אינטליגנציה רגשית

אינטליגנציה רגשית הוא מונח מתחום הפסיכולוגיה המתיחס ליכולת הקיימת באנשים לזהות מצבים רגשיים של עצמם ושל אנשים אחרים ולשנות מצב רגשי, ובאופן זה לשלב בהצלחה בין המערכת הרגשית למערכת השכלית שלהם ולהסתייע בשתי המערכות כאחת להגיע להחלטות.

רקע היסטורי

אינטליגנציה רגשית, היא מונח שטבעו הפסיכולוגים ג'ון מאייר ופיטר סאלוביי, אותו פירסמו בספר שיצא לאור בשנת 1990 והיווה את סיכום עבודתם בנושא. מחקר זה, שהתפרסם תחילה בשני מאמרים אקדמאים, חקר את ההבדלים הקיימים בין אנשים שונים ביכולת לזהות את הרגשות של עצמם ושל אנשים אחרים ולהתגבר על בעיות רגשיות.

עבודתם של מאייר וסאלוביי הייתה עבודת מחקר אקדמית ולא זכתה לפרסום רב מעבר לגבולות קהילת המחקר האקדמי.

בשנת 1995 המונח אינטליגנציה רגשית קיבל פרסום נרחב הרבה יותר ועלה על סדר היום הציבורי, עם פרסומו של ספר בנושא שנכתב על-ידי העיתונאי והפסיכולוג ד"ר דניאל גולמן. ספרו של גולמן היה בעיקרו פרשנות לעבודתם של מאייר וסאלוביי בתוספת מקבץ של עובדות מעניינות על מבנה המוח. ספר זה היה לרב מכר והפך את המונח "אינטליגנציה רגשית" לנחלת הכלל.

ספרו של גולמן נדחה על-ידי פסיכולוגים וזכה לביקורת קשה בטענה שאין בעבודה זו כל בסיס מדעי והוא מעניק פרשנות שגויה לעבודתם של מאייר וסאלוביי.

כיום המושג מקובל בעיקר על ידי אנשי חינוך, באמצעי התקשורת ובספרות עזרה עצמית ומוכר בצמד האותיות eq.

עמותה בשם "הקונסורציום למחקר על אינטליגנציה רגשית בארגונים" או בקיצור EIConsortium, שיסד ד"ר דניאל גולמן נועדה לקדם את המחקר בנושא האינטליגנציה הרגשית, בעיקר בסביבה עסקית.

אינטליגנציה רגשית על פי גולמן

בספרו טוען גולמן כי האינטליגנציה הרגשית לא נופלת בחשיבותה מהשכלית ומי שלוקה בה, מסתגל פחות טוב לסביבתו, גורם לו לקשיים בתפקוד מבחינה חברתית ואף פוגע בקריירה שלו. הוא מבקר את מבחני האינטליגנציה הקלאסיים על כך שאינם כוללים רכיב רגשי, למרות שלטענתו לרכיב הרגשי ישנה חשיבות לא פחותה מזו של היכולות הקוגניטיביות.

גולמן חילק את מדד האינטליגנציה הרגשית לחמש יכולות רגשיות:

היכולת של אדם לזהות את המצב הרגשי בו הוא נמצא ולהבין את הקשר בין רגשות, מחשבה ופעולה.
היכולת לשליטה רגשית ולמעבר ממצב רגשי לא רצוי למצב רגשי אחר.
היכולת להכנס למצבי רגש הקשורים לדחף להגיע להישגים והצלחה.
היכולת לקרוא ולהיות רגיש לרגשות הזולת כמו גם להשפיע עליהם.
היכולת לפתח ולשמור לאורך זמן על מערכת יחסים בין-אישית.

על פי השקפתו של גולמן, חמש היכולות הללו קשורות אחת לשנייה באופן היררכי: יש צורך ביכולת לזהות רגשות על מנת להשיג שליטה רגשית. אחד האספקטים של שליטה רגשית הוא היכולת להגיע למצב רגשי המעודד דחף להשגיות. שלוש היכולות הללו, כשהן מכוונות כלפי אנשים אחרים, מאפשרות לקרוא ולהשפיע באופן חיובי על רגשות הזולת, וכל ארבע היכולות הללו מגבירות את היכולת לפתח ולשמור על מערכת יחסים בין אישית.

מבחן בשם ECI-360 שפותח על ידי גולמן ועמותת EIConsortium נועד למדוד את רמת האינטליגנציה הרגשית. בנוסף, קיים מבחן שני בשם EQi שפותח על ידי ד"ר ראובן בר-און, פסיכולוג מאוניברסיטת טקסס, שנועד גם הוא לאותה מטרה.

ביקורת על האינטליגנציה הרגשית

הביקורת על המונח "אינטליגנציה רגשית" באה משני כיוונים: ביקורת אקדמית על מונח האינטליגנציה הרגשית בכלל, וביקורת על התפיסה הפופולרית של אינטליגנציה רגשית, כפי שהיא מתבטאת בספריו של ד"ר דניאל גולמן.

ביקורת על המחקר האקדמי

ברמה האקדמית, ישנם חילוקי דיעות האם באמת ניתן למדוד "אינטליגנציה רגשית" נטולת הקשר, או שמא מדובר ביכולות ברמות שונות בסיטואציות שונות, והאם מדובר ביכולות אותן ניתן לפתח או תכונות אישיות שהן לרוב מקובעות באדם הבוגר. כמו כן, ישנו ספק האם אכן מדובר במדד חדש או במדד הבודק תכונות אישיות שנבדקו כבר במחקרים קודמים. עם זאת, ישנה הסכמה על כך שלנושא עצמו ישנה חשיבות כנושא מחקר ויש צורך להמשיך ולחקור את העניין.

ביקורת על הפרשנות של גולמן

למרות שהתחום הקרוי "אינטליגנציה רגשית" זכה להכרה כתחום מחקר לגיטימי בקהיליה המדעית, הפרשנות הפופולרית המקודמת על-ידי ד"ר דניאל גולמן נדחתה על ידי הפסיכולוגים וזכתה למידה רבה של ביקורת, מהסיבות הבאות:

טענות רבות בספרו, לטענת המבקרים, אינן מגובות על-ידי מחקרים מדעיים. אין די מחקרים שהתפרסמו בכתבי עת מדעיים הבודקים מהי אכן היכולת הניבואית של מדד האינטליגנציה הרגשית והאם אכן חשיבותו של מדד זה גדולה כפי שגולמן טוען.
המודל אותו מתאר גולמן מערבב בין היכולות בתחום ה"אינטליגנציה הרגשית" כפי שהוגדרה בעבודות המדעיות, שהינן יכולות ומיומנויות בתחום הרגשי, לבין תכונות אישיות ומרכיבים התנהגותיים שאינם חלק מהמודל המדעי. הגדרה זו, פרט לאי ההתאמה בינה לבין המודל המדעי, הינה בעייתית מכיוון שמיומנויות ניתן לפתח בעוד שתכונות אישיות הן מקובעות באדם הבוגר.
ההגדרות של גולמן עבור אינטליגנציה רגשית סובלות מהטיה תרבותית. הוא מגדיר אדם בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה בתור אדם המתנהג בהתאם לערכים ולנורמות המקובלות בחברה המערבית. לדוגמה, הוא מייחס חשיבות רבה לערכים כמו השגיות שהם בעלי חשיבות שונה בתרבות המערבית מאשר בתרבויות אחרות.
הטענה בספרו כי כל אחד מסוגל לפתח את האינטליגנציה הרגשית שלו אינה מתישבת עם ההכללה של תכונות אישיות בתיאור שלו עבור אינטליגנציה רגשית.
גולמן שם דגש על יכולת שליטה רגשית והיכולת לעבור ממצב רגשי אחד לשני. יש כאן הנחה הנובעת מאמונה אישית של הכותב לגבי הצורך לשלוט ברגשות ולא לאמץ אותם.
מבדק ה- ECI-360 אותו מציע גולמן אינו תקף מבחינה מדעית וסובל ממספר רב של בעיות מבחינת שיטת המדידה אותה הוא מציע.

עם זאת, מכירים רבים בחשיבות ספריו של גולמן ובתרומה שלהם להכרה הציבורית בחשיבות המיומנויות הרגשיות, בעיקר בתחומים כמו חינוך או במקומות עבודה.

קישורים חיצוניים

פרויקט המדגם - שאלון לאבחון עצמי - תכונות הקשורות לאינטליגנציה רגשית