אדריכלות

Ac.hephaestus2.jpg | Colosseum-2003-07-09.jpg ברומא]] אדריכלות (או "ארכיטקטורה") מוגדרת באופן מסורתי כאמנות הבניה, כתחום העוסק בתכנון ועיצוב חללים, והינה בטווח שבין אמנות לבין הנדסת בניין. העיסוק בחלל ומרחב עשוי לכלול את הסביבה הבנויה בכללה ברמת המקרו, ועד לעיצוב פרטים ברמת המיקרו.

קשה מאד לתחום את תחום האחריות של האדריכל מול תחומי העיסוק של בעלי מקצוע אחרים בעוסקים בעיצוב המבנה ופרטיו ואף בעיצוב הסביבה והעיר. כיוון שתחום האדריכלות רחב ומכיל תחומים רבים ניתן למצוא אדריכלים המתמחים בתחום זה או אחר, כגון אדריכלי נוף, מתכנני ערים, ואדריכלי פנים וכן בעלי מקצוע שאינם אדריכלים העוסקים בענף ספציפי בתחום האדריכלות, כגון מעצבי פנים המתמחים בכל הקשור לפנים המבנה, מעצבי גינות, הנדסאי אדריכלות וכיוצא בזה. מכאן שבתהליך תכנון יכול האדריכל לפעול לבדו בכל התחומים השונים, אך יתכן (בעיקר בפרוייקטים רחבי היקף) שיצטרפו אל האדריכל המתכנן בעלי מקצוע שיעסקו בתחום התמקצעותם תחת הנחיית האדריכל. אדריכלים מסויימים מרחיבים את תחום עיסוקם אל תחומי עיצוב נוספים, כגון עיצוב רהיטים, וזאת בשל החפיפה הרבה בין התחומים. כמו כן ניתן לראות כי מעצבים מתחומים אלו העוסקים באדריכלות, כגון פיליפ סטארק מעצב תעשייתי בהכשרתו המוכר גם במבנים שתכנן.

אדריכלות ואמנות

אדריכל, כמו כל מעצב, אינו אמן במובן המסורתי של המילה, מכיוון שבעוד שאמן יוצר בצורה חופשית ונטולת עכבות ותכתיבים, הרי שהאדריכל כבול לדרישות ולצרכים של הלקוח, לצד חישובים סטאטיים, היבטים פיזיקלים, והגבלות התכנון מצד הרשויות. עם זאת, הבחירות השונות של האדריכל בתוך המגבלות הן המקום בו בא לידי ביטוי החלק האמנותי בעיסוק האדריכלי. כשם שאמן כפוף למגבלות חומריות או תרבותיות ומבטא את אמנותו בתוך מגבלות אלו, שלעיתים מוכתבות גם על ידי לקוח, כך גם האדריכל כפוף למגבלות שונות ומבטא בתוכן את אמנותו. ניתן לטעון כי מאחר והמתכנן עוסק בשילוב הסביבה הפיזית הבנויה עם ממד הזמן, למשל יום ולילה או עונות השנה, שעות עומס או רגיעה, או בהתייחסות לאנשים המגיעים מכיוונים שונים, ניתן לראותו אף כמתכנן ארועים, בדומה לבמאי, אולם בסביבה מחייבת ואמיתית הכופה עצמה על החווים אותה. אדריכלים רבים ידועים גם כאמנים ולעיתים קשה להפריד בין האמנות לאדריכלות.

היקף ויעדים

לפי החיבור הראשון ששרד על הנושא, "דה ארכיטקטורה" של ויטרוביוס, בניה טובה מאופיינת ביופי, עמידות ויעילות, או במילותיו של ויטרוביוס: "Firmitas, Utilitas, Venustas" שפירושן "יציבות (מבנית), שימוש ויופי". ניתן לומר כי אדריכלות היא איזון וקואורדינציה של שלושת האלמנטים האלה, המכונים לעיתים "המשולש הויטרוביאני", כשאף אחד מהם אינו גובר על האחרים. הגדרה מודרנית רואה את האדריכלות כעונה על דרישות אסתטיות, מבניות ופונקציונליות. אולם ניתן לומר כי פונקציה היא דבר שכולל את שני הדברים האחרים, אם כוללים את הפונקציות הפסיכולוגיות והאסתטיות.

אדריכלות היא נושא רב תחומי, הכולל בתוכו מתמטיקה, מדע, אמנות, טכנולוגיה, מדעי החברה, מדעי הסביבה, פוליטיקה, היסטוריה, פילוסופיה וכו'. במלותיו של ויטרוביוס, "האדריכלות היא מדע, שתלוי במדעים רבים אחרים, ומקושט בחכמות רבות ומגוונות: ובעזרת האדריכלות ניתן לשפוט את יצירות האמנות מהתחומים האחרים". הוא מוסיף כי אדריכל צריך להיות מצוי היטב בתחומים כמו מוזיקה, אסטרונומיה, וכו'. הפילוסופיה היא החביבה ביותר; למעשה יש תמיד התייחסות לפילוסופיה של כל אדריכל כמדברים על הגישה שלו. רציונליזם, אמפריציזם, סטרוקטורליזם, פוסטסטרוקטורליזם, ופמנולוגיה הם כולם גישות פילוסופיות שמשפיעות על האדריכלות.

תאוריה ומעשה

Taj mahal.jpg]] החשיבות של התאוריה בעבודה המעשית של האדריכלות רבה מאד, אף כי אדריכלים רבים מתנגדים לתאוריה. ויטרוביוס כותב: "פרקטיקה ותאוריה הם ההורים. פרקטיקה היא המחשבה התכופה והמתמשכת על אופן ביצוע העבודה, או על הפעולה הפשוטה ביותר על מנת לשנות את החומר בצורה הטובה ביותר. תאוריה היא התוצאה של החשיבה הזו, שמסבירה ומציגה כיצד החומר שונה על מנת לענות על המטרה שאנו מעוניינים בה. בעוד שהאדריכל שהוא רק פרקטי אינו מסוגל להסביר את הסיבות לצורות שהוא משתמש בהם, והתיאורטי בלבד גם נכשל, בכך שהוא תופס את הצל ולא את התוכן, זה שהוא גם תיאורטי וגם פרקטי, חמוש באופן כפול; הוא מסוגל לא רק להוכיח את טיב העיצוב והתכנון, אלא גם לבצע אותו".

אדריכלות ומבנים

ההבדל בין אדריכלות לבנייה היא נושא שהעסיק רבים. לפי ניקולס פווסנר, היסטוריון מתחילת המאה ה-20, "סככת אופניים היא בניין. קתדרלת לינקולן היא יצירה ארכיטקטונית". במחשבה העכשווית, החלוקה הזו אינו ברורה כל כך. "אדריכלות ללא אדריכלים" המפורסם של ברנרד רודופסקי מכניס תחום רחב של מבנים שתוכננו בידי אנשים רגילים לתוך עולמה של האדריכלות. ככל שהולכים אחורה בהיסטוריה, יש קונצנזוס רב יותר על מה נחשב כאדריכלות, אולי בגלל שהזמן הוא מסנן יעיל. אם כמו ויטרוביוס אנו מחשיבים כל בנין טוב כאדריכלות, האם פירוש הדבר כי אין כזה דבר אדריכלות רעה? על מנת לפתור את הדילמה הזו, במיוחד בשל הכמות הגדולה של המבנים שקיימים היום, ניתן להגדיר את האדריכלות כמה שעושה האדריכל. הגדרה כזו תשים את הדגש על האבולוציה של האדריכלות ושל האדריכל.

אדריכלות היא גם האמנות של עיצוב הסביבה הבנויה האנושית. ניתן להשתמש במבנים, עיצובי נוף, ותכנוני רחוב על מנת לתת אופי פונקציונלי ואסתטי גם יחד לתוכנית. החומרים והצבעים של הקירוי והקירות מבליטים או ממזגים את המבנה עם סביבתו. אפשר להשתמש במאפיינים שונים של הבניין כמו כרכובים, גמלונים, כניסות, וחלונות שונים על מנת לחזק או להחליש חלקים מהבניין. על ידי עיצוב נוף ניתן ליצור פרטיות או למנוע צפייה ישרה אל או מאתר, ולהוסיף לבנין בעזרת צמחים ועצים צבעוניים. מאפיינים שונים של הרחוב כמו תאורה דקורטיבית, ספסלים, מדרכות, ונתיבי אופניים יכולים להוסיף לחיים באתר הפרויקט עבור העוברים ושווים, הולכי הרגל ורוכבי האופניים.

היסטוריה של האדריכלות

Hampi1.jpg]] Chrysler building.jpg בניו יורק]] האדריכלות התפתחה לראשונה מהדינמיקה שבין הצרכים (מסתור, בטחון, פולחן, וכו') והאמצעים (חומרי בניין קיימים וכישורים), וזו היא האדריכלות הפרה-היסטורית והפרימיטיבית. כאשר בני האדם התקדמו והידע החל להתנסח באופן פורמלי דרך מסורות בעל פה וניסיון, האדריכלות התפתחה למלאכה. בתחילה יש תהליך של למידה מטעויות, ואח"כ אימפרוביזציה או חזרה על ניסיון מוצלח. האדריכל אינו הדמות החשובה היחידה; הוא רק חלק ממסורת מתמשכת. מה שמכונה אדריכלות וורנוקולרית היא סוג כזה של אדריכלות, ועדיין ממשיכה להווצר בחלקים שונים של העולם.

התיישבויות אנושיות קדומות היו בעיקרם כפריות. כשהחלו להווצר עודפים בייצור, חברות כפריות נהפכו לעירוניות וערים החלו להתפתח. בתרבויות עתיקות רבות, כמו אלה של המצרים והמסופוטמים, האדריכלות והעיור שיקפו את החשיבות הרבה של האלהי והעל-טבעי. אולם, האדריכלות והעיר בתרבויות קלאסיות כמו היוונית והרומאית התפתחו מרעיונות אזרחיים יותר, וסוגי מבנים חדשים רבים קמו. סגנונות אדריכליים התפתחו, ונכתבו טקסטים על אדריכלות. אלה נעשו לקאנונים שהלכו בעקבותיהם במבנים חשובים רבים, בעיקר באדריכלות דתית. דוגמאות לקנונים כאלה הם חיבוריו של ויטרוביוס, הקאוגונג'י של סין העתיקה והואאסטו שסטרה בהודו העתיקה.

באירופה בעת העתיקה הקלאסית ובימי הביניים, מבנים לא יוחסו לאדריכלים מסוימים שנותרו אנונימיים. גילדות נוצרו על ידי בעלי מלאכה על מנת לארגן את הסחר. במשך הזמן, המורכבות של המבנים גדלה. בנייה אזרחית כללית כמו כבישים וגשרים החלה. סוגים חדשים רבים של מבנים כמו בתי ספר, בתי חולים, ומתקני נופש נבנו.

האדריכלות האיסלאמית ראויה לדיון נפרד. את המושג של אדריכלות מוסלמית ניתן להבין בכמה אופנים. אך אולי ניתן להגדיר אותה באמירה שהאדריכלות המוסלמית היא פשוט אדריכלות שמאפיינת תרבויות שהן בעיקר איסלאמיות, כמו גם אדריכלות דומה במקומות אחרים.

אם נשתמש בהגדרה זו, לאדריכלות המוסלמית יש היסטוריה ארוכה ומורכבת המתחילה במאה ה-7 וממשיכה עד היום. דוגמאות אפשר למצוא בכל הארצות שהיו, וייתכן אף עודן, איסלאמיות – ממרוקו וספרד ועד איראן ואינדונזיה. דוגמאות אחרות אפשר למצוא באזורים שבהם המוסלמים היו מיעוט. האדריכלות המוסלמית כוללת מסגדים, מדרסות, חאנות, ארמונות ומצבות קבורה באזור רחב זה.

עם הרנסאנס וההדגשה על היחיד וההומאניזם בניגוד לדת, ועם כל ההתקדמויות וההצלחות הנלוות, החל פרק חדש. המבנים יוחסו לאדריכלים מסוימים – מיכאלאנג'לו, ברונלשי, לאונרדו דה וינצ'י – והחל הכת של היחיד. אבל לא היה קו מבדיל בין אמן, אדירכל ומהנדס, או כל שאר המקצועות הקרובים. בשלב זה, עדיין היה אפשרי לאמן לתכנן גשר, מכיוון שהרמה של החישובים המבניים שהייתה נחוצה עדיין הייתה אפשרית לאדם כללי, שזה אינו מקצועו היחיד.

עם ההוספה על הידע בתחומים מדעיים כמו הנדסה ועלייתם של חומרים וטכנולוגיה חדשה, החל האדריכל לאבד במידה את חלקו בתחומים הטכניים של הבניה. מאז התמקד העיסוק בעיקר באסתטיקת המבנה, השימושיות שלו, והקונטקסט שלו במימד המרחבי, במימד הזמן ובמימד החברתי. בשלב זה החלה עלייתו של "האדריכל הג'נטלמן" שעבד בדרך כלל עם לקוחות אמידים, והתרכז בעיקר על האיכויות החזותיות, שהגיעו לרוב מאבות טיפוס היסטוריים. במאה ה-19 באקול דה ביו-ארטס בצרפת, ההכשרה הייתה לקראת יצירת סכימות מהירות, שחייבו ציורים יפים ללא דגש גדול על התוכן.

בינתיים, המהפכה התעשייתית פתחה את הדרך לצריכה המונית והאסתטיקה החלה להוות קריטריון גם עבור מעמד הביניים כאשר מוצרים מקושטים, פעם נחלתם של בעלי מלאכה יקרנים, הפכו לזולים יותר בשל היצור הממוכן. למוצרים כאלה לא היה היופי והכנות שבאה מהביטוי של תהליך היצירה הידני במוצר המוגמר.

אי שביעות הרצון מהמצב הכללי בתחילת המאה ה-20 הביאה לעלייתם של רעיונות חדשים, שבאדריכלות היו מבשריה של האדריכלות המודרנית. מבין אלה יש לציין את מוסד הוורקבונד הגרמני, שנוסד ב1907 על מנת ליצור מוצרי מכונה איכותיים יותר. תקופה זו בישרה את תחילתו של מקצוע העיצוב התעשייתי.

אסכולת הבאוהאוס, שנוסדה בגרמניה בשנת 1919, ראתה את האדריכלות כסינתזה של אמנות, מלאכה, וטכנולוגיה. כשהחלו נאמניה לעסוק באדריכלות מודרנית, הייתה זו תנועה אוונגרדית עם יסודות מוסריים, פילוסופיים ואסתטיים. הם חיפשו את האמת בדחיית ההיסטוריה, ופנו אל הפונקציה כמחוללת צורה.

באותה תקופה, האדריכלים נעשו לדמויות חשובות, וכונו "מאסטר". האדריכלות המודרנית המאוחרת עברה אף היא לתחום הייצור ההמוני בשל פשטותו, יעילותו והתאמתו לרוח התקופה.

Città per tre milioni di abitanti.jpg מבין האדריכלים אשר פעלו ברוח זו, יש לציין את לה קורבוזייה השוויצרי, אשר היה הראשון להבין את הפוטנציאל הגלום בבטון מזויין, תוך הגיית תוכנית אב לפאריס הכוללת גורדי שחקים המיועדים למגורים, שטחים פתוחים נרחבים, וחניה תת קרקעית, תוכנית מהפכנית לכל הדעות בהתחשב בשנה: 1925.

משנות ה-60 החלה מגמה של הדרדרות באופן בו תופס הציבור את האדריכלות. סיבות אחדות שמצוינות, הם בניינים בעלי חזות חסרת משמעות, סטריליות, אחידות, כיעור, וגורמים פסיכולוגיים הנעוצים בפולחן שבירת המוסכמות שהחל באותה תקופה.

המקצוע האדריכלי ניסה לספק את הביקוש תוך יצירת אדריכלות פופוליסטית יותר ברמה החזותית, גם במחיר של הקרבת העומק לטובת רדידות, בהתאם לרוח הפוסט מודרניזם. טענתו של האדריכל רוברט ונטורי ש"סככה מקושטת" (בניין רגיל שנבנה באופן פונקציונלי מבפנים וקושט מבחוץ) טובה יותר מ"ברווז" (מבנה שבו הצורה והפונקציה נשקלים יחד), היא דוגמה טובה לגישה הזו.

חלק אחר מהמקצוע, וכן כמה שאינם אדריכלים, הגיבו בכך שהלכו ישירות למה שהם חשבו שהוא שורש הבעיה. הם הרגישו כי האדריכלות אינה עניין פילוסופי או אסתטי אישי; אלא הוא צריך להתחשב בצרכים היומיומיים של האנשים ולהשתמש בטכנולוגיה על מנת ליצור סביבה שנעים לחיות בה. תנועת מתודולוגיית העיצוב, שכללה אנשים כמו כריס ג'ונס וכריסטופר אלכסנדר, החלה לחפש אחר תהליך עיצוב כוללני יותר על מנת להוביל לתוצר טוב יותר. מחקרים רחבים נעשו בתחומי ההתנהגות, הסביבה ומדעי החברה על מנת לספק מידע בנושאים אלה לתהליך התכנון.

כאשר הכירו בצרכים רבים נוספים, והמורכבות של מבנים החלה לעלות מבחינת שירותים, האדריכלות נעשה יותר רב-תחומית מתמיד. האדריכלות החלה לחייב צוות של מקצוענים על מנת לבצע אותה, כשהאדריכל הוא אחד מיני רבים, לפעמים המנהיג ולפעמים לא.

למרות שזהו מצב המקצוע היום, אינבידואליות היא עדיין ערך חשוב בבניינים שנחשבים כסמלי תרבות – המוזיאון או המרכז לאמניות נהיה למקום המציג נסיונות חדשים בעיצוב: היום דה-קונסטרוקציוניזם, ומחר אולי משהו אחר.

לסיום

בניינים הם מהיצירות הבולטות ביותר של בני האדם. הם מגוונים מאוד בתכנון, בפונקציה ובאופן הבנייה במדינות שונות, בין אם מתועשות, או חברות ב"עולם השלישי". התפקיד של האדריכל גם הוא מגוון. לחזון (או לחסרונו של החזון) שהאדריכל משליך על החברה שבה הוא פועל יש השפעה משמעותית ומיידית על הסביבה הבנויה, ולפיכך על האנשים הפועלים בסביבה זו.

הכישורים של האדריכל באים לידי ביטוי באופנים שונים: החל מתכנון פרויקטים רחבים כמו גורד השחקים, בית החולים, האיצטדיון אושדה התעופה ועד לפרויקטים פשוטים יותר כמו מבני מסחר, מגורים ופיתוח השטח. ניתן לראות סוגים שונים של פרויקטים או דוגמאות של אדריכלות כסמלים תרבותיים ופוליטיים. ככלל, לעיתים האדריכל הוא החלון של הציבור לאדריכלות. תפקידו של האדריכל, אף שהוא משתנה, מרכזי לתכנון וליישום של הסביבה שבה אנו חיים. הדיאלוג העיצובי והאידאולוגי המתקיים בין החברה והאדריכל יוצר מתח ושיווי משקל, ותוצאתו הפיזית מגולמת באדריכלות.

אדריכלות או ארכיטקטורה?

על אף שמשמעות שני המושגים, העברי והלועזי היא זהה, ישנו הבדל קוטבי בפירוש המילים, כפי שהוא מתבטא במקורותיהן הלשוניים. הכינוי ארכיטקט (Architect) משמעותו ביוונית "ראשון למעשה הבניה", "רב-בנאי", בעוד הכינוי אדריכל, שמוצאו מן השפות השמיות, מורכב משיבוש של צמד המילים ארד-היכל, היינו עבד ההיכל (המבנה).

ראו גם

30-St-Mary-Axe.jpg]]

לקריאה נוספת

ירון גולני, שער לארכיטקטורה, הוצאת דביר.
אבא אלחנני, הארכיטקטורה כאמנות וכמדע, הוצאת משרד הביטחון
אבא אלחנני, המאבק לעצמאות של האדריכלות הישראלית במאה העשרים, הוצאת משרד הביטחון
רוני רייך, ויטרוביוס / על אודות האדריכלות בעשרה ספרים, הוצאת דביר

קישורים חיצוניים

בנינים מיוחדים בישראל- עיתון "הארץ"
אדריכלות: תכנים עיוניים ומאמרים - Architecture.org.il
האינטרנט בשירות האדריכל והמהנדס - אתרים שימושיים בתחום
Archinect.com - אתר פופולרי למידע, קישורים ועבודה באדריכלות
0lll.com צילומים של אדריכלות עכשווית
המכון האמריקאי לאדריכלות - American Institute of Architects
Architecture.com
אנציקלופדיית אדריכלות גלובלית
אוסף הבניינים הגדולים
אדריכלות: אינדקס - Google ישראל

אדריכלות | אמנות חזותית

Gourt Home::Gourt :: אדריכלות