבות, בהן לא משתמשים באותיות מסוימות (בפינית, למשל, אין משתמשים באות c; באירית אין משתמשים באות k), הרי שבאנגלית נעשה שימוש בכל 26 האותיות, דבר המעיד על מגוון המילים שחדרו אל האנגלית משפות אחרות ואשר נותרו בצורתן המקורית. באנגלית לא נעשה כל שימוש בתגים (áéíóú), אומלאוטים (äöü) וכל סימן מיוחד אחר, חוץ מאשר במילים זרות אשר נותרו בצורתן המקורית.

אוצר מילים

English language.svg רבים, וגם מחוץ לרשת, לציון השפה האנגלית. הסמל משלב את דגליהן של שתי המדינות דוברות האנגלית הגדולות ביותר: ארצות הברית ובריטניה]]

אנגלית היא השפה העשירה ביותר בעולם. את מספר המילים בה קשה לאמוד, אך מספר הערכות, המדברות על כמיליון מילים, משאירות את כל השפות האחרות, עשירות ככל שיהיו, הרחק מאחורי האנגלית (בעברית, למשל, מוערך מספר המילים בכ-70,000). עושרה של האנגלית אינו מעיד, כמובן, על מספר המילים בהן משתמשים רוב הדוברים בפועל, מספר שאינו שונה מהותית משפות אחרות.

בצורה פשטנית ניתן לומר שמחציתו של אוצר המילים האנגלי שאוב משפות גרמאניות (גרמנית והולנדית בעיקר), ומחציתו שאוב משפות לטיניות (לטינית וצרפתית בעיקר). במחקר שנעשה ב-1973 סרקו החוקרים את כל המילים במילון אוקספורד והגיעו לחלוקת האטימולוגית הבאה:

28% מהמילים מקורן בצרפתית.
28% מהמילים מקורן בלטינית.
25% מהמילים מקורן בגרמנית, הולנדית ושפות סקנדינביות.
5% מהמילים מקורן ביוונית.
4% מהמילים מקורן בלתי-ידוע.
3% מהמילים מקורן בשמות פרטיים.
1% מהמילים מקורן בשפות אחרות.

תקפותו של מחקר זה, ושל מחקרים אחרים בנושא, מוגבלת, בעיקר עקב הקושי בהגדרה של "מילה", על שלל הטיותיה ונגזרותיה. בהתפלגות מקורות המילים באנגלית שלעיל ניתן לראות כי למעלה ממחצית מהמילים מקורן בשפות לטיניות (צרפתית ולטינית), לעומת רבע בלבד בעלות מקור גרמני. אם נבחן את המילים הנמצאות בשימוש יומיומי בלבד, נגלה כי התמונה משתנה.

למושגים רבים מאוד באנגלית קיימת מילה שמקורה בגרמנית ומילה שמקורה בצרפתית או לטינית. כפילות זו, בין השאר, הפכה את האנגלית לשפה העשירה ביותר בעולם. בדרך כלל קיימת דומיננטיות של המילים שמקורן בגרמנית, כשהן משמשות לרוב בדיבור היומיומי. המילים שמקורן גרמני נוטות להיות קצרות ובעלות מובן רחב ואוניברסלי. המילים שמקורן בצרפתית לרוב ארוכות יותר (ומורכבות בצורה מודולרית מתחיליות וסופיות), ספציפיות יותר ונוגעות בתחומים מיוחדים ומצומצמים. להלן מספר דוגמאות:

לב. בגרמנית לב הוא Herz, בהולנדית לב הוא Hart וזהו מקורה של המילה האנגלית הנפוצה ביומיום: Heart. בצרפתית לב הוא Coeur, וזהו מקורן של מספר מילים ספציפיות יותר באנגלית, כגון Core ("ליבה"), Cordial ("לבבי") ו-Cardiac ("הקשור ללב מבחינה רפואית").

כף רגל. המילה הגרמנית היא Fuss, המילה ההולנדית היא Voet וזהו מקורה של המילה האנגלית השגרתית: Foot. בצרפתית כף רגל הינה Pied, וזהו מקורן של המילים הספציפיות האנגליות Pedestrian ("הולך רגל") וכן Podiatrist ו-Chiropodist ("כירופוד", רופא המתמחה בבעיות של כף הרגל).

ספר. המילה הגרמנית היא Buch, ומכאן (דרך ההולנדית: Boek) התפתחה המילה האנגלית: Book. בצרפתית ספר הוא Livre, ומכאן המילה האנגלית הספציפית Library ("ספרייה").

חלב. המילה הגרמנית היא Milch, בהולנדית המילה היא Melk, כמעט זהה למילה האנגלית Milk. בצרפתית חלב הוא Lait, ומכאן התפתחו כמה מושגים מדעיים, כגון Lactic acid ("חומצת חלב") ו-Lactosis ("אלרגיה לחלב").

מים. המילה הגרמנית היא Wasser, המילה ההולנדית היא Water וזהו מקורה של המילה האנגלית הנפוצה Water. בלטינית מים הם Aqua (בצרפתית נפל העיצור והמילה הפכה ל-Eau), וזהו מקורן של כמה מילים ספציפיות, כגון Ocean ("אוקיינוס"), Aquarium ("אקווריום"), Aquatic ("מימי") ו-Aquarius ("מזל דלי").

דיאלקטים

בניגוד לשפות אחרות השגורות בפי מאות מיליוני אנשים, כגון סינית, גרמנית ופורטוגזית, הרי שהדיאלקטים של האנגלית קרובים מאוד האחד לשני, ואינם מהווים מכשול להבנה הדדית בין דוברי אנגלית מכל מקום שהוא בעולם. ההבדלים בין האנגלית הבריטית והאנגלית האמריקנית, למשל, אף כי זכו לפרסום רב באמצעי התקשורת ובאמנות, וכן לספרים עבי כרס שנכתבו אודותיהם, הינם יחסית זניחים.

ההבדלים בין הדיאלקטים של השפה האנגלית משתייכים לשלוש קטגוריות:

הגייה. זהו ההבדל הבולט ביותר, והוא יוצר את המגוון הרב ביותר. הבדלי מבטא דקיקים קיימים אף בתחומי הדיאלקטים השונים, כך שלערים גדולות רבות קיים מבטא משלהן.
כתיב. הבדלי הכתיב מחלקים את הדיאלקטים של השפה האנגלית בצורה כללית לאלו המשתמשים בשיטת הכתיב הבריטית ולאלו המשתמשים בשיטת הכתיב האמריקנית. רוב הדיאלקטים המדוברים כשפת אם מחוץ לארצות הברית משתמשים בשיטה הבריטית: אוסטרליה, ניו זילנד, הודו. לעומת זאת, כמעט כל שאר דוברי האנגלית בעולם, המדברים אנגלית כשפה שנייה, אימצו בחום את השיטה האמריקנית, אשר הפכה במקומות ובמצבים רבים לברירת המחדל.
אוצר מילים. מונחים מקומיים ניתן למצוא בכל שפה, אך עקב תפוצתה של האנגלית התפשטו מונחים מקומיים רבים הרחק ממקום מקורם: בבריטניה, למשל, נאמר Biscuit לציון "עוגיה", ואילו בארצות הברית: Cookie.

את הבדלי הכתיב בין השיטה הבריטית והאמריקנית (הסעיף השני לעיל) ניתן לחלק לשני סוגים:

הבדלים קבועים בצירופי אותיות מסוימים, בדרך כלל בסופיות: המילים Realise, internalise, subsidise באנגלית בריטית נכתבות Realize, internalize, subsidize באנגלית אמריקנית; המילים Colour, clangour, rumour באנגלית בריטית נכתבות Color, clangor, rumor באנגלית אמריקנית.
הבדלים יחידאיים: המילה Tyre באנגלית בריטית נכתבת Tire באנגלית אמריקנית; המילה Traveller באנגלית בריטית נכתבת Traveler באנגלית אמריקנית.

המונח אנגלית בריטית מתייחס אך ורק לעניין הכתיב ואוצר המילים, אשר הינם אחידים בכל חלקי בריטניה ואירלנד. בתחום ההגייה, לעומת זאת, קיים באיים הבריטיים מגוון רחב ביותר של מבטאים, אף רחב יותר מהמגוון בארצות הברית, כך שהמונח "אנגלית בריטית" הינו כמעט חסר משמעות. למרות זאת, רבים בציבור טועים ומתייחסים למבטא האנגלי הרשמי והתקני כאל "אנגלית בריטית", תוך התעלמות מהעובדה שמיליוני סקוטים, אירים וולשים מדברים במבטא שונה לחלוטין.

אלו הם הדיאלקטים הראשיים בשפה האנגלית:

ראו גם

חוק גרים