Unemployment rate world from CIA figures.PNG אבטלה בכלכלה הוא מצב שבו אדם המסוגל ויכול לעבוד אינו מסוגל למצוא עבודה תמורת שכר. שיעור האבטלה הוא מדידה מקובלת שבה מספר כלל העובדים המובטלים מחולק בכלל כוח העבודה האזרחי. מדידה זו בעייתית, בגלל הקושי שבהגדרת אדם המסוגל ויכול לעבוד, לעומת אדם שאינו מסוגל או אינו יכול לעבוד, קשיים בליקוט נתונים וכן קשיים הקשורים לסוגים של "אבטלה סמויה" בהם אדם רשום כמועסק, כאשר בפועל תעסוקתו חלקית או בדויה.

סוגי אבטלה

---

ניתן להבחין במספר סוגים עיקריים של אבטלה:

• אבטלה מחזורית (מכונה גם "דפלציונית" או "קוניונקטורלית") המופיעה בתקופות של משבר או שפל כלכלי או כחלק מ"מחזור העסקים". אבטלה כזו הייתה, לדוגמה, בתקופת השפל הכלכלי הגדול בארצות הברית. במצב של אבטלה מחזורית ישנה ירידה מהירה וחריפה בתעסוקה ודעיכה בהשקעות העשויות להרחיב את היקף התעסוקה.
• אבטלה מבנית (או כרונית) הנובעת מאי התאמה בין היצע העבודה הקיים במדינה והביקוש לה. אי התאמה זו יכולה לנבוע מהבדלים בין סוגי העבודות המוצעים והמבוקשים או בין השכר המוצע והמבוקש, או בין מי משניהם ואפשרויות אי-עבודה (כמו תשלומי סעד).
• אבטלה חיכוכית (או זמנית) היא אבטלה הנובעת משינויים בשוק הגורמים למעבר של עובדים מתחום אחד למשנהו, אבטלה שבתקופת מעבר בין עבודות שונות, אבטלה בזמן הכניסה לשוק העבודה בפעם הראשונה, וכדומה. השקפות מוקדמות ביחס לאבטלה ראו כל אבטלה כחיכוכית. סוג אבטלה דומה הוא אבטלה טכנולוגית, הנובעת מהליך הסתגלות של שוק העבודה לשכלולים ושינויים טכנולוגיים.
• אבטלה עונתית היא אבטלה הנובעת משינויים עונתיים בשוק העבודה, בהתאם לביקוש המשתנה. אבטלה כזו אופיינית לתעסוקה בתחומי החקלאות והבניין. אבטלה עונתית מסוג ייחודי אופיינית למקצועות בהם מרבים לעסוק צעירים וסטודנטים בראשית דרכם בשוק העבודה. במקצועות כמו שמירה או מלצרות, לדוגמה, הביקוש לעבודה עשוי להיות קבוע או שהשינוי בו קטן יחסית, אך תחלופת העובדים גבוהה מאוד.
• אבטלה סמויה היא אבטלה בלתי-מוצהרת, שבה במקום עבודה כלשהו מועסק מספר אנשים גדול במידה ניכרת מזה הנדרש לביצוע המשימות במקום העבודה. כתוצאה מכך, חלק מהעובדים רשומים כעובדים ומקבלים את שכרם, אך עבודתם מיותרת. אבטלה סמויה אופיינית למקומות תעסוקה שבהם אין המקום נדרש להכנסות או רווחים ובכך מתאפשרת תעסוקת-יתר כזו. אבטלה סמויה אופיינית גם לשוק העבודה תחת משטרים קומוניסטיים.
• תת-תעסוקה הוא סוג של אבטלה הנובעת ממצב בו עובדים מועסקים בעבודה שאינה ממצה את יכולתם וכישוריהם. כך, לדוגמה, עובד המסוגל לעבוד במשרה בהיקף מלא עובד במשרה בהיקף חלקי, או עובד המסוגל לבצע עבודה מורכבת נדרש לעבוד בעבודה פשוטה הרחוקה מלמצות את יכולותיו.
• אבטלת רווחה היא אבטלה הקיימת במדינות רווחה, בהן נקוטה שיטה של תשלום דמי אבטלה ו"השלמת הכנסה" (תשלומי העברה). תשלומים אלו מקזזים או מאיינים את הפער שבין שכר העבודה הזמין לכשירים לעבודה, וסך כל תשלומי התמיכה השונים אותם יקבלו אם לא יועסקו (ולעתים קרובות, בתנאי שלא יועסקו). במצב כזה, מעדיפים רבים מן הכשירים לעבודה להיוותר מובטלים ולהסתמך על תשלומי ההעברה. כתוצאה מכך, נוצרת תופעה של אבטלה כרונית בשיעור ניכר. בישראל, לדוגמה, כ-4 אחוז מכוח העבודה בשנת 2003 היו "מובטלי רווחה", לעומת פחות מאחוז בשנת 1995.

השפעת האבטלה

---

לאבטלה השפעה ניכרת על המובטל, סביבתו ועל הכלכלה בכללה. ישנו תיעוד המצביע על כך שמובטלים סובלים, לבד מהיעדר הכנסות, גם ממגוון בעיות משניות שמקורן במצב זה, כולל בעיות בריאות ואיכות חיים. על הכלכלה במשק משפיעה האבטלה, במיוחד כששיעוריה גבוהים, בדמות ערעור היציבות הפוליטית, עליה בפשיעה ובעוני.

הפגיעה הישירה והחמורה ביותר שמחוללת האבטלה היא במובטל עצמו. במצב של אבטלה, ישנה אי התאמה בין עלויות והתחייבויות שונות שנטל המובטל על עצמו בתקופה בה היה מועסק, ובין הכנסתו הנוכחית. פערי עלויות אלו עלולים להוביל להידרדרות במצבו הבריאותי של המובטל, לדיכאון ולנטייה מוגברת להתאבדות ולעתים אף לפנייה לפשיעה.

פגיעה אחרת במובטל היא ניתוקו משוק העבודה. ניתוק כזה, כאשר הוא נמשך זמן רב, עשוי לגרום להתיישנות ואבדן ערך של מיומנויות שרכש, מצב שיקשה עליו לשוב ולהשיג לו עבודה, או שיאלץ אותו לחזור ולעבוד תמורת שכר מופחת. בעיה אחרת, דומה, קשורה בגילו של המובטל: ככל שגילו של זה גבוה יותר, כך משתלם פחות לשוב ולהעסיקו, מה שמאלץ את המובטל להיוותר מובטל או לחזור לעבודה בתנאי שכר ומשרה טובים פחות.

תופעה נוספת המיוחדת לאבטלה היא הפחתת בטחון העבודה של מועסקים. כאשר ישנם רבים המתדפקים על דלתות מקומות העבודה, תחושתם של עובדים רבים היא כי משרתם בטוחה פחות וכי ניתן למצוא להם מחליף, לעתים בעלות מופחתת, בקלות רבה מאוד. במצב זה מוחלשת לעתים קרובות עמדתם של איגודי עובדים וגובר הלחץ על עובדים להפחית בשכרם ולהגביר את מאמציהם.

בכיוון ההפוך, מופעלים במצב זה גם לחצים מוגברים להגברת ההגנה על עובדים ומשרות באמצעות מדיניות פרוטקציוניסטית, העלאת מכסים ומחסומי סחר נגד מוצרים מתחרים מחוץ לארץ ולעתים קרובות גם שאיפה לקצץ בהגירה, לחסום או להגביל עבודה של אוכלוסיות חלשות (בעיקר צעירים, נשים ומיעוטים) או לסלק מן המדינה עובדים מן הדרג הנמוך, שהם פעמים רבות מהגרים או אוכלוסייה חלשה מבחינה פוליטית אחרת.

סיבות לאבטלה

---

אבטלה בהגדרתה המודרנית הופיעה עם המהפכה התעשייתית, שפירקה את המסגרות הקודמות של משפחה או פטרונות פאודלית והציבה אנשים כ"סוכנים עצמאיים" בשוק העבודה. בעקבות המהפכה התעשייתית, החל מעבר מהיר של אנשים מתעסוקת-קיום בסיסית בחקלאות, לעבודה בחרושת בערים, כאשר שוק העבודה חווה שינויים ושכלולים מהירים, שהובילו להיווצרות "אבטלה חיכוכית" תכופה ולעתים קרובות גם "אבטלה משברית" קצרת-טווח.

בתפישה הכלכלית הקלסית, לא היוותה האבטלה בעיה ממשית, כיוון שהיא נתפשה כזמנית (חיכוכית) וכתוצר לוואי בלתי נמנע של שינויים בשוק העבודה ושיפור הייצור. סניור, ג'ון סטיוארט מיל ואחרים טענו כי התקדמת טכנולוגית אמנם דוחקת את רגליהם של עובדים במגזרים מסוימים, אך בהתאם ל"עקרון הפיצוי" התעסוקה מתאזנת בעקבות ביקוש מוגבר לסחורות ולעובדים בענפי משק אחרים.

קרל מרקס טען, לעומת זאת, כי האבטלה היא, בחלקה לפחות, אחד מהכלים בהם משתמשים מעבידים כדי לשמור על שכר נמוך ולהגן על רווחיותם של עסקים, בהתאם לחוק הדלות הגוברת. לפי מרקס, חיל המילואים של האבטלה הזה הוא תוצר של ירידה ב"הון המשתנה" ועליה ב"הון הקבוע". מרקס טען כי אבטלה זו היא מבנית, לא במשמעותה המקובלת היום, אלא במובן זה שהיא מבנית ליחסי המעמדות תחת משטר קפיטליסטי. אבטלה זו, טען, עתידה לבוא אל קיצה אחרי המהפכה הבלתי נמנעת שתגרום הדלות הגוברת.

במאה העשרים, ובמיוחד על רקע השפל הכלכלי הגדול בארצות הברית הועלו טענות כי האבטלה המחזורית של השפל נובעת מ"תת צריכה" ו"ביקוש מצרפי" נמוך. לפי תפישתו של קיינס בקפיטליזם הבשל ההזדמנויות להשקעות הון רווחיות דלות יותר ולכן נוצר מצב בו היקף השקעות ההון מפגר אחר היקפי החיסכון ונוצרת אבטלה. פתרונו לבעיה היה באמצעות עידוד האנשים לוותר על חסכונותיהם, יצירת גירעונות ממשלתיים ואינפלציה באמצעות הורדת שער הריבית, שיגרמו להגברת הצריכה ולעידוד התעסוקה. יצוין כי צעדים אלו ננקטו במקומות שונים, אך ללא תוצאה ממשית.

הסברים אחרים לאבטלה דבקים בגישה הקלסית ורואים בכל אבטלה לא זמנית או קבועה, כמו בשפל מתמשך או אבטלה מבנית, תוצאה לא של היעדר מעורבות ממשלתית אלא דווקא של קיומה. על פי תפישות אלו, פעילות הממשלה פוגעת בתעסוקה ומגבירה את האבטלה בשתי דרכים עיקריות: הוצאות ממשלתיות ותקנות ממשלתיות.

הוצאות ממשלתיות, גם בפרויקטים של עבודות יזומות וגם באמצעות הורדת שיעורי הריבית ו"הדפסת כסף" גורמות להסטת השקעות מערוצים היכולים להגביר את התעסוקה לטובת השקעות כושלות הממומנות בכסף קל, או פרויקטים ממשלתיים.

בניגוד לפגיעה כזו, המתרחשת בדרך כלל בזמני משבר והשפעתה השלילית זמנית, תקנות ממשלתיות כמו שכר מינימום ותקנות תעסוקתיות אחרות, או תמיכות סעד ממשלתיות גורמות להקשחת שוק העבודה והיעדר יכולת שלו להגיב בצורה מהירה להשתנות התנאים בשוק. פגיעה נוספת כאן היא בהתמרת עלויות הכניסה לשוק והעלאת רף ההשקעה הנדרשת (כאשר נותנים לעומס התקנות ביטוי הוני, כלומר, מחשבים כמה כסף עולה למעביד לעמוד בתקנות), הגורמים להגברת הריכוזיות בשוק ולהחלשה נוספת של העובדים החלשים.

ראו גם

---

• מונחים בשוק העבודה

שוק העבודה | כלכלה | סוציולוגיה | מבנה ארגוני

Unemployment | بطالة | Nezaposlenost | Atur | Nezaměstnanost | Arbejdsløshed | Arbeitslosigkeit | Ανεργία | Senlaboreco | Desempleo | Tööpuudus | Langabezia | Työttömyys | Chômage | Nezaposlenost | Munkanélküliség | Disoccupazione | 失業 | 실업 | Werkloosheid | Arbeidsledighet | Bezrobocie | Desemprego | Безработица | Unemployment | Незапосленост | Arbetslöshet | İşsizlik | Безробіття | 失業