איטליה

הרפובליקה האיטלקית (באיטלקית: Italia), מדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב שטחו של חצי האי האיטלקי, וכן מספר אזורים נוספים. כמו כן היא כוללת שני איים גדולים בים התיכון: סיציליה וסרדיניה. מצפון היא תחומה על ידי הרי האלפים, שם היא גובלת בצרפת, שווייץ, אוסטריה וסלובניה. בצפון מרכז המדינה נמצאת המדינה סן מרינו, ובמרכז המדינה, בתוך העיר רומא, נמצאת קריית הוותיקן.

תושבי איטליה וסביבתה מכונים איטלקים.

היסטוריה

ההיסטוריה של איטליה היא אולי החשובה ביותר עבור ההתפתחות התרבותית והחברתית של הים התיכון כולו.

במדינה התרחשו פעילויות אנושיות רבות חשיבות בזמנים הפרה-היסטוריים, ולכן ניתן למצוא בה אתרים ארכיאולוגיים חשובים באזורים רבים. לפני עליית האימפריה הרומית היו באזור שתי ציוויליזציות: קולוניות יווניות ואטרוסקיות ששלטה על חלקים נרחבים מאיטליה.

הגורם המשמעותי ביותר בהיסטוריה של איטליה, אירופה ואגן הים התיכון, הוא האימפריה הרומית. אימפריה זו, כללה במשך מאות שנים את רוב העולם שהיה ידוע לאדם המערבי ועלתה בגודלה, ובהשפעתה על היוונים שקדמו לה.

בתוך האימפריה הזו צמחה הנצרות שהפכה בשלב מאוחר יותר לדת הרשמית של האימפריה ובעקבות זאת של כלל אירופה. הכנסייה הקתולית והאפיפיורים שעמדו בראשה השפיעו ושלטו על איטליה במשך מאות שנים, גם לאחר נפילת האמפריה הרומית במאה ה-5 לספירה.

במהלך ימי הביניים ותקופת הרנסנס צמחו באיטליה ערי-מדינה חזקות ששלטו בכלכלה ובמסחר באגן הים התיכון. הבולטות שבהן הן ונציה, פירנצה, פיזה ומילנו. בערים אלו, וברומא שהייתה חלק ממדינת האפיפיורים התפתחה התרבות המערבית המודרנית.

איטליה המודרנית הפכה למדינת-עם רק ב-17 במרץ, 1861, כאשר מדינות חצי-האי וממלכת שתי הסיציליות התאחדו תחת המלך ויטוריו אמנואלה השני משושלת "סאבוי", ששלטה בפידמונט ומלכה בסרדיניה. אדריכלו של האיחוד היה הרוזן קמילו בנסו די קאבור, ראש ממשלתו של ויטוריו אמנואלה. במשך עשור נותרה העיר רומא תחת שליטת האפיפיור, והצטרפה לממלכת איטליה רק ב-20 בספטמבר 1870, תאריך שנחשב לסיום תהליך האיחוד. היום מהווה הוותיקן מדינת עיר עצמאית בתחומה של איטליה (וכמו כן, גם רפובליקת סן מרינו).

הדיקטטורה הפשיסטית של בניטו מוסוליני שעלה לשלטון ב-1922 הביאה לברית הרסנית עם גרמניה הנאצית והאימפריה היפנית, ובסופו של דבר הביאה למפלת איטליה במלחמת העולם השנייה.

משאל עם על עתיד המלוכה שהתקיים ב-2 ביוני 1946 הסתיים בהכרזת הרפובליקה האיטלקית ובאימוץ חוקה חדשה ב-1 בינואר 1948. משפחת המלוכה הוגלתה עקב קירבתה למשטר הפאשיסטי.

איטליה נמנתה בין מייסדי ארגוני נאטו והאיחוד האירופי, ובכך הצטרפה לתהליך הגובר של איחוד פוליטי וכלכלי של מערב אירופה, כולל אימוץ האירו ב-1999.

פוליטיקה וממשל

איטליה היא רפובליקה דמוקרטית רב מפלגתית. ראש המדינה הוא הנשיא, שנבחר אחת לשבע שנים וממנה את ראש הממשלה. ראש הממשלה הוא לרוב מנהיג אחת המפלגות הגדולות, שהצליח ליצור לעצמו קואליציה בפרלמנט.

על פי חוקת 1948 פועל באיטליה פרלמנט (Parlamento), המחולק לשני בתים: חדר הנבחרים (Camera dei Deputati) והסנאט (Senato della Repubblica). באיטליה יש ארבע מפלגות גדולות: הנוצרים הדמוקרטיים, המפלגה הסוציאליסטית, הליגה הצפונית (מפלגה ימנית אשר מקווה להשיג עצמאות לפדניה) והמפלגה הדמוקרטית של השמאל. החל משנת 1946 שלטה המפלגה הנוצרית דמוקרטית ברוב הממשלות שהוקמו.

מערכת החוקים האיטלקית נבנתה על בסיס החוקים של האמפריה הרומית ושונתה על פי קוד נפוליון במאה ה-19. שינוי נוסף בחוקים הוחל בעקבות החוקה האיטלקית וייסוד בית משפט חוקתי אחרי מלחמת העולם השנייה.

הפוליטיקה האיטלקית מושפעת ממתח בין האזורים החקלאיים העניים בדרום ובין הצפון התעשייתי והעשיר.

מחוזות

It-map-HE.png איטליה מחולקת ל-20 מחוזות שמהם חמישה הם בעלי מעמד אוטונומי מיוחד (מסומנים בכוכבית):

אברוצו (Abruzzo)
בזיליקטה (Basilicata)
קלבריה (Calabria)
קמפניה (Campania)
אמיליה-רומאניה (Emilia-Romagna)
פריולי-ונציה ג'וליה (Friuli-Venezia Giulia) *
לאציו (Lazio, ידוע גם כ"לטיום")
ליגוריה (Liguria)
לומברדיה (Lombardia)
מארקה (Marche)
מוליזה (Molise)
פיימונטה (Piemonte)
פוליה (Puglia)
סרדיניה (Sardegna) *
סיציליה (Sicilia) *
טוסקנה (Toscana)
טרנטינו-אלטו אדיג'ה / דרום טירול (Trentino - Alto Adige / Südtirol) *
אומבריה (Umbria)
ואלה ד'אאוסטה (Valle d'Aosta ) *
ונטו (Veneto)

כלכלה

לאיטליה כלכלה מגוונת עם תוצר לאומי ותוצר לנפש דומים בקירוב לאלו של צרפת ושל הממלכה המאוחדת.

הכלכלה הקפיטליסטית של איטליה עודנה מחולקת לצפון התעשייתי המפותח יחסית, שמאופיין על ידי חברות פרטיות לרוב, ולדרום איטליה, הפחות מפותח והחקלאי, שבו 20% אבטלה.

לאיטליה מיובאים רוב חומרי הגלם הדרושים לתעשייה ומעל ל-75 אחוז מצרכי האנרגיה שלה.

תיירות

למעלה מ-40 מיליון תיירים מבקרים באיטליה מדי שנה. מספר זה הופך את איטליה למדינה עם מספר התיירים הרביעי בגודלו בעולם. רוב התיירים מגיעים למקומות הקדושים והעתיקות של איטליה. בין הערים המתוירות ביותר נמנות ונציה, פירנצה, מילאנו, נאפולי ורומא.

גאוגרפיה

Pietra bismantova.jpg מאזור אמיליה]] כאשר מתבוננים על איטליה מן המפה היא נראית כמגף הבועט במשולש. המשולש הוא האי סיציליה השייך לאיטליה. כמו האי סיציליה גם האי סרדיניה שייך לאיטליה.

החלק הצפוני של איטליה הררי ובו רכס הרי האלפים. מן האלפים עד הים האדריאטי שוכן עמק הפו שנקרא על שם נהר פו שנמצא בתוכו ונשפך אל הים האדריאתי. מדרום לעמק הפו נמצא רכס הרי האפנינים הנמשך לאורך כל איטליה.

רכס הרי האלפים מפריד את איטליה מאירופה. במזרח האלפים רכס הדולומיטים שהם הרי גיר משוננים וחדים ושונים מן האלפים. למורדות האלפים נמצאים אגמים גדולים רבים - לאגו מג'ורה, קומו, גארדה ולאגנו, הניזונים ממימי הפשרת השלגים.

אזורי הדרום ומרכז איטליה מאופינים בכמות המים המועטת שבהם. אל הים הטיריני שלחופה המערבי של איטליה זורם נהר אחד - הטיבר שעובר ברומא.

באיטליה גם הרי געש אחדים: אטנה-3340 מ', וזוב - 1279 מ', סטרומבולי - 926 מ'

הנהרות באיטליה ואורכם: פו - 652 קילומטרים, אדיג'ה - 410 קילומטרים, טיבר - 396 קילומטרים, ארנו - 241 קילומטרים.

האי סיציליה והאי סרדיניה שייכים גם כן לאיטליה. איטליה גובלת בצפון מזרח בסלובניה, בצפון באוסטריה ובשווייץ ובצפון מערב בצרפת. בנוסף לשכנות החיצוניות מובלעות בתוך איטליה שתי מדינות עצמאיות, הותיקן (מדינת האפיפיור) ורפובליקת סן מרינו.

דמוגרפיה

באיטליה 57.5 מיליון תושבים, מתוכם 93% קתולים, 1.5% הם מוסלמים ו-30,000 יהודים, רובם ברומא ובמילנו. האוכלוסייה הומוגנית מאוד בכל הקשור לשפה המדוברת ולדת של התושבים, אולם קיים גיוון רב בנושאים התרבותיים, הכלכליים והפוליטיים.

צפיפות האוכלוסייה באיטליה היא החמישית באירופה - קרוב ל-200 איש לקילומטר רבוע. קהילת ילידי המיעוטים מועטה ובכל זאת המדינה מכירה ב 16 שפות שונות של הקהילות הזרות במדינה.

אף על פי שהקתוליות הרומאית היא הדת השולטת (85% מהאזרחים שנולדים במדינה הם קתולים), קיימות קהילות בוגרות של פרוטסטנטים ויהודים, וכן קהילה הולכת וגדלה של מוסלמים שמקורה במהגרים.

אוכלוסיית ערים מרכזיות:

רומא - 2,654,000 תושבים‏
מילאנו - 1,306,000 תושבים‏
נפולי - 1,050,000 תושבים‏
טורינו - 923,000 תושבים‏
הותיקן - 101,000 תושבים.

תרבות

מאז ומתמיד הייתה איטליה כמעט שם נרדף ל"ערש התרבות והאמנות". טובי האמנים והאוּמנים יצאו ממנהּ בתחומים רבים. הנה רשימה של אנשי תרבות איטלקים ידועים:

באמנות הפלסטית - לאונרדו דה וינצ'י, מיכלאנג'לו, טיציאן, ג'וטו, ג'ורג'ונה, רפאל ואחרים.
במוזיקה - פרסקובלדי, פלסטרינה, מונטוורדי, פרי, קאצ'יני, פאיזיילו, אלבינוני, ויואלדי, צ'ימארוזה, כורלי, טורלי, כֶּרוּבִּיני, קלמנטי, סליירי, בליני, רוסיני, דוניצטי, פוצ'יני, מסקאני, ג'ורדאנו, בריו, נונו.
בספרות - דנטה, בוקאצ'ו, פטררקה, מקיאוולי, מאנצוני, ורגה, תומאזי-די-למפדוזה, לאופרדי, קרדוצ'י*, פוסקולו, פאסקולי, קוואזימודו*, מונטאלה*, מורנטה, מוראביה, אונגרטי, פבזה, אריוסטו, טאסו, ד'אנונציו, פזוליני, דלֶדה*, דאריו פו*, פירנדלו* ועוד רבים וטובים. (המסומנים בכוכבית - זוכי פרס נובל לספרות.)

חגים וארועים מקומיים

תאריך	שם עברי	שם מקומי	הערות
1 בינואר	ראש השנה	Capodanno
6 בינואר	חג ההתגלות	Epifania
משתנה	יום ראשון של פסחא	Pasqua
משתנה	יום שני של פסחא	Lunedì di Pasqua
25 באפריל	יום שיחרור איטליה	Liberazione	1945
1 במאי	אחד במאי (יום העבודה)	Festa del Lavoro
2 ביוני	יום הרפובליקה	Festa della Repubblica	1946
15 באוגוסט	עליית מרים	Assunzione
1 בנובמבר	כל הקדושים	Tutti i Santi
8 בדצמבר	חג ההריון שבקדושה	Immacolata
25 בדצמבר	חג המולד	Natale
26 בדצמבר	יום סטפנוס הקדוש	Santo Stefano
31 בדצמבר	ערב חג המולד	San Silvestro

ראו גם

קישורים חיצוניים

ההמנון האיטלקי
Presidenza della Repubblica - האתר הראשי של נשיא איטליה (באיטלקית)
Parlamento - האתר הרשמי של הפרלמנט האיטלקי
gov.it - אתר הכניסה לאתרי ממשלת איטליה (באיטלקית)
Farnesina - אתר רשמי של משרד החוץ האיטלקי
פירוט תיירותי על מחוזות איטליה
השטרות של איטליה
קישורים למוסדות שונים באיטליה

מדינות העולם | מדינות אירופה | מדינות האיחוד האירופי | איטליה

Gourt Home::Gourt :: איטליה