Gourt Home::Gourt :: אבק שריפה
N110 ruuti.jpg אבק השריפה הוא המצאה סינית מהמאה ה-9 שנועדה במקור לזיקוקי די נור. הערבים העבירו את הטכנולוגיה לאירופה ושם היא קיבלה את ההתפתחות העיקרית שלה. למן המאה ה-13 שימשה כחומר גלם בתעשיות צבאיות, וכאמצעי לפיצוץ וירי קליעים.
ישנם סוגים שונים ומגוונים של אבקות שריפה. במשפחה זו נכללים חומרים דליקים המשחררים בעת בעירתם, אור, חום וגזים.
אבק שריפה שחור
אבק השריפה השחור הנפוץ ביותר מכיל 15% פחם התורם את הפחמן בתערובת (סוגי הפחם הטובים ביותר הם מעצי ערבה, אורן, אלון, צפצפה, שזיף ואדר), 10% גפרית, הנ"ל משמשים כדלקים ו75% חנקת אשלגן המשמשת כמחמצן לתערובת. ניתן לנסח את תגובת השריפה כך:
2(KNO3) + S + 3C → K2S + N2 + 3(CO2)
איכות אבקת השריפה נמדדת על פי מהירות שריפתה, זו תלויה במספר גורמים: סוג הפחם וגודל גרגירי האבקה.
בהכנת האבקה מספר שלבים: טחינת החומרים במטחנה עד שמגיעים לאבקה דקה ביותר, הוספת מאגד לצורך גרעון האבקה והעברה לדחיסה על מנת ליצור גרגירים קשים (דחיסה זו גם משפרת את מהירות השריפה). בסוף התהליך שוברים את הגושים הגדולים שהתקבלו מהדחיסה לגרגירים קטנים יותר (לכל גודל יש שימוש משלו).
הגרעון גורם למרווח בין הגרגירים שבו האש עוברת ומציתה את כולם באותו זמן, דבר שגורם לשריפה מהירה מאד.
אבק שריפה נטול עשן
אבק שריפה נטול עשן (אבש"ר) מורכב בעיקר מניטרוצלולוזה ומניטרוגליצרין, אינו מייצר עשן בזמן בעירתו, יכול לפתח לחצים גבוהים ביותר ובעל מקדם איכול נמוך. משתמשים בו בעיקר בתחום הצבאי בתור חומר הודף בתחמושת רובים ואקדחים.
"אבק שריפה"